• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
בית קברות לפסנתרים

בית קברות לפסנתרים

מאת ז'וזה לואיז פֵּיישוֹטוֹ

הביקורת של MrBenZvi

תמונה של MrBenZvi
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
בית קברות לפסנתרים

בית קברות לפסנתרים

מאת ז'וזה לואיז פֵּיישוֹטוֹ

הביקורת של MrBenZvi

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של MrBenZvi
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
של
לפני 13 שנים

“סיפור מדכא”

3/3
ביקורות על בית קברות לפסנתרים
הבאה
אין ביקורת הבאה

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

ספר בין-דורי ורב-קולי שמרכזו "בית הקברות לפסנתרים" האפונימי, חדר נחבא בנגריה של משפחת לאזארו הליסבונית.
מתוכו נפתח סיפורם של שלושת הדורות של בני משפחת הנגרים, שהיו מעדיפים להיות בוני פסנתרים, ובו נמהל סיפורו של פרנסישקו לזארו הבן, המבוסס על סיפור אמיתי של רץ באותו השם שמצא את מותו באולימפיאדת שטוקהולם 1912 לאחר שככל הנראה משח את גופו בחומר מונע הזעה.
ספר שנוטף Saudade במיטב המסורת הלאומית הפורטוגלית, מומלץ ביותר.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של cujo
cujo
ה
הקיסרית הילדותית
תמונה של עולם
עולם
תמונה של yaelhar
yaelhar
4קוראים|גיל ממוצע53|50%נשים

על המבקר

תמונה של MrBenZvi

MrBenZvi

חבר מזה 16 שנים
16 ביקורות•48 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של MrBenZvi
MrBenZvi
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות16
לייקים שקיבל48
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת6ספרות מקורית5מדע בדיוני ופנטזיה2

דיון על הביקורת

2 תגובות
MrBenZvi
MrBenZvi•לפני 14 שנים

אהבתי אותו

כי יש לי חולשה לסטוריטלינג של הפורטוגזים והספר הזה הוא בדיוק "זה" מבחינתי. מעבר לזה, הטכניקה הספרותית מעולה ולא שגרתית, הנושאים והסימבוליקה נפלאים, ואם אגיד יותר מזה אני יכול רק לקלקל.
אנקה
אנקה•לפני 14 שנים

האמת? זה נשמע כמו ספר משעמם בטירוף.

למה בעצם אהבת אותו? אפשר לקבל פירוט נרחב יותר?
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של MrBenZvi

גיבור דורנו (2013)

גיבור דורנו (2013)

מיכאיל לרמונטוב

זה ספר שברור למה הוא ספר חשוב, אבל לא ברור למה כולם חושבים שהוא ספר טוב כל כך.
אפשר לקרוא, זה גם לא כבד מדי או גוזל זמן רב מדי. אפשר גם לוותר ולגשת לקלאסיקות רוסיות אחרות מפעימות יותר.
בכל מקרה נילי מירסקי נותנת בראש, כהרגלה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•MrBenZvi
טרינידד

טרינידד

תמי זר

ההתחלה מבטיחה מאוד: דרז'ן הוא בעל מכולת כרסתן שמחליט יום אחד לעזוב את המכולת, את אשתו האהובה אלונה שהפכה למרוחקת, ואת שתי בנותיהם, ולנסוע לטרינידד, שם ירקוד קליפסו על החוף עם קריאולי בשם אוסקר. דא עקא, וכאן הספר מתעקם בעיני: דרז'ן השאיר את הפספורט בבית והוא לא מתכוון לחזור לשם, ולכן כל הספר, אחרי רקולקציה קצרה של ילדותו של דרז'ן בפריז ואיך הכיר את אלונה, הוא מעין "המרדף ההזוי אחרי הפספורט".
לחיוב יש לציין את האימג'ינטיביות של הספר - הדמויות הן דמויות תיאטרליות (במובן הטוב של המילה) וקשה שלא להתפעל מהתנועה המתמדת בין פריז-ישראל-טרינידד שהמחברת מבצעת בצורה חלקה מאוד.
לשלילה - תחושה קשה של פאק בעריכה ופספוס של פוטנציאל גדול. אני לא יודע כמה זמן זר עבדה על הספר אבל בין כל האפשרויות שלה נדמה שהיא בחרה בהכי פחות טובה.
שורה תחתונה - שווה לנסות לקרוא, אני קצת התעייפתי אחרי האמצע אבל זה לא אומר שאחרים לא יפלו בשבי הקסם של הספר בצורה שמאפשרת לסיים אותו בהנאה.
בהחלט אצפה לעוד ספרים של תמי זר.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•MrBenZvi
טורפים של קיץ

טורפים של קיץ

ענת עינהר

מכיוון שמדובר ב3 נובלות וסיפור קצר, כל אחד מהם ראוי ליחס נפרד:
"טורפים של קיץ", הטיטולרית - מדהימה ומנוכרת כמו רומן אקזיסטנציאליסטי, אבל גם מכמירת לב.
"כמעט כאן", הסיפור - פוטנציאל לא ממומש, היה יכול להיות מורחב לעוד מיני נובלה ששולחת אותנו למקומות זרים אבל מוכרים.
"מתחת לחולצה המגוהצת", הפואטית - מבחינת הכתיבה היא הכי טובה מה4-, בעלת מצלול מקסימים ודימויים עדינים ומבריקים, זזה לאט ונפתחת כמו ארון מלא נפתלין. מבחינת התוכן היא הכי פנטסטית ולכן אני חושב שהרבה אנשים יאהבו אותה פחות. עניין של טעם.
"ומי באש", האניגמטית - כאן עינהר מגיעה למין שיאים מינימליסטיים וזרמי תודעה משונים שקופצים מדמות לדמות. רק התחלתי אותה, ואוסיף בהמשך.

בכל מקרה, אני חושב שמדובר באחד הקולות הצלולים והבשלים של הדור החדש, כל שכן בתור ספר ביכורים ובטח ובטח בז'אנר הנובלה המקופח (מאז הנובלות של קציר לא ראיתי כאלה טובות!), ומקווה לראות עוד מיצירתה בהמשך ובקרוב.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•MrBenZvi
ים ויבשה

ים ויבשה

מעין בן הגיא

רומן שהוא גם יומן אבל, יומן אבל שהוא גם סיפור על צמיחה מחדש.
לי, בתור מי שעוסק בשכול האישי והמשפחתי כמעט כל הזמן, הספר נגע מאוד.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•MrBenZvi
מיכאל שלי

מיכאל שלי

עמוס עוז

אני לא נוטה להתווכח על טעם ועל ריח, אבל נו בחייכם.
לא רק שזה הספר הטוב ביותר של עמוס עוז ה-otherwise מתנשא, אחוס"לי ומשעמם, ולא רק שזה אחד הספרים הכי טובים שנכתבו, כתובים, או ייכתבו בעברית, זה הספר העברי עם הפתיחה הכי טובה אי פעם.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•MrBenZvi
חוק הקוסמים הראשון

חוק הקוסמים הראשון

טרי גודקינד

פנטזיה נוסחתית משמימה בהחלט.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•MrBenZvi
טירזה

טירזה

ארנון גרונברג

יש איזשהו מוטיב חוזר בספרות ההולנדית - גיבור גברי עם סוג מסוים של נכות רגשית (ע"ע "ארוחת הערב" ו-"בית קיץ עם בריכה" להרמן קוך, "יצירת המופת" של אנקוויסט, "לא לישון לעולם" של הרמנס).
אבל בספר הזה, גרונברג הגזים לחלוטין - הופמייסטר הוא כל כך מגוחך, כל כך נלעג פסיכולוגית (שלא לומר בלתי אמין), שלעתים הקריאה פשוט בלתי נסבלת. שאר הדמויות, אפילו טירזה האפונימית, מרגישות אפרוריות לחלוטין, ומשרתות רק כדי להציג את הופמייסטר בתור לוזר גדול יותר.
מלבד זאת, המלל ארכני והכתיבה מלאה באלמנטים שאפשר לתאר אותם רק כ-OCD ספרותי. אין שום צורך בכל 400 העמודים, זה בעיקר הופך את הספר לבלתי אפשרי לקריאה בבת אחת (מרחתי אותו על פני חודש, מה שכמעט לא קורה לי). אפשר, באותה המידה, להתחיל לקרוא מעמוד 50, או מעמוד 150, כי החלק הראשון הוא אקספוזיציה ארוכה מאוד ומייגעת מאוד.
בקיצור, הקריאה כדאית לחובבי הז'אנר ההולנדי בלבד - וגם זה לא בטוח.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•MrBenZvi
בית קיץ עם בריכה

בית קיץ עם בריכה

הרמן קוך

להרמן קוך יש סטייה ספרותית אחת בולטת: הוא אוהב לגרום לקורא שלו להתפתל בכיסאו (או מיטתו).
הוא שם ללעג את ההזדהות עם הגיבור שלו שעמלת עליה במשך כמאה עמודים, ופשוט הופך אותה על פיה בעמוד המאה ואחד.
כמו ב"ארוחת הערב" (הנפלא), וכמו באינספור סיפורים קלאסיים אחרים, השאלה המרכזית היא "מי המפלצת כאן?".
מארק שלוסר הוא רופא משפחה כמו כל רופא משפחה אחר: מטרתו למנוע מאנשים לפנות למומחים ולבתי חולים והוא לא מתבייש בכך. וגם לא בסלידתו מגופים אנושיים, מאירועים חברתיים שהוא מוזמן אליהם, ומן הבוהמה שאליה משתייכים רוב מטופליו.
אך כשהשחקן המפורסם ראלף מאייר הופך במקרה למטופל שלו, דברים מתחילים להשתבש. מאייר מת תוך שנה וחצי ממחלה ממארת, ומארק מואשם ברשלנות רפואית (זה לא ספויילר, למי שהתבאס עלי עכשיו).

בעיה אחת הייתה לי כאן, ולא עם הספר, אלא אם התרגום והעריכה: לעתים הוא פשוט יותר מדי עממיקו. אני מבין את הצורך לכתוב בעברית בת ימינו, ולשמר את המשלב שהיה קיים בשפת המקור, אך יש גבול לכל תעלול. כשדמות ספרותית אומרת "זה מעצבן אותי רצח" אני חושב על אחותי בת ה10 ולא על הולנדית עשירה בגיל העמידה, למשל.
ובכל זאת, זה לא פוגם באמת בחוויה.

מי שלא קרא עדיין את "ארוחת הערב", לקרוא את קוך זה כמו לחטוף יריקה לפנים ממישהו שחשבת שהוא בן תרבות. למי שכן קרא... ובכן, זה עדיין כמו לחטוף יריקה, רק שאתם יודעים שהיא תגיע באיזשהו שלב. ולא, אין לכם איך להתחמק ממנה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•MrBenZvi
כפר המכשפות

כפר המכשפות

אורי שורצמן

מעטים הסופרים שיכולים להוליד ספר כזה, שהוא בו זמנית כל כך אנדמי להם ולתרבות שלהם, וגם כל כך זר לה ומרוחק ממנה.
אלחנן, גיבורו של שורצמן, נטמע באופן כמעט מוחלט בחייהן של המכשפות מניימבצ'רה ובמאבק שלהן, וקושר קשר רגשי עם המכשפה פריסקה שהצילה אותו ממוות ודאי בג'ונגלים של גאנה, אך בו זמנית גם מספר את סיפורו ומותח חוט מקשר בין מצבו הנוכחי לבין חוויותיו כצלף צהלי והנסיבות שהובילו לפרידה הכואבת מאהובתו דניאלה.

מומלץ בחום וממש לא רק לחובבי האקזוטיקה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•MrBenZvi

ביקורות נוספות על "בית קברות לפסנתרים "

בית קברות לפסנתרים

בית קברות לפסנתרים

ז'וזה לואיז פֵּיישוֹטוֹ

לא אהבתי את צורת כתיבת הספור

לפני 11 שנים•רות
בית קברות לפסנתרים

בית קברות לפסנתרים

ז'וזה לואיז פֵּיישוֹטוֹ

סיפור מדכא

לפני 13 שנים•של