ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 במרץ, 2012
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
ב 1935 נחקקו חוקי נירנברג, ששללו את זכויות האזרח והקניין ממי שאינו עונה להגדרה של "גרמני" דהיינו מיהודים. באותה תקופה עוד לא קרו כל הדברים המפלצתיים עליהם אנחנו חושבים כשאנחנו אומרים "שואה". באותה תקופה היו "רק" החוקים האלה, שאיפשרו לכל יזם נאצי להרוויח מהמצב: "להסביר" לבעלי הרכוש היהודים את עובדות החיים: עליכם להעביר את רכושכם אלי (בלי תמורה או בתמורה אפסית) כי אסור לכם להחזיק בו. מצד שני רשות הכספים הנאצית דרשה להנות בלעדית משימוש בכספי הגזילה, כך שהיזמים האמיצים נאלצו למצוא פיתרון יצירתי שיעקוף את רשות הכספים.
כריסטיאן פון דיטפורט הוא היסטוריון כמו גיבורו, שטכלמן. אלא שנראה שפון דיטפורט הוא היסטוריון מוצלח יותר מגיבורו: הוא פירסם ספרים רבים הקשורים בפוליטיקה והיסטוריה, בעוד שגיבורו מתקשה לכתוב את עבודת הפוסט-דוקטורט שתקנה לו קביעות באקדמיה ורווחה כלכלית. הוא כבר אינו צעיר ומבטיח, בעל דימוי עצמי נמוך, מוח חד ובדידות חברתית. שורשי הסיפור ופתרון התעלומה נמצאים בעבר האפל של גרמניה.
הספר מעניין מאד - לא רק כסיפור מתח, אלא כסיפורה של גרמניה בעבר ובהווה, על השתיקה הגדולה במשפחות הגרמניות שהשאלה "מה עשית במלחמה?" רובצת כענן, ללא מלים, ודומה לשתיקה שיש בחלק ממשפחות הניצולים שלא מדברים על מה שקרה אז.
התמונה על הכריכה - מלאך מוכתם בדם - מבטאת היטב את המסר בסיפור. והערת הסופר בסוף הספר, ש"אולי לא היה צורך להמציא (את הדמויות) אילו חשפו רשויות הכספים הגרמניות את מסמכיהן מתקופת הרייך השלישי לבחינת הציבור" אומרת (כמעט) הכל.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
אכן, עולם-נפלא-נורא:
עם קריאתו של הספר אתה מבין את האירוניה שבשם.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, עמיר:
נכון, אחד הדברים המצויינים בספר (שיש לציין שהוא מסופר מהצד "שלנו בסיפור) הוא שאחרי המלחמה אותם אנשים שתמכו בחוקים המשיכו להיות אושיות המשטר: לשלוט, להרצות, לשמור על הסדר וכו'.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, בלו בלו:
הספר לא עוסק ישירות בשואה, אבל גורם לך לדמיין איך הרגישו אותם יהודים אמידים, כשכל מה שלימדו אותם (עבודה קשה, סדר, כיבוד החוק, אחריות) נהפך על פיו וכאוס שולט בעולמם. הרכוש לא "הולאם" - הוא נגזל ונספג על ידי ידי רודפי בצע ביריונים שאלימותם השתלמה. העקבות טושטשו כך שגם אחרי המלחמה אי אפשר היה להחזיר.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, חלבי.
בכל תקופות האנושות היו קללות וחפים מפשע שילמו את המחיר. פעמים רבות זה היה בשל מוצא/דת/גזע שונה. ככה זה.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
אני משער שהתואר "אדם בלא דופי" נכתב באירוניה...?
|
|
|
עמיר
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
נשמע מעניין מאד
צריך לזכור שאחרי סיום המלחמה, הנאצים המשיכו לשלוט בגרמניה עוד הרבה שנים, פושעי מלחמה כמעט ולא נענשו, בכירים במפלגה הנאצית הפכו לאנשי עסקים מכובדים וכן הלאה.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
ריגשת אותי.
ובכל זאת זה לא ספר שאני יכולה לקרוא. כואב מדי.
בתקופה ההיא הולאמו בתי היהודים ונחתמו שטרות מכר פיקטיביים. ניתן לתבוע רכוש ש"נמכר" בתקופה ההיא, אבל מנסיון הממשלה הגרמנית מנסה להערים כמה שיותר קשיים. |
|
|
חלבי
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
מאה וקללותיה
בכל מאה מוצפנות בה טרגדיות ושואות אני מתפלל שהמאה הנוחכית לא תחזור הכליה והשמד על כלל העמים
מה שכתבת בבקורת זו היא מילת הקוד של הספר אני בודאי אקרא אותו ובגללך הוא יקבל עדיפות על פני ספרים אחרים שממתינים תרשי לי להחצין ולו במעט.......התרגשתי |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
