הספר עוסק במגילות מדבר יהודה ובמסקנות העולות לאחר פענוח הכתוב בהם. עיקר הדיון על כותבי המגילות ותוכנם: מי הם היו ומה מטרת הספריה . לפי הבנתי המסקנה של פרופ' אליאור שהכותבים הם הכהנים-הצדוקים ולא האיסיים כפי שחושבים כמה חוקרים.אוסף המגילות שנמצאו במערות הן בעצם ספריית כתבי הקודש שהכהנים שהודחו מעבודת הקודש בבית המקדש,ניסו להחביא ולשמר שלא תאבד.הספריה כוללת את הטכסטים של שומרי התורה שבכתב.בספר יש דיון ארוך במושגים ובתוכן שעולים מהמגילות הקשורים באמונת הכהנים ובמקורותיהם: הזמן המקודש,המקום המקודש והזכרון המקודש.
החידוש שלקחתי איתי מהספר , שסוף סוף הוארה לי הנקודה ההיסטורית שממנהחל שינוי בעם היהודי. זוהי נקודת הזמן שבו מרדו היהודים ברומאים. הסתיים עולם המקרא והתחיל עולם חדש של ההחכמים אשר הם הכתיבו מחדש את התורה שבע"פ לפי הבנתם.
לצערי בספר יש בעיות עריכה והגהה קשות שמצריכות לדעתי עריכה מחודשת (יש קטעים שלמים שחוזרים על עצמם).
הספר מומלץ רק למי שמעניין אותו לקרוא על מגילות מדבר יהודה.

אחד הספרים החשובים והמרתקים שקראתי בשנים האחרונות.
ספר שמסביר בצורה בהירה וברורה מדוע עד חורבן בית שני נהוג היה לחגוג את ראש השנה בא' ניסן, שתמיד יצא ביום רביעי; מדוע צונזרו ספרי המכבים וכיצד מתיתיהו ויהודה המכבי היו בעצם הגיבורים האחרונים בשושלת הזו - האחרים היו רוצחים נתעבים. מי היה חנוך בן-ירד ומדעו כל המדרשים עליו נעלמו; כיצד התבסס לוח השנה הירחי ולא זה השמשי; ול שלוש המפלגות שהיו בעם בתקופה שקדמה לחורבן.
כל מה שידעתי על החגים ועל היהדות קיבל אור חדש וזוית מרתקת ספר מומלץ ביותר!