ביקורת ספרותית על מלחמתה של רוסיה מאת ריצ'רד אוברי
ספר מעולה

---

קשה לכתוב ביקורת על נושא כל כך טעון.
נתחיל בקביעה שזהו ספר היסטורי מעולה, מכיל המון תובנות מעיינות
והרבה מידע חדש שעד לפני זמן לא רב פשוט היה מוסתר בנבכי הארכיונים
של ברית המועצות הקומוניסטית.
אוברי, מקדיש מקום רב בספרו לארועים שקרו בין מהפכת אוקטובר , ומלחמת
האזרחים הרוסית, לאחר מלחמת העולם הראשונה, לבין פתיחת מבצע ברברוסה
ב 22 לאוקטובר 1941.
בספרו עומד אוברי על האסטרטגיות שאימץ הצבא האדום מאז מלחמת האזרחים
ועל תפקידו הענק של טוחצ׳בסקי בתהליך המודרניזציה של הצבא האדום.
אוברי עוסק בטיהורים שבצע סטלין בין 37-39 בשנים האיומות האלה שבהן
הכחיד הckvd את האליטה של הצבא, טיהור שבעקבותיו קיפד סטלין את רב
הקצונה הגבוהה של הצבא, תוך פינוי הדרך לדרגים הנמוכים והבלתי ראויים
התפקידים המשמעותיים ביותר.
תוצאות הטיהור ואימוץ האסטרטגיה הישנה היה שורת מפלות צבאיות שהביאו
את ברית המועצות כמעט עד למצב של חידלון.
ספר זה מטפל בכל האספקטים של המלחמה: הוא מנתח את ההפתעה של ברברוסה
תוך טיפול מפורט וטוב בתאוריה של ההסטוריונים החדשים, שהיטלר הפתיע את סטלין
שתיכנן בעצם לתקוף ראשון את גרמניה.
אוברי מטפל היטב בשורת הכישלונות הצבאיים שבשנתיים הראשונות, ומתמקד היטב בקרבות
על צמתים חשובים בהסטוריה של המלחמה: הפריצה של ברברוסה, התקדמות הכוחות הנאציים,
כיבוש אוקראינה והתקדמות הגרמנית לערים החשובות: קייב, לנינגראד והמצור עליה, הקרב על מוסקבה, והמאבק האיום על סטלינגראד.
הוא מציין נכון שתבוסת פון פאולוס בקרב על סטלינגראד ולפניה הצלת מוסקבה, הם שהיו לנקודות
מפנה במאבק האדיר הזה.
לאחר הניצחון בסטלינגראד, אוברי מתאר את שורת הניצחונות החל מהניצחון בקרב השיריון הגדול בהסטוריה בקורסק, ועד הפריצה הגדולה של הצבא האדום לתוך גרמניה גופה וכיבוש ברלין.
אוברי מתאר באופן מדוייק את המאבקים בצמרת הפיקוד הסובייטית, ומתאר מצויין את התפקיד שמילא סטלין בניגוח המפקדים הגדולים אלה באלה.
הוא לא שוכח לעסוק בניתוח המאבק הכלכלי, הטיפול שנתן סטלין לעמים שמהם חשב שתהיה סכנה
לברית המועצות (הגרמנים של הוולגה, הצ׳צ׳נים, ועוד עמים רבים אחרים).
הוא מתאר את משטר הפחד והאימה שהטיל הnkvd, ולא פוסח על מחנות הריכוז הסובייטיים,
לאחר הניצחון סטלין בוחר לחזור למרכז הבמה על חשבון ההנהגה הצבאית שלו, הוא לא מעיז לחסל את ז׳וקוב אבל נפטר ממנו על ידי כך שהוא ממנה אותו למפקד אזור נידח ברמת אורל, לעומת זאת הוא גורם לחיסולם של רוב המרשלים האחרים שמהם הוא חושש תמיד ( מחלת רדיפה),ולאחר שהוא נפטר מהם הוא מחליט לטפל ביהודים שלו, שבהם תמיד ראה גורם קונספירטיבי בין לאומי.
ספר שמחזיק כ350 עמודים, אבל מטפל בסיפור המלחמה ותוצאותיה בכל העומק.
יש רק להצטער על המקום המועט שאוברי מקדיש לשואת היהודים בברית המועצות ( שואה על ידי כדור), ולמקום הזעיר שהוא מקדיש לגילוי מחנות ההשמדה בפולין על ידי הצבא האדום.
ספר טוב.

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על מלחמתה של רוסיה