ג׳ו, יוסף אלון, גיבור מלחמת ששת הימים היה טייס, מפקד בסיס חצרים, העמיד דורות של טייסים, היה ממעצבי דמותו של חיל האוויר , ובתפקידו האחרון, נספח צה״ל בארה״ב.
ב1 ביולי 1973. נירצח ג׳ו אלון לפני פתח ביתו בפרוור קרוב לוושינגטון , בירת ארה״ב.
מיד הוקם צח״מ מטעם משטרת ווירג׳ניה, הFBI, והמוסד כדי לתפוס את רוצחיו של אלון.
ארגון ספטמבר השחור לקח על עצמו והודה ברצח, וזאת בעקבות פעולת צה״ל בבירות, אולם הסימנים בשטח לא תאמו כלל את ההודאה של הארגון , והשאלה נשארה פתוחה, מי רצח את ג׳ו אלון?
לאחר שהחקירה נתקעה, ולא היו כל פריצות דרך, החליטה המשטרה לסגור את התיק והחרו אחריה הFBI והמוסד. ניסיונות המשפחה להפעיל לחצים על מנת לפתוח את תיק החקירה נתקלו בקיר אטום.
אף אחד מהסוכנויות לא היה מעוניין להתעסק. בתפוח אדמה לוהט מסוג זה.
ניסיונות המשפחה להפעיל את ראשי צה״ל וחיל האוויר לשעבר נתקלו או בחוסר תגובה או במקרה הטוב בדברי ניחומים והתעלמות מהשאלות עצמן. מוזרה במיוחד היית תשובתו של רא״ל
מוטה גור ״אני יכול להבטיח לך שבעלך היה אלוף משנה בצה״ל ולא איש מוסד״ (עמ׳ 48).
בתקופה זו לא היה בידי איש קצה חוט לפענוח הפרשה, ורק כל מיני פרורי מידע ותאוריות קשר למיניהם. לאחר פטירת דבורה רעייתו של ג׳ו, פנו בנותיו לאיש ה DSS פרד ברטון, לחקור בפרשה ולנסות לפענח את המסתורין שעמד מאחורי חיסולו של אביהם, נספח צה״ל בארה״ב.
בפני הסוכן הפדרלי לשעבר עמדו כמה מכשולים שעליהם היה צריך להתגבר, ביניהם, אובדן מסמכים מסווגים התוך תיק החקירה כמו גם אובדנם של ראיות חשובות כגון תרמילי הכדורים שנורו בג׳ו ושאריות מסיגריות שנשענו ע״י הרוצח. כמו כן אף לא סוכנות אחת, לא חפצה לשתף פעולה בגילוי
הרוצח או הרוצחים, וכך נאלץ פרד ברטון להתחיל בחקירה מראשיתה.
הספר מעלה שאלות מאוד מביכות על אופן התנהגות הראשויות בארץ ובארה״ב, ובצדק יש הטוענים
שבשל סירובן של המוסדות לחקור באופן יסודי את הפרשה, צפות להן תאוריות קונספירציות למיניהן.
וזו הסכנה הגדולה מכוון שהיא פותחת את הדרך בפני נסיגה באמינות ראשויות החוק והשלטון הן בישראל והן הארצות הברית, מה שמעלה את האפשרות ל״עיסקה״ שנעשתה בין ההנהגה הישראלית לזו האמריקנית, ולהקרבת אלפי ישראלים, במלחמה שתוכננה על מנת לגרום להשגים ערביים באוקטובר 1973.
ספר טוב ומאיר עיניים, מומלץ.

















