ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 במאי, 2012
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
ניתן לתאר את הספר בהרבה אופנים:
- ספר גדילה , חניכה והתבגרות של נער (ניקולא) ביוון.
- היסטוריה חברתית , פוליטית של יון החל משנות מלחמת העולם השניה והלאה, כתוב בקלילות, כרומן וסיפור נעורים.
- התפתחות הדקדנס החברתי היווני אחרי מלחמת העולם השניה.
- אירוניה על הדת ובמיוחד זו הנוצרית הפרבוסלבית.
- לעג וביקורת על בתי הספר
- תהליך הישרדות, והתפתחות של נער לעולם הבוגרים.
כל זה בסיפור קולח, שוטף לא מכביד , משאיר מקום לצחוק ולחייך.
הסיפור כאמור על ניקולא, ילד המתחיל את דרכו בכפר נידח פאפיגנו ומתקדם לקולג' יוקרתי באתונה והתהפוכות לעיתים כמעט כמו בקומדיית מצבים טלוויזיונית.
אבא מוזר, אגוצנטרי, אבל יווני באופיו. האישה היא סחורה לאהבה ושליטה.
אב שמנסה לבנות טירה מגלומנית ומפרק אותה בעצמו.
הבנים (אחד טבעי והשני מאומץ), הולכים קצת בדרכי האב, אבל מקבלים את כל מצב ומסתדרים.
אין דמעות תנין על מצבם בבית הספר, אלא קבלה ופילוס דרך.
גם המחלה הסופנית של האב מתוארת במבט של מסתכל מהצד. כיצד בעלי התפקידים מנסים לנצל את המצב לטובתם.הפרופסור שרואה את הר המזומנים שהאב מביא . ההבראה הפילאית שגורמת לפרופסור לנכס את החולה.וההידרדרות המהירה כתוצאה מהתפארות הפרופסור.
יש בספר המון תיאורים אירונים עוקצניים כמו ההלוויה של האב בכנסיה ובו בזמן שהכומר מאריך בתפילות , הבת הקטנה צריכה פיפי, ואז הכומר פונה לאלמנה ואומר "גבירתי תשלטי בילדים שלך" והאישה עונה " תקצר כבר בתפילה".( ע 272).
או השחקנית שמנסה לשנות תדמית משחקנית קומדיות שכלם צוחקים ברגע ההופעה הראשונה שלה על הבמה לשחקנית רצינית, מסיימת את הקריירה בסרט פורנו רך שגם שם הצופים צוחקים ברגע שהיא מופיעה.
ויש עוד המון אירוניה וביקורת חברתית.
הספר מתאר רק שכבה אחת בחברה היוונית. זוהי שכבת הביניים העליונה.
חבל, שהספר מסתיים בשנת 1985 כי הסימנים למה שקורה ביוון עכשיו, כתובים בדפי הספר.
את הספר צריך לקרוא במבט מרוחק מעט כמו שאנחנו מסתכלים על סיטקום טוב. ואז המשמעות חודרת לקורא.
אני מחכה לספר ההמשך כולל הפרק העכשווי ביוון..
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
