• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
רומן בכתובים

רומן בכתובים

מאת קובי אריאלי

הביקורת של רוני

תמונה של רוני
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
רומן בכתובים

רומן בכתובים

מאת קובי אריאלי

הביקורת של רוני

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של רוני
הוצאה לאור:כנרת זמורה-ביתן
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
nhpiano
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

אחרי שסיימתי את הספר "בלשי הפרא" הייתי זקוק לממתק בדמות ספר קליל ולא מחייב - "רומן בכתובים" ענה לציפיות שלי כמשהו קליל שסיימתי ביום אחד. חביב, משעשע, ללא מאמץ והרעיון של הקבלה עם גיבורי התנ"ך גם אם אין קשר ממשי מעניין ואפילו קצת מבדר. בקיצור - חמוד.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של דולי
דולי
1קורא|גיל ממוצע34|100%נשים

על המבקר

תמונה של רוני

רוני

ותיק
חבר מזה 18 שנים
683 ביקורות•1 נבחרות•3,513 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של רוני
רוני
ותיק
חבר באתר מזה 18 שנים
ביקורות683
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל3,513
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת287מתח ריגול והרפתקאות201ספרות מקורית69

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של רוני

זוּלֵיכָה פוקחת עיניים

זוּלֵיכָה פוקחת עיניים

גוזל יכינה

ספר מעולה. מהטובים ביותר שקראתי - אמנם באיחור - אבל מוטב מאוחר.. קורותיה של זוליכה שנישאה בגיל 14 לגבר מבוגר ממנה ב-30 שנה ומשועבדת לו ולחמותה שרודה בה. נוסף לכל יולדת 4 בנות שכולן נפטרות מייד עם לידתן. חווית "השעבוד" לגבר ולחמותה מתוארים בצורה כל כך ריאליסטית וקשה ומדגימה את קשיי החיים בכפרים הטטריים באיזור קזן ברוסיה. מדובר על שנות ה-30 של המאה העשרים. בעלה נהרג/נרצח במהלך פשיטה של כוחות הצבא האדום על הקולאקים - אותם איכרים שנחשבו ליסודות עויינים למשטר הקומוניסטי דאז והיא מתחילה שרשרת של יסורי מעבר ברכבות משא יחד עם עוד שכמותה להגלייה לסיביר. ברקע דמותו של איוון איגנטוב שמפקד על מבצע העברת הקולאקים והוא גם זה שירה בבעלה. לאחר תלאות המסע הם מגיעים לטייגה הסיבירית שם הם מתחילים לנסות להתחיל חיים חדשים - קשוחים ביותר ללא תנאי מחייה נורמליים. איגנטוב שמייחל לחזור הביתה מוצא עצמו נשאר לפקד על חיי המתיישבים בטייגה הסיבירית ומקשיח עליהם את החיים. זוליכה, בהריון, יולדת בן - יוסוף ומגדלת אותו בתנאים-לא תנאים. היא הופכת לציידת מוכשרת שדואגת להביא בשר צייד למטבח המשותף. יוסוף עם הזמן מגלה כישורי ציור יוצאים מן הכלל בהדרכת צייר מפורסם שגם הוא חלק ממגוורשים לסיביר - הספר כתוב בצורה מרשימה - יצירה ספרותית מעולה ומרגשת. שם הספר הוא גם 2 המילים הראשונות בספר "זוליכה פוקחת עיניים.." - מומלץ ביותר.

לפני 6 ימים•
★★★★★
•רוני
חוף המרגלים

חוף המרגלים

טס גריטסן

ספר טוב. עלילה מעניינת אם כי לעיתים קצת מופרכת - בכל זאת לסופר מותר להשתולל עם הדמיון וזה בסדר גמור. הדמויות "הטובות" בסיפור הם באמת טובות ומעוררות אמפתיה. "הרעים" הם באמת רעים למהדרין. עלילה בלשית בהחלט מהוקצעת, מעניינת, קולחת ונותנת בהחלט "פייט" טוב לספרים בז'אנר הזה. יש כאן בסיס מצוין לתסריט של סרט מתח טוב. מעניין אם זה יקרה. הנושא של סוכני סי.איי, אי פורשים שחוזרים לפעולה מפרישתם עקב אירוע בעברם - הוא נושא לא חדש, אבל כשזה כתוב היטב - אז למרות אי החידוש של הנושא זה עדיין כיפי להעביר שבוע של קריאה. מגי בירד גיבורת הסיפור וחבורת הפורשים שלצידה - הם חבר'ה שהייתי שמח להכיר!! החברות, העמידה ללא סייג לצידה בעת צרה, החוויות לאורך שנים של פעילות חשאית לצד הצלחות וכשלונות וחוסר האפשרות לשתף את סביבתם הטבעית - יוצרת חבורה סגורה, איכותית שחבריה יודעים שתמיד יהיה מישהו לצידם בעת צרה. סך הכל ספר טוב, קריא מאוד.

לפני 3 שבועות•רוני
נתן ועמוס

נתן ועמוס

אסף ענברי

לא נעים אבל... לא יותר מאשר "בסדר". למה? בארבע מלים "מהנה מאוד - שטחי מאוד". אי אפשר לומר על אסף ענברי שכתיבתו לא טובה. זו כתיבה מהנה, מאוד קריאה, אבל הספר הזה חוטא בשטחיות כזו שרוב יתרונותיו בטלים לעומת השטחיות והתיאורים שמנסים מצד אחד להיות תיאורים היסטוריים לכאורה, שלא לדבר על הציטוטים שהוא מביא ובהרבה מקרים הם פשוט לא היו והם פרי דמיונו של המחבר. נכון שאסף ענברי "המציא" סוג חדש ואפילו מעניין ומקורי שבו הוא מרשה לעצמו להמציא אירועים וציטוטים שמלווים את הפרקים האמיתיים -ראו למשל "הספר האדום" שם זה הרבה יותר מוצלח. במקרה שלפנינו 2 הדמויות הן של אלתרמן והן של עמוס עוז ראויות להרבה יותר מאשר כאן. הניסיון להציג דיכוטומיה בין שניהם יש לה בסיס מסוים, אבל לא כזה שמצדיק את המתואר בספר. רוצה להכיר את עמוס עוז קרא את "סיפור על אהבה וחושך". רוצה להכיר את אלתרמן קרא את כרכי "הטור השביעי". אני, הקטון, נעלב בשם שניהם. בכל זאת מילה אחת טובה - מאוד קריא, שוטף ומי שלא הכיר את שניהם מקבל תמונה אמנם שטחית ולקויה, אבל יתכן שתמשוך את הקורא להכיר אותם באופן ראוי יותר

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•רוני
רקוויאם רוסי

רקוויאם רוסי

ויליאם ראיין

ספר שלא הכרתי בכלל. הפתיע לטובה. עצם העובדה שמדובר בסדרת בלש רוסי משנת 1936 כבר יצר עניין אחר. בלש רוסי בשנים האלו לא יכול להיות דומה בשום אופן לבלשים העכשוויים בכל מדינה - העדר אמצעים טכנולוגיים, אמצעי תקשורת ועוד. המחויבות למפלגה ולסוציאליזם מול שגרת החיים האפורה והענייה רוסיה בשנת 1936. מערכת היחסים בין המשטרה/מיליציה לבין כוחות הבטחון הפנימי/נ.ק.ו.ד (קג"ב לימים). גיבור העלילה אלכסיי קורולוב הוא קצין מיליציה, נאמן למפלגה(מצטלב בסתר) שמוצא עצמו בחקירה בה הוא משמש בלי ידיעתו ככלי בידי הבטחון הפנימי עד כדי סיכון חייו ותוך התנגשויות אלימות עם מבקשי נפשו. הרקע והעלילה בהחלט מסופרים היטב וספר זה הוא נוף אחר בשדה הסיפור הבלשי. בהחלט - לטעמי - משכנע יותר מטום רוב סמית ו"לד44" שהוזכר עי קוראים אחרים.

לפני חודש•
★★★★★
•רוני
פרשת סטלין

פרשת סטלין

ג'יילס מילטון

פרשת פגישותיהם של "שלושת הגדולים" סטלין, צ'רצ'יל ורוזבלט בניסיון לתאם מדיניות משותפת כנגד גרמניה הנאצית עם פלישת גרמניה לרוסי (מבצע "ברברוסה) - מתוארת באופן מבריק ומעניין. מעבר לאפיון הדמויות של המנהיגים, הספר עוסק בעוד כמה דמויות שנמצאות לכאורה מאחורי הקלעים - אווריל הארימן האמריקאי - שליחו המיוחד של רוזבלט לצ'רצ'יל ואחר כך כשגריר ארה"ב במוסקבה, וארצ'י קלרק קר - שליחו של צ'רצ'יל לסטלין ואחר כך השגריר הבריטי במוסקבה. שניהם פעלו בצורה יוצאת דופן בעיצוב הקשר בין המנהיגים, כמו גם בעיצוב תוכניות ומעשים בפועל כדי לברום להצלחת הקשרים החשובים האלו לכל האנושות. הספר מלא פיקנטריה מעבר לתיאור המהלכים המדיניים והצבאיים ובזה עיקר כוחו. תמונה מרשימה של היסטוריה שמתוארת באופן נגיש, מעניין ורב קסם. מומלץ מאוד. מי שיוצא הכי טוב מבין המנהיגים למרבה הפליאה הוא דווקא הדוד ג'ו - סטלין שמתואר כמי שהצליח יותר מכולם לכפות את דעתו ואת רצונותיו.

לפני חודש•
★★★★★
•רוני
אפילו פרפר מטיל צל

אפילו פרפר מטיל צל

מיה לוי־ירון

שמח להיות הראשון שמדרג את הספר. אהבתי אותו מאוד. יש בו משפטים חכמים ומבריקים שממש היה לי רצון (ואולי עוד אעשה זאת) ל"מרקר" אותם כך שיהיו ברשותי גם כן. זה לא ספר עם עלילה התחלה וסוף אבל יש פה סיפור שכתוב כל כך יפה עם הבלחות לעולמה האישי העשיר של הכותבת. זה ספר שאם הייתי צריך להגיד עליו מלה אחת - חכם. התיאור של הספרים בספרייה בה עובדת גיבורת הספר אשר עם סגירת הספרייה מתחילים לקרוא אחד את שכנו - הוא תיאור נפלא. הספרים הישנים ששמו אותם למעלה להיכן שאף אחד לא מגיע - תיאורם כספרים הנעלבים הוא פשוט מקסים. משפט יפה "...לא קיבלנו מהאימהות העייפות שלנו מפתח אמיתי לרצונות שלנו, ומפתח שלא פותח , מתכסה חלודה, הופך לדג רעיל בנשמה" תיאור של נשיקה .."נישקת אותו. ברוך, גם בזעם כאילו שלפת את הנשיקה הזאת מתוך מחסן של נשיקות אבודות.." תיאור העמידה מול ארון הבגדים "...היא מאמינה שמגיל מסוים השמלות בארון הבגדים אוצרות יותר זכרונות ממי שלבשה אותן...כוח האינרציה של הזיכרון הוא שמכריע מי מהן תילבש היום על ידה.." ועוד מלא דוגמאות של משפטים מלאי יופי שמעוררים מחשבה. ספר מומלץ.

לפני חודשיים•
★★★★★
•רוני
קריאת הינשוף

קריאת הינשוף

פטרישיה הייסמית (הייסמית')

זה לא הספר הראשון שהייתי לוקח לאי בודד. בסה"כ ספר סביר ובעיני - לפחות - הציפיות היו מעל מה שקבלתי - אבל כמובן זה אישי ו"על טעם ועל ריח..." - זה ספר שנכתב לפני למעלה מ-50 שנה ולמרות התרגום העכשווי, זה נשמע מיושן (זה מה שזה) ולא ממש מותח. זו אכן לכאורה עלילת פשע אבל מה שכתוב בדש האחורי "רומן מפתיע, חסר רחמים ורב תהפוכות וכו'" לא לגמרי מצדיק את הקצב האיטי והלא כך מפתיע של הסיפור. זה עדיין ספר שכדאי לקרוא ולו כדי, לפחות פעם אחת, לקרוא את פטרישיה הייסמית וגם להבין תוך אחרית הדבר את הרקע לסיפור. על הסיפור אין הרבה מה להרחיב - בחור עם רקע של גירושים קשים, משועמם שמוצא לעצמו "עניין" - ממש לא אירוטי - להציץ בחלון מטבחה של אשה צעירה ולעקוב אחר תנועותיה- לאחר שהיא "תופסת" אותו על חם - היא מתאהבת בו למרות אירוסיה והארוס הנבגד מתחיל במסע נקמה נגד הבחור וכך מתפתחת לה העלילה מול בלש עם השם המקורי ליפנהולץ. בקיצור - אפשר לקרוא אבל לא ממש התלהבתי.

לפני חודשיים•
★★★★★
•רוני
אטלנטיס

אטלנטיס

רון מיברג

מבחינת יכולת הכתיבה מגיע לו מעולה - יש פה כתיבה שאני מאוד נהנה ממנה, אבל הנושאים האיזוטריים שהוא עוסק בהם .... חבל שלא מנצל את כשרון הכתיבה הבאמת ייחודי שלו לנושאים שתופסים יותר. מצד שני הזדמנות להכיר פנים אחרות של אמריקה דרך כותבים, מנגנות, יוצרים. כמובן שהקטעים האישיים בהם הוא פותח את הנפש ואת הצרות האישיות שלו הם קטעים מאוד חזקים וקצת עצוב לקרוא על ההידרדרות ממעמד של כותב-על, לאיך שהוא מתאר את עצמו כעת. ספר בהחלט קריא מאוד אבל לא לכל אחד.

לפני חודשיים•
★★★★★
•רוני
ירח דם

ירח דם

יו נסבו

הארי הולה עדיין חי ובועט!! עדיין מצליחים לסחוט מהלימון המשומש הזה ספר טוב. הפעם שולפים את הבלש הארי הולה ממקום גלותו בלוס אנג'לס כאשר "סיפור הכיסוי" הדי מאולץ לפיתוח העלילה בתחומי נורבגיה הוא "מחויבותו" לעזרה לשחקנית הוליוודית מזדקנת שנקלעה לחוב עצום והוא לקח על עצמו להציל אותה. מכאן ואילך עלילה קולחת, מרתקת ומעניינת ומאוד דומה בסה"כ לעלילותיו הקודמות עם דמויות מוכרות ועם עוד פרטים מזוויעים לגבי רוצח עם מניעים חולניים, רעיונות מטורפים, רקע ילדות קשה ביותר וכל המרכיבים הדי מוכרים מעלילותיו הקודמות של בלשנו הארי, כולל האינטריגות ומאבקי הכוח מול המשטרה הממוסדת שאותה עזב, תוך מערכת יחסים גם כן לא חדשה עם העיתונות הפלילית אבל למרות הכל ולמרות "הלימון הסחוט"- ספר בהחלט טוב שקשה לעוזבו לרגע.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•רוני

ביקורות נוספות על "רומן בכתובים"

רומן בכתובים

רומן בכתובים

קובי אריאלי

ביקורת שכתבתי בפורום ספרים ב-YNET:

אני מחבב את קובי אריאלי. אך לא קראתי מעולם ספר אחר שהוא כתב.
הרכב שלי התקלקל, ונאלצתי לשוב מהעבודה בטרמפים. קיבלתי טרמפ מחבר עד לקניון בפתח תקווה, ומשם כבר יצאתי עם ספר ביד: "רומן שבכתובים" מאת קובי אריאלי. לא ידעתי על מה הספר, מה שידעתי זה שקובי אריאלי הוא אדם מעניין מאוד, ולא פחות מכך – משעשע.

על הכריכה האחורית רפרפתי במהירות. אני לא אוהב לחרוץ את גורל הספר על ידי קריאת קטע שנכתב בדרך כלל על ידי ההוצאה לאור. לא לחיוב – וכמובן גם לא לשלילה:
"רומן שבכתובים מציע תמהיל משובב ולעיתים שובר לב של סיפורים הנובעים מספר הספרים הנצחי אבל זורמים במציאות הנוכחית, היומיומית, החולפת. הם מבקשים להביא את יונה הנביא אל נמל התעופה במקום אל מעי הלוויתן, ולכרוך את מערת המכפלה עם עסקני חברה קדישא... בכולם מתקיימת ברית איתנה עם המילה הכתובה...".

אודה על האמת: אני לא מחבב אסופות סיפורים. אני אוהב סיפורים שעלילתם מתפתחת, ומתרחשת לאורך עמודי הספר, הלוקחת את הקורא לסיבוב בעולם אחר – עולמו של הספר.
אבל, למרות שספר זה מחולק לסיפורים סיפורים, הוא לדעתי יצירת אומנות יפיפייה.
זהירות -
עוד בקוראי את הסיפור הראשון של הספר – "עפרוני", סיפור המספר על זוג מבוגרים המאבדים את בנם יחידם, ולאחר הקבורה, האם מבקשת לקנות את חלקת האדמה הצמודה לבנה. הרב חיים עפרוני, מנהל חברה קדישא המרכזית מקבל את אברם בסבר פנים יפות, ומודיע לו שישמור את חלקת הקבר בחינם, מאחר וזוהי חלקה השייכת לביטוח הלאומי...
לא אמשיך את הסיפור, אבל אודה ואבוש כי השמות עפרוני ואברם חלחלו לתוכי רק לקראת סוף הסיפור, כאשר קלטתי לבושתי כי מדובר בפארפרזה בת ימינו לקניית חלקת הקבר של שרה אימנו על ידי אברהם מידי עפרון החיתי, המשלבת בתוכה את הבירוקרטיה העלובה של אנשי חברה קדישא.

בהתחלה, לא הבנתי מדוע בחר קובי אריאלי, הבחור המצחיק והמשעשע להתחיל את ספרו בסיפור כה מזעזע, כה עצוב. רק בסופו הבנתי, כי הוא לא ממציא את ה"גלגל", אלא הוא יוצר אותו. אין ספק, הסיפור הוא לא הסיפור התנ"כי. גם העלילה עצמה אינה מתיימרת לצעוד עם העלילה התנ"כית יד ביד, שכן הבן מת לפני האם, וזו רק אחת מהעובדות שאינם עולות בקנה אחד עם הסיפור התנ"כי. אבל העלילה מקבילה כל כך, עד שהקריאה מילאה אותי במקביל לעצבות של הסיפור הטרגי – בתחושת רווחה ואפילו סוג שמחה על פענוח ה"חידה" של הסיפור. כמובן, דפקתי על ראשי עם ידי בהרגשת טמטום מה, מאחר והבנתי את סיפור קניית מערת המכפלה רק בסופו של הסיפור... (יש לי נסיבות מקלות – קראתי את הספר תוך כדי הליכה הביתה...)

לשאר הספר התייחסתי כמן חידה פתורה מראש, שכן שמות הפרקים צועקים על תוכנם: דינה, אסתר, יונה, חנה, ועוד, ועוד...
את סיפורי התנ"ך מכיר אני היטב, אך לא כל הסיפורים הם כמו הסיפור הראשון. ישנם סיפורים, שמתחילים כחידה לא פתורה, וההקשר שלהם לסיפור מתגלה רק לאחר זמן. מתי אגלה היכן קווי העלילה התנכ"יים מתלכדים עם קווי העלילה של הסיפור שלפני? נהניתי מה"משחק" הקטן הזה עד מאוד.
כל כך נהניתי, עד שסיימתי את הספר יום אחד לאחר שקניתי אותו...

הספר הפתיע אותי, מאחר וכבר קראתי סוגים שונים של ספרים הבאים מכיוון של "ביקורת המקרא", כמו הספר "אלוהים יודע" של ג'וזף הלר על דוד המלך, או כמו "מלכים ג'" של יוכי ברנדס. זכיתי גם לקרוא ספרים מהצד השני, המספרים את סיפורי התנ"ך, כאשר הם הופכים את הדמויות התנ"כיות לדמויות הוד נשגבות שאינם יכולות לטעות, ואם טועות הם, הרי זה רק על מנת ללמדנו דבר מה.

הספר הזה, מבחינתי, בא מכיוון חדש לחלוטין: הוא מכבד את דמויות התנ"ך, אך לא עושה להם הנחות. הוא מביא את סיפורם כך שיהיה קריא לבני דורנו, דור האינטרנט והמשרד, הבירוקרטיה והמודרנה. כל אלו זורמים במהלך הסיפורים. חששו של קובי אריאלי, כמו שהוא מזכיר באחרית הדבר של הספר - "השתדלתי להיות צמוד לקו העלילתי, אך מנגד לא לחטוא לריאליזם ולאמינות הסיפורית. היה ברור לי שהסיפורים חייבים לעמוד בזכות עצמם, לא להתקיים אך בשל דמיונם למקור".

קובי, עמדת בהבטחתך. הסיפורים הם מלאכת מחשבת, יד אמן לדעתי...

באחת ההופעות של קובי אריאלי, מול קהל בפתח תקווה – בו הוא ניהל פאנל עם עירית לינור, ח"כ אורי אורבך והזמר דני רובס, קובי סיפר כיצד הוא מידי פעם נועל את חדרו, כאשר הוא טורח לספר לכל הסובבים כי הוא הולך לעבוד, מתיישב מול המחשב, ומחפש בגוגל את השם שלו, על מנת לקרוא מה הדברים החדשים שכתבו עליו...
קובי – אם ראית את הביקורת שלי – דע לך, שמחכה אני בכיליון עיניים לספר הבא...

לפני 15 שנים•
★★★★★
•רובי
רומן בכתובים

רומן בכתובים

קובי אריאלי

את אוסף הסיפורים המקסים הזה חותם המשפט '"רומן בכתובים" אינו התנ"ך. הוא בסך הכל ספר סיפורים."

וכך בדיוק הוא "רומן בכתובים" - רצף של סיפורים קצרים וסוחפים, מציאותיים לחלוטין ונטולי יומרות מתחכמות. כל אחד מן הסיפורים מכיל בתוכו שורש של סיפור תנ"כי כלשהו, אך בהיותי אדם לא מאמין (בלשון המעטה) לא עסקתי בהשוואה בין המקור להשראה. ייתכן בהחלט כי ישנם הקשרים שלא הבנתי לחלוטין, אך כאן בדיוק טמון קסמו של הרומן - גם קוראים חסרי השכלה תנ"כית (אני ושכמותי) יכולים ליהנות מהספר, משום שהוא בסך הכל - כדברי אריאלי - ספר סיפורים.

מומלץ בחום.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•nhpiano
רומן בכתובים

רומן בכתובים

קובי אריאלי

שמעתי כבר מדברים דיבורים שונים על "רומן בכתובים".
אומרים, כמה אנשים, שהוא מזלזל בדמויות התנכיות.
אומרים, כמה אחרים: "שטויות! זה ספר ענק!"

כך או כך, קראתי אותו בסופו של דבר, ואני אומרת: האיש (קובי אריאלי) מוכשר ביותר, משעשע עד מאוד, והקשר בין הדמויות שבסיפוריו לדמויות התנכיות הוא רק קשר של... של.. נקרא לזה: מקור השראה ותו לא.

היה טוב לקרוא, מהנה למדי, וזה הכל.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•המילה הכתובה
3.0
3.0
דירוג
4.0
לפני 12 שנים

“את אוסף הסיפורים המקסים הזה חותם המשפט '"רומן בכתובים" אינו התנ"ך. הוא בסך הכל ספר סיפורים." וכך”

3/4
ביקורות על רומן בכתובים
הבאה
המילה הכתובה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 14 שנים

“שמעתי כבר מדברים דיבורים שונים על "רומן בכתובים". אומרים, כמה אנשים, שהוא מזלזל בדמויות התנכיות. א”