ישנם עשרות רבות, ואולי אף מאות ספרים, ששמם מכיל את צמד המילים "גוף האדם".
ואין פלא. אין לך מכונה מתוחכמת, מעניינת, מרתקת ונוגעת (תרתי משמע) לכל אחד מאיתנו, כמו המכונה הזו, שבה נתברכנו.
והתחרות על ליבו של הקורא - רבה.
די להציץ ברפרוף, בעמודים המאוירים ובצבעי הכחול-אדום-ירוק הנותנים נופך מיוחד להסברים העמוקים והמפורטים על פעולות המערכות השונות המרכיבות את גופנו, כדי שהמילה "וואו" שתיפלט, באופן בלתי רצוני, תביע את שאנו רואים.

לידי נפל הספר היפה והעשוי היטב של ה'טיים-לייף' לנוער ובו מצאתי, בצורה ברורה וקלה להבנה, חלקים מרכזיים הפועלים בגופנו, כמו ה- DNA הנמצא בתא והקשרים שלו לכרומוזומים, ו... אתם יודעים מה? ברשותכם, בואו נעשה אתנחתה קלילה, ונזכר באירוע משמח במיוחד בהקשר זה.

כוונתי לנושא שעלה לכותרות בשנת 2009 – פרס נובל לכימיה לפרופ' עדה יונת, שהוענק לה בנושא הריבוזום.
ידוע לעוסקים בנושא כי מאות אלפי הריבוזומים הנמצאים בתא (באחד האיורים הראשונים בספר) מייצרים את החלבונים.
ומכאן מחקרה של פרופ' יונת, שפענחה את עיקרון פעולתו של הריבוזום:
- חלק מתרופות האנטיביוטיקה שבשימוש, תוקפות את הריבוזום (שלנו ושל החיידקים) ומפריעות לו לייצר את החלבונים.
- הייתכן שהריבוזום של החיידקים העמידים לא נפגע, מפני שהוא עמיד לאנטיביוטיקה, והם ממשיכים לצחוק עלינו כל הדרך למחלה?
- האם ניתן יהיה לייצר תרופות אנטיביוטיות יעילות, שתוכלנה להילחם בחיידקים החצופים, מבלי לפגוע בנו ?
בקיצור, אם נדע כיצד הריבוזום של החיידקים העמידים חסין בפני אנטיביוטיקה, נוכל... טוב, עזבו. ממש חד גדיא...

ולסיום הקטע הזה: אם פעמים רבות לא היה אכפת לאיש מאיתנו מכל מיני "תגליות אזוטריות" שלרובנו לא אומרות דבר, ושעליהן מקבלים את הפרס הנכסף (עיין ערך דן שכטמן, פרס נובל בנושא קריסטלוגרפיה) הרי שהפעם - עם גאווה ענקית על ש"זו משלנו", יחד עם הצוות שלה כמובן - גילויה עשוי להביא פתרון לאחת הבעיות, או אולי ל-ה-בעיה שעומדת בפני האנושות כולה... לא פחות!

ועתה, לאחר הסטייה הקלילה, חזרה לספר.

כאן תוכלו למצוא, באיורים יפים מאד, תשובות למגוון שאלות כמו: הפריה חיצונית, באיזה שבוע כבר יכול התינוק לעזוב את מבצרו ולצאת אל העולם, כיצד נולדים תאומים, מדוע סיבובים גורמים לנו לסחרחורת, מדוע אנו זקוקים לשינה, מה תפקידם של הלבלב, הכבד, הכליות. או איך טועמת הלשון את המזון, וסתם שאלות כמו מדוע לא משתזפים בכפות הידיים והרגליים, או איך שומרים הוורידים על זרימת דם קבועה, מחלות למיניהן (לא עלינו) ועוד מיגוון של נושאים – שרוב רובם מעניינים ונוגעים לכולנו, והכתובים בצורה מאד מפתה לקריאה...
נהניתי.

ישנם עשרות רבות, ואולי אף מאות ספרים, ששמם מכיל את צמד המילים "גוף האדם".
ואין פלא. אין לך מכונה מתוחכמת, מעניינת, מרתקת ונוגעת (תרתי משמע) לכל אחד מאיתנו, כמו המכונה הזו, שבה נתברכנו.
והתחרות על ליבו של הקורא - רבה.
די להציץ ברפרוף, בעמודים המאוירים ובצבעי הכחול-אדום-ירוק הנותנים נופך מיוחד להסברים העמוקים והמפורטים על פעולות המערכות השונות המרכיבות את גופנו, כדי שהמילה "וואו" שתיפלט, באופן בלתי רצוני, תביע את שאנו רואים.

לידי נפל הספר היפה והעשוי היטב של ה'טיים-לייף' לנוער ובו מצאתי, בצורה ברורה וקלה להבנה, חלקים מרכזיים הפועלים בגופנו, כמו ה- DNA הנמצא בתא והקשרים שלו לכרומוזומים, ו... אתם יודעים מה? ברשותכם, בואו נעשה אתנחתה קלילה, ונזכר באירוע משמח במיוחד בהקשר זה.

כוונתי לנושא שעלה לכותרות בשנת 2009 – פרס נובל לכימיה לפרופ' עדה יונת, שהוענק לה בנושא הריבוזום.
ידוע לעוסקים בנושא כי מאות אלפי הריבוזומים הנמצאים בתא (באחד האיורים הראשונים בספר) מייצרים את החלבונים.
ומכאן מחקרה של פרופ' יונת, שפענחה את עיקרון פעולתו של הריבוזום:
- חלק מתרופות האנטיביוטיקה שבשימוש, תוקפות את הריבוזום (שלנו ושל החיידקים) ומפריעות לו לייצר את החלבונים.
- הייתכן שהריבוזום של החיידקים העמידים לא נפגע, מפני שהוא עמיד לאנטיביוטיקה, והם ממשיכים לצחוק עלינו כל הדרך למחלה?
- האם ניתן יהיה לייצר תרופות אנטיביוטיות יעילות, שתוכלנה להילחם בחיידקים החצופים, מבלי לפגוע בנו ?
בקיצור, אם נדע כיצד הריבוזום של החיידקים העמידים חסין בפני אנטיביוטיקה, נוכל... טוב, עזבו. ממש חד גדיא...

ולסיום הקטע הזה: אם פעמים רבות לא היה אכפת לאיש מאיתנו מכל מיני "תגליות אזוטריות" שלרובנו לא אומרות דבר, ושעליהן מקבלים את הפרס הנכסף (עיין ערך דן שכטמן, פרס נובל בנושא קריסטלוגרפיה) הרי שהפעם - עם גאווה ענקית על ש"זו משלנו", יחד עם הצוות שלה כמובן - גילויה עשוי להביא פתרון לאחת הבעיות, או אולי ל-ה-בעיה שעומדת בפני האנושות כולה... לא פחות!

ועתה, לאחר הסטייה הקלילה, חזרה לספר.

כאן תוכלו למצוא, באיורים יפים מאד, תשובות למגוון שאלות כמו: הפריה חיצונית, באיזה שבוע כבר יכול התינוק לעזוב את מבצרו ולצאת אל העולם, כיצד נולדים תאומים, מדוע סיבובים גורמים לנו לסחרחורת, מדוע אנו זקוקים לשינה, מה תפקידם של הלבלב, הכבד, הכליות. או איך טועמת הלשון את המזון, וסתם שאלות כמו מדוע לא משתזפים בכפות הידיים והרגליים, או איך שומרים הוורידים על זרימת דם קבועה, מחלות למיניהן (לא עלינו) ועוד מיגוון של נושאים – שרוב רובם מעניינים ונוגעים לכולנו, והכתובים בצורה מאד מפתה לקריאה...
נהניתי.