ביקורת ספרותית על נפש הומיה - רומן הסטורי מאת רם אורן
ספר מעולה

---

כמה כיף לקרוא ספר כזה.
את הסיפור של אימבר הכרתי מתוכנית הטלוויזיה "הכל אנשים" בהנחיית מודי בראון.
כאן התחברה לי מנגינת רקע זו עם כשרון הכתיבה של רם אורן. התוצאה ספר עם חיוך , מענין, מציג את ארץ ישראל של סוף המאה הקודמת.
לא הכרתי את מפעלו ודמותו של אוליפנט ואישתו אליס.
פתאום כל החלקים בפסיפס משתבצים ונגלית תמונה נפלאה של חולמים, תמהוניים , משורר ואנשים מיואשים עם חזון להקים בית בארץ.ראשית המושבות ראשון לציון, ראש פינה ועוד.
גומרים את הספר בחיוך ואופטימיות לעתידה של המילה המוזרה "ציונות".
מענין, כי שניהם( מודי בראון ורם אורן) מסיימים עם התמונה של אימבר בפתח הקונגרס הציוני, כאשר השומר לא נותן לו להכנס והוא שומע את "התקווה" מושרת באולם על ידי הצירים .
דרך אגב ,לא מוסבר בספר כיצד התחלפו מילותיו המקוריות של השיר באלו של ההימנון.
ועכשיו קצת לגבי הנושאים של רם אורן.
ספרנית אחת אמרה לי פעם כי אולי יש שני רם אורן, האחד מהרומנים ברמה כזאת או אחרת, והשני זה הכותב על פרקים בתולדות הארץ.
אני מכור לסופר השני וכל ספר שיוצא מתחת ידיו בנושא , אני קורא בשקיקה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על נפש הומיה - רומן הסטורי