ביקורת ספרותית על בארצי הזרה לי מאת הנס פאלאדה
ספר בסדר

---

עם עובדה אחת כנראה אי אפשר להתווכח, פאלאדה ידע את מלאכת הכתיבה, הוא הכיר אותה טוב ודי היטיב בה. בגלל זה גם לא אסרו עליו את הכתיבה בתקופת הנאצים.
יש משהו בתיעוד האישי של הספר הזה שמצד אחד הוא כמעט יומני יבש ומצד שני יש בו קטעים שכתובים באיכות מאוד גבוה.
פלאדאה מתאר את החיים בגרמניה, בכפרים הגרמניים בתקופת השלטון הנאצי, הקטשי שבהתנהלות היומיומית לאדם הפשוט, שאיננו נאצי בהגדרה, אך מתוך אילוץ מוצא עצמו תחת משטר שכזה.
הברוטליות של השלטון, נמצאת בכל מקום וכך גם הפחד הגובר מפני אנשי השלטון, מה שמביא לחוסר נוחות יום יומי עם שכניך וגורם להלשנות הנובעות ממגננה והרצון להיות זה ששורד.
אז נכון הוא גרמני שמתאר את תקופת השלטון הנאצי מנקודת מבטו, הוא לא מביט על האספקט היהודי-שואתי של התקופה ההיא, אך איננו מתעלם מנוכחותן של הדמויות היהודיות שסביבו. בין אם מדובר על בעל בית דפוס, על אסיר בכלא בתא שלידו, או כל דמות אחרת שהוא פוגש בדרך. הספר הוא מארג חיים עדין ורגיש בתקופה שהיא תקופת ניצול ומחסור אל מול שפע בלתי נסבלים.

» ביקורות נוספות של scoe
» ביקורות נוספות על בארצי הזרה לי