ספר היסטוריה רהוט.שהקיף את מלחמת העולם השניה ב525 עמודים.
קריאה כיפית, מסכמת תקופה .
הכתיבה מתיחסת גם למנהיגים וגם לחייל הפשוט עם הרבה אנקדוטות.
התיזות שהוא מציג כאן מענינות. למשל:ההשמדה של יהדות אירופה , הכבידה על המאמץ המלחמתי הגרמני ו"תרמה" לכשלון מעצמות הציר.
הסופר מציג את שיתוף הפעולה הצרפתי עם הנאצים. אולם או מפחית משיתופי פעולה במדינות אחרות כמו הולנד.
אני ממליץ על הספר כספר הנותן תמונה סינאופטית של ארועים.
מאידך הפריעו לי מספר דברים משמעותיים בספר.
א. אנדרו רוברטס נוטה יותר מפעם אחת לשאול את השאלה ששום היסטוריון לא מעז לשאול, ובצדק, והיא אילו.. אין אילו בהיסטוריה.!!
כל שאלה כזו מטעה וטועה כי המרכיבים של ארועים אינם מתימטיים. אולי כדאי להראות דוגמה: ע 59 היטלר שולח כוחותיו לחבל הריין בשנת 1936,ומפר את הסכם ורסאי . כאן מוסיף המחבר כי אם המעצמות היו מתנגדות הדבר היה עולה בכהונת היטלר כקנצלר.
האם זהו התשריט היחיד? אני מעלה בדעתי עוד כמה אפשרויות( האשמת המערב באסון גרמניה, הפיכה צבאית ועוד).ויש עוד דוגמאות רבות.
ב. היות ומטרת הכתיבה היתה לצמצם את מספר העמודים, הוחמצו אלמנטים מרכזיים בהבנת היסטוריה וזו של מלחמת העולם השניה בפרט. כוונתי לכימיה או קשר בין מנהיגים. הרי גם הסכם ריבנטרופ מולוטוב, הסכם מינכן או ילטה הם הסכמים של חולשה של צד אחד וניצולה על ידי הצד השני.
וזה מועם בספר כי יש הרבה מה לספר.
בכלל היסטוריה היא השקפת עולם ספציפית של הכותב.
וכמו שאמרתי כי למרות חסרונותיו, הספר שווה קריאה. יש להקטין ציפיות ממנו.













