עדכון: מיכאל אברהם פורש את משנת ספרו בויינט: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4099744,00.html.
עד כה, אפשר רק להגיד שהחלק הראשון היה לא רע והחלק השני בעייתי נורא.
------
בהתייחס לטענה המרכזית של הספר כפי שפורסמה בויינט. אני מדגיש:
זוהי לא ביקורת מלאה, לא על הספר ולא על הטענה המלאה אם יש עוד חומר הרלוונטי לה בספר (יש לו גם הרצאה ביוטיוב שצפיתי בה במלואה, לא הוסיף לה).
הכתבה מתחילה במילים "האבולוציה היא תהליך שיש לו כיוון...יוליך לתוצאה הכרחית קבועה מראש". עכשיו יכול להיות שה"רוחנית" היא כזאת שמטאפיזית היא כזאת (יש כאלה שיגידו שכך סובר הרב קוק), אבל זוהי לא תאוריית האבולוציה במובן המקובל של המילים (תאוריית האבולוציה המודרנית הביולוגית) אף על פי שהוא מציג אותה ככזאת, והטעות הזאת תחזור על עצמה מס' פעמים בטקסט ("התוצר של התהליך האבולוציוני ה"עיוור" הוא חיים, כלומר תוצאה חיובית וייחודית"). היסטורית הייחוד של דארווין בין היתר הוא בכך שהציג תאוריית אבולוציה "עיוורת", שאינה קשורה במהומתנות (בניגוד ללמרק, ספנסר, צמברס והתנועה הגרמנית נטורלפילוסיפן) - וזה כמובן מה שמיכאל אינו מציג בספרו.
עמוק מזה, הוא מציג כהנחה שביקום מובנה ערך לבני אדם. הנחה שהוא לא גירד אפילו את פני השטח שלו, שלא נדבר על ביסס.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4086098,00.html
כאן בעצם אפשר להפסיק (המשל שלו גם נופל באותה הטעות) - כל הטענה עם המשל נופלים. אבל השימוש המוזר שלו במושגים מתורת ההסתברות והיצוג המעוות של המכניזם האבולוציוני שווים הערות לדעתי.
לאחר מכם הוא מתחיל עם המשל ולסירוגין מוסיף עליו (השאול מהביולוג סטיבן גולד). משהו שלא תפסיקו לשמוע מכהני דת ולכן לא מפתיע אותי. לסיפורים האלה יש כוח רטורי רב (בניגוד להצגה מסודרת של סילוגיזם למשל - שהוא דל מאוד, אבל יתרונו בכך שהוא מדויק ונהיר מאוד).
"מוטציה לא חיה מוליך להפסקה מוחלטת של התהליך" האם זהו ייצוג של תאוריית האבולוציה המודרנית או עוד דחליל? על כך יאיר רזק כותב בבלוג שלו לטעמי: "למה אברהם, שיש לו את הרקע להבין אותם, לא מתעמת עמם במקום עם קריקטורות עלובות? כמובן שבמודלים אלו, האבולוציה לא נפסקת רק בגלל שהתרחשה מוטציה הרסנית ביצור מסוים."
לאחר מכן הוא מוסיף מימד הסתברותי באופן מובהק אף יותר.
מילים כמו "אקראיות" וכו', שאין לי מושג איזה פירוש של תורת ההסתברות צריך לחתום על- בשביל לתת למילים האלה משמעות בהקשר הזה או איך לייחס התסברות לאירועים/אמונות כאלה.
אבל גם אם נקבל אותו על פניו, הוא בעייתי להפליא. אתר "שפינוזה" כותב על כך: "נמוך ככל שיהיה הסיכוי למצב הנוכחי, הוא זהה לסיכוי עוד אינספור אפשרויות אחרות שאליהן המינים היו יכולים להתפתח. באותה מידה ששרדנו, יכולנו לא לשרוד, או לשרוד בצורה אחרת. כל מצב שאליו היו מגיעים פני הדברים היום, היה מצב בעל סיכוי נמוך – ולכן לא מפתיע שהגענו למצב עם סיכוי נמוך." (ביקורת מלאה כאן באת "שפינוזה": http://alturl.com/thja7)
אחרון חביב זה שגם אם נקבל את כל הסיפור בלי הביקורות האלה, למה אלוהים? למה מישהו בכלל? הוא מציין שכך "זה מתחייב". נקודה, אין נימוק. יש מס' היפוטזות רב, לי זה נשמע כמו טענה מבורות (הוא יכל להציג בריק הזה טענה טענה מאנלוגיה, כמו השען המפורסם של פאלי).
מכאן אני לא מעוניין להרחיב, כי הרמה הכללית ירודה (אני לא רואה דרך להציל את הטענות האלה) ושטחית (קונספטואלית, אלוהים יכול בכלל לנהל את הברירה הטבעית? הוויכוח הזה התקיים עוד ב1868).
הבעייתיות כאן לא נעוצה באינטלגנציה של הכותב, השאלה כאן היא לא של יכולת. הבעיה נעוצה בפסיכולוגיה שלו, באידיאולוגיה שמניעה אותו לחור שחור אינטלקטואלי. במקרה הזה, זאת היהדות האורתודוכסית. אבל אל תטעו, כל אמונה שמוחזקת באופן קנאי, מושרש מדי, קנאי מדי תוביל למה שפסיכולוגים קוראים לו Motivated Reasoning. יכול להיות שיום אחד תנוסח טענה חזקה לקיומו של אלוהים/נכונותה של היהדות, תשמרו על ראש פתוח וכנות אינטלקטואלית. אני מנסה.
אני מקווה שחבר ישאיל לי את הספר שאוכל לקרוא את כולו ולתת לכולו ביקורת ודירוג.