ביקורת ספרותית על הצבעוני השחור מאת אלכסנדר דיומא (האב)
ספר טוב

---

סיפור אהבה קלאסי נוגע ללב, פרי עטו של אלכסנדר דיומא - מחבר שלושת המוסקטים המופלאים.

דפיו הצהבהבים במעט של הספר הישן שלי, סיפרו לי על אהבתם המקסימה של רוזה - בתו של הסוהר הנורא, וקורנליוס, אסיר חף מפשע, שנידון למאסר עולם.
מהרצח של האחים דה-ויט, דרך קנאתו ההרסנית של שכנו של קורנליוס בהצלחותיו של זה וגזר הדין הזוועתי - עד להתאהבות הסוחפת והמדהימה, של רוזה וקורנליוס, לצדו של הצבעוני השחור - שהביאה לבסוף, לחופש, ולאהבה בצילו.

אני חייבת להתייחס קודם כל אל השם- "הצבעוני השחור". הוא מדהים בעיניי. משהו מופלא, יפיפה ומקסים כמו פרח, ובמיוחד צבעוני, שהוא דווקא בצבע שחור- מוות, הרס, כאב.
מרתק.
(דווקא הכריכה בהחלט מאכזבת. הכריכה של הספר שברשותי בהחלט שונה לגמרי מזו שמוצגת באתר, והיא מכוערת להפליא.)

כמו כל קלאסיקה אחרת - הספר כתוב בשפה גבוהה ויפה, עשיר בתיאורים ובמילות קסם. הוא רציף ומרתק.

עצוב כל כך מה שקנאה יכולה לעשות. להשמיד ולהשחית חיים של אדם, עוד יותר אדם שלא עשה לאחר כל רע, או לפחות ללא ידיעתו.

נהניתי מאוד לקרוא את הספר, במפתיע הרגשתי שסיפור האהבה קצת מאולץ, אבל הוא בכל זאת מקסים, ומומלץ מאוד.
קלאסיקה שחייבים לקרוא.

» ביקורות נוספות של ליילק
» ביקורות נוספות על הצבעוני השחור