השגתי אותו לאחרונה בזכות הביקורות של חג'בינון, יפעת והרדוף. (תודה רבה!) וכבר הוא הפך לאחת מרכישותי המוצלחות. ספר קטן, מחורז, 55 עמודים מאויירים בידי קונטין בליק, שאייר גם את "מטילדה". שבע מאגדות הילדים הידועות ביותר הפכו תחת ידיו של דאל למשהו אחר, מצחיק, מרושע והפוך על ראשו.
דאל היה סופר ילדים אנגלי פורה למדי, שהגיע לכתיבה במקרה. אחרי שבבית הספר קיבל הערכות גרועות על כתיבתו ועל חוסר יכולתו לבטא את עצמו - הוא כתב דו"ח על התרסקות מטוסו שהוצא כספר, והשאר היסטוריה...ההיסטוריה הפרטית של הסופר רצופה בזוועות ואסונות - הוא איבד אח ואב, וכבוגר שכל ילד. הוא נשלח לפנימייה בה קיבל יחס זוועתי עד סדיסטי. אבל אנחנו קיבלנו סופר מבריק בעל רעיונות יצירתיים וצורך בלתי נלאה לשחוט פרות קדושות.
הסיפור על כיפה אדומה מדגים היטב את חתרנותו של דאל ובעיטתו במוסכמות. הזאב מנהל עם כיפה אדומה את דיאלוג השאלות המפורסם. אבל כיפה אדומה אומרת:
"...סבתא! איזה מעיל פרווה! שיגעון!..."
ואז היא
"...זקפה את הגב, פשקה ת'רגליים,
הכניסה ת'יד אל הכיס מאחור
הוציאה אקדח אוטומטי שחור,
כיונה וירתה שלוש יריות,
ומיד הוא הפך לזאב מת מאד..."
נהניתי מאד מאד מהספר. הוא מלא הומור, לא תקין פוליטית, הופך על פניו את כל מה שלימדו אותנו שהוא טוב: הנסיכות, למשל, אינן רק יפות, הן גם אופות. לפעמים הן מוותרות על הנסיך ובוחרות בפקיד...ומי שמאמין ל"עלמה צעירה חמושה באקדח" יאכל אותה בסוף. למי שחש שהרצינות והכבדות משתלטות על חייו - הספר הזה הוא תשובה טובה.
*


















