• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
סערת המלחמה

סערת המלחמה

מאת אנדרו רוברטס

הביקורת של אורי רעננה

תמונה של אורי רעננה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
סערת המלחמה

סערת המלחמה

מאת אנדרו רוברטס

הביקורת של אורי רעננה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של אורי רעננה
הוצאה לאור:דביר
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:הסטוריה של המאה ה- 20
הקודמת
eyalg1972
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 12 שנים

“בתור מי שקרא כמה וכמה ספרים על מלחמת העולם השנייה, הקריאה בספר הזה היה מצד אחד מהירה- הוא אכן כותב”

8/10
ביקורות על סערת המלחמה
הבאה
נפתול
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•2 דקות קריאה

ספר היסטוריה רהוט.שהקיף את מלחמת העולם השניה ב525 עמודים.
קריאה כיפית, מסכמת תקופה .
הכתיבה מתיחסת גם למנהיגים וגם לחייל הפשוט עם הרבה אנקדוטות.
התיזות שהוא מציג כאן מענינות. למשל:ההשמדה של יהדות אירופה , הכבידה על המאמץ המלחמתי הגרמני ו"תרמה" לכשלון מעצמות הציר.
הסופר מציג את שיתוף הפעולה הצרפתי עם הנאצים. אולם או מפחית משיתופי פעולה במדינות אחרות כמו הולנד.
אני ממליץ על הספר כספר הנותן תמונה סינאופטית של ארועים.
מאידך הפריעו לי מספר דברים משמעותיים בספר.
א. אנדרו רוברטס נוטה יותר מפעם אחת לשאול את השאלה ששום היסטוריון לא מעז לשאול, ובצדק, והיא אילו.. אין אילו בהיסטוריה.!!
כל שאלה כזו מטעה וטועה כי המרכיבים של ארועים אינם מתימטיים. אולי כדאי להראות דוגמה: ע 59 היטלר שולח כוחותיו לחבל הריין בשנת 1936,ומפר את הסכם ורסאי . כאן מוסיף המחבר כי אם המעצמות היו מתנגדות הדבר היה עולה בכהונת היטלר כקנצלר.
האם זהו התשריט היחיד? אני מעלה בדעתי עוד כמה אפשרויות( האשמת המערב באסון גרמניה, הפיכה צבאית ועוד).ויש עוד דוגמאות רבות.
ב. היות ומטרת הכתיבה היתה לצמצם את מספר העמודים, הוחמצו אלמנטים מרכזיים בהבנת היסטוריה וזו של מלחמת העולם השניה בפרט. כוונתי לכימיה או קשר בין מנהיגים. הרי גם הסכם ריבנטרופ מולוטוב, הסכם מינכן או ילטה הם הסכמים של חולשה של צד אחד וניצולה על ידי הצד השני.
וזה מועם בספר כי יש הרבה מה לספר.
בכלל היסטוריה היא השקפת עולם ספציפית של הכותב.
וכמו שאמרתי כי למרות חסרונותיו, הספר שווה קריאה. יש להקטין ציפיות ממנו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של יוהנס1
יוהנס1
תמונה של tuvia
tuvia
תמונה של שין שין
שין שין
3קוראים|גיל ממוצע67|33%נשים

על המבקר

תמונה של אורי רעננה

אורי רעננה

ותיק
חבר מזה 16 שנים
951 ביקורות•30 נבחרות•6,487 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של אורי רעננה
אורי רעננה
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות951
ביקורות נבחרות30
לייקים שקיבל6,487
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת373ספרות מקורית206מתח ריגול והרפתקאות72

דיון על הביקורת

1 תגובה
ב
בנצי•לפני 13 שנים

ה"אילו "

אורי, אני לא מסכים איתך לגבי שאלת ה"אילו" . תפקידו של היסטוריון לדעתי להעמיד שאלות אלה ולהשאירם פתוחות ואנדרו רוברטס עושה אותן יפה. דווקא לגבי הדוגמא שנתת לא נישאלת כאן שאלת ה"אילו". היום (בעצם כבר שנים רבות והנושא אפילו הועלה על ידי שירר בספר עלייתו ונפילתו של הרייך ה-3") ברור למעלה מכל ספק כי במידה ומעצמות המערב היו מתנגדות למהלך,היטלר היה מסולק מיד מתפקידו לא על ידי המעצמות אלא על ידי הגנרלים שלו שכבר הכינו לו את ה"פוטש" במידה וצרפת / אנגלייה יכריזו על התנגדותם .הכניעה המבישה של מעצמות המערב לגחמותיו היכו גם אותם, בהלם ובסופו של דבר התחילו להאמין "בגאוניותו" ,"גאונות" שהובילה את גרמניה ואת העולם לתוצאות הנוראיות של מלחמת העולם השנייה. מלבד זאת יש כל כך הרבה נושאים השניתן להתעכב עליהם בכל הקשור למלחמת העולם ה-2 ווב ,האיש עשה עבודה טובה .בסופו של דבר ,הקריאה מהנה עניינת ומרתקת .וזה לא מעט כשאתה קורא ניתוח מחקרי הסטורי
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של אורי רעננה

אהבה בשש תיבות

אהבה בשש תיבות

מיכל בראון

ספר רב תחומי על משפחה בסיסי של גיבורנו דניאל בון-הבן, אנטון האב והגורם המסובב את התהליכים הוא האם.
זוהי מערכת סגורה של יחסים תלות, של כל אחד מהגורמים, שיוצרת משקעים במיוחד אצל בון. מערכת זאת עטופה אצל בון ביכולת לקישוריות והתקשרות ישירה שבסיסה אינו בעל ציפיות לטווח ארוך.
ועדיין חלונות פתוחים וקשרים נוצרים. וכמו במנהרה, על ידי שני צדדים. בון ואביו, בון ואימו בקשר וירטואלי, ובון וויוויאן: אשה דינמית, וחודרת מבט ותבונה.
הספר כתוב כמו מוזיקה בעוצמות שונות. במהלך הקריאה, נפרמת לאט לאט ובצורה רגישה , מערכת אילוצים ומגבלות שבון כפה על עצמו.
הקריאה הפכה אותי שותף אמפטי לגיבור, בלי קיטש שיכל לסתום את נימי ההבנה והמסרים שהספר נותן.
שווה קריאה.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
הנהר הקפוא

הנהר הקפוא

אריאל לוהון

קראתי את הספר בהנאה מרובה , למרות הסתייגות יחידה.
מדובר בתקופה "עוברית" בחיי ארצות הברית המתהווה. עדיין מותר להשמיד ילידים, והמשמיד הופך לגיבור וממונה ל.. שופט. בתקופה זאת, שניתן לראות בה מעצבת את עצמה לדורות הבאים, לשופט דרגות חופש בקבלת החלטות, ויכולת לעבור כהרף עין מתפקיד זה לתובע או עד.
הדיונים מהירים, והמעבר מהירארכיה אחת לגבוהה יותר, מהירים. גם שיטות החקירה הן פשוטות, ולכן גם מערכת הצדק והקהל שמגיע למשפט אם זה בפאב או במקום דומה, סמכות להביע את דעתם.
כשאני כותב שורות אלו,עולה בי תמיהה איך התפתח תהליך מופלא של מערכת מסודרת ומאורגנת כמו זו הקיימת היום.
בתוך מערכת זאת יש ערכים. במרבית המקרים ברורים כמו זכות הקניין ואחרים. בכל מקרה חברות והריון טרום נישואין, נחשבים לניאוף וחרפה. אפילו אם הזוג מתחתן מיד. במקרים אלו שולם קנס קבוע, למדינה??
הסיבוך מתחיל במקרים של אונס, שאין בן זוג מוכח, או במקרה הגרוע יותר, אחד האנסים הוא השופט.!!!
שם הנאנסת חיה בבושה גם אם תתלונן על האנס.
ציר העלילה מאויש על ידי מרתה ואפריים, שלמרות שנות הנישואין הרבות, עדיין נוהגים כזוג צעיר. אפריים עשה לעצמו חיים קלים ומשתמש בפסוקים של "שיר השירים" על פי המקור, או בהתאמות קלות כתבלין לביטוי אהבתו.
מרתה היא מיילדת, ומרפאה בצמחי בר, פסיכולוגית לעת מצוא, ובעיקר יזמית חברתית.
מכאן מובנת מעורבותה בכל ההיבטים של חיי הקהילה, וביניהם חקירת מקרה רצח ואונס.
מכאן אני ממליץ לקוראים להתרשם בעצמם מהספר.
הכתיבה בספר היא יפה, תיאורית ודינמית. היא אינה מחמיצה פרטים חשובים, ומביאה את האווירה של המקום, הריבוד החברתי, וקשיי החורף שהופך את המקום לנהר קפוא.
הבעיה היחידה שמצאתי בו היא שהדינמיקה ומקצב הספר "מואטים" במקומות מסויימים על ידי פירוט יתר.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
אהבתו היפה מכול של דון ז'ואן

אהבתו היפה מכול של דון ז'ואן

ז'ול ברביי ד'אורווילי

ספר טוב מאוד בחלקו הסיפורי ומצויין בניתוח המנגנון הפסיכולוגי הנשי כפי שמתואר בספרות, ובגישת פסיכולוגים שונים כמו לקאן או פרויד.

הספר מביא שני תהליכים שמשלימים אחד את השני:
- רצונה של אישה אצילה להינקם בבעלה על ידי ירידה לזנות בצורתו השפלה ביותר.
- וידוי של בתה הקטנה, שמזעזע ומציג לאישה את המחיר שמשלמים בגישה זאת.
ספר קצר עם סגנון כתיבה מעודן, ונוגע ללב.

כאיש שאינו מודע לגישות הפסיכולוגיות בנושא זה, הזדעזעתי בתחילה מהמהלך ה"אמיץ" של האישה.
והנה באה ענת רונן ומקשרת את הרכיבים הללו לסיפורים כמו זה של "כרמן". עד היום זיהיתי את כרמן כחלוצת השחרור הנשי, והנה להופעה הראשונה שלה כאישה שהיא קלה כפרפר באהבה, יש משמעות נשית שראוי להעמיק בה.
הוא הדין בספר "סיפורה של O" ואחרים.
כדאי לקרוא את הספר.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
ילדי המבחנה

ילדי המבחנה

יהושע (שוקי) דור

ספר זה גרם לי לחוסר שינה ויום שלם של קריאה עד שסיימתי אותו.
נושא ילדי מבחנה או השתלות חוץ גופיות על כל צורותיהן, יכול להיות חבילה קשה לעיכול. וכאן השכיל הכותב להביא את התהליכים, כשהם שזורים בהיסטוריה האישית שלו על גווניה.
מזלו של פרופסור יהושע דור דומה קצת לגלישה על גלים. לתפוס את הגל בהיווצרו, ולרכב עליו לכל אורך הדרך.
במקרה שלנו הכותב חווה את התחלת המחקר, ולווה אותו תוך בניית מרכז מפואר לנושא במרכז הרפואי בשיבא.
הוא הבין כי ההפעלה וההגעה להישגים מותנית בהעמקת התודעה בציבור, ואפילו קבלת היתרים מרבנים אורתודוקסיים וחרדים.
ואפילו רומן אפלטוני עם אדווינה, חוקרת מעולה, מוסיף תבלין. בצד תהליכים של ניסוי ותעייה.
הישירות והכנות בכתיבה מתבטאים בהבאת תחרויות בין קולגות לא דווקא לעבודה הישירה, אלא של טרמפיסטים כמו פרופסור משיח, שקופצים בראש, בסוף תהליך מורכב וארוך, וכל מה שנותר הוא להוליד את התינוק בלידת חתך.
הספר מביא תהליכי הקפאת זרע, ביציות ואף עובר.
הסיפור של קיוון כהן, מרגש במיוחד, ואותו אשאיר לקוראים.
לא נתתי ציון מרבי, כי חלק מהאפיזודות דורש ניכוש, אבל אין בזה לפגום מהערך המוסף שספר זה נותן לקוראיו.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
הנאום הריק

הנאום הריק

מריו לבררו

תמיד תהיתי מהוא אקזיסטנציאליזם, והנה בקריאת ספר זה התגלה לי סוד הפלצנות.
עליך לכתוב נשגבות על לא כלום!!!
למשל, אני והמוחק (אם יש דבר כזה היום), ויחסי אל ... הממשלה, אפשר גם שואה, או כל דבר אחר.
אם אצליח להגיע ל 172 עמודים, אהיה מקובל על החברה הגבוהה ואולי יצטטו אותי, בפגישות קוקטייל.
למשל:" מצב המוחק מול דף ציורי ילדים מעלה שאלה משפטית ובעיקר אתית.."
יכמו שאמר הילל הזקן " ואידך זיל שלים.." והתרגום " ומכאן צא ולמד.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
סרטי מרקורי מציגים

סרטי מרקורי מציגים

אנתוני מארה

לעתים יש ספרים שקריאה בהם יוצרת רצון לטעום את תוכנם לאט לאט.
כזהו הספר הזה.
כמות מטבעות הלשון , התיאורים הישירים והסמויים בו, עצומה. וכל התעמקות בו מביאה עוד תובנות.
להלן כמה דוגמאות:
"איפה הכלא?" שאלה מריה.
"אני חושבת שהכל כאן כלא."
כל מקום שאליו מריה הסתכלה החזיר לה מבט מאשים.
או, לאחר רעידת אדמה ליד האטנה:" הנחשול בלע ערים שלמות .. ופלט אותן כמעלה גירה .... סביב סביב , יצורי ים משונים טבעו באוויר".
וקטע אחרון :( מעיתון) "סיניורה אוגוסטינו. אי ספיקת לב."
"יש אנשים עם מזל" אמרה אנונציאטה. .... " הלב שלי הפסיק לספק כבר מזמן, ואני עדיין פה"
והנושא, קצת מתאים לתקופתנו, ערב מלחמת העולם השניה, נקבעת ועדה בארה"ב לצנזור סרטים, וספרים לא ראויים. יש צנזורה, ומתפתחות טכניקות לעקוף אותה.
ספר רב שכבתי מענין ומרתק.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
דלת אמות

דלת אמות

יערה ענבר

אודה ואתוודה כי כמעט ולא קראתי ספר זה.
איני דתי ולא, כל שכן, חרדי. ההתעמקות בתלמוד נראתה לי , עד לקריאת ספר זה, טובה לחרדים. נתקלתי בפרשנות "משפטית" שניתנה על ידי רב לסוגיה מסויימת, והוקסמתי מהמתודולוגיה שלה.
ומצד שני , אמרתי לעצמי, " נו, זה כל עורך דין להטוטן יכול לעשות".

הפעם גיבור הספר הוא פרופסור לתלמוד, חילוני במוצאו, וחילוני כיום, שמדבר על ערכים אנושיים המצויים בתלמוד ויחס הרבנים אליהם.
אחד מהעיקרים שמוזכר שם הוא קידוש ומתן מקום למחשבות שיוצרות מחלוקת או "איפכא מסתברא" שנדרשה בשביעי לאוקטובר, ולא הייתה. ויש עוד דוגמאות.
בטרם תידרשו ללבוש קפוטה ושטריימל, אומר כי הדברים שנאמרו לעיל, הם במסגרת הסיפור.
עיקר הדברים הם ביחסים במשפחה, שמובילים לגירושין של ההורים, והשפעתם על התפרצות שקט והסתגרות קטטוניים אצל הבן. נ(ו)חם שמו.
הפורקן של הבן הוא בצילום, ובזה הוא מבטא את עולמו הפנימי.
היחסים במשפחה דינמיים ומרתקים, אנושיים כל כך, בכל הקליפות שלהם. אלישע האב שמנסה להתקרב לנחם אבל חסר כלים, לילי האם עם יכולות מעשיות לא שימושיות, ומעגלי המשפחה המורחבים. בל נשכח את פוקוס, כלב רחוב , בעל תבונה ואינטואיציה שמשמן את העלילה.
ספר כתוב בכישרון, שווה קריאה.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
בוגדת נאמנה

בוגדת נאמנה

אולסיה קנטור

השאלה שהספר מעלה היא כיצד לשרוד במנגנון דיקטטורי ש"מתפרנס" מהלשנות, הפחדה בשיטות שונות, ותקיפת יצר ההשרדות הטבעי של האדם.
המקום: רוסיה הסובייטית עם מנגנוניה ה"משוכללים" בצורת העלמה של יחיד או קבוצה, זריעת אי אמון בין ה"אזרחים", ובעיקר ניצול הכוח להטבות אישיות.

על הקרבן להחליט אם ל"שתף" פעולה, ולקבל מטריית הגנה, או להצמד לעקרונותיו ולקבל את העונש המתאים.

כך היא סופיה שאביה נעלם ביום אחד, ומשפחתה יוצאת אל היער לחיות בצד הפרטיזנים.

סופיה אינה מוותרת על מטרתה למצוא את אביה ולדעת מה קרה לו. היא מקריבה גם את גופה לצורך הענין, לאו דווקא בקהות חושים.

הסוף מפתיע אך הגיוני. וזאת אני ממליץ לקוראים לחוות בקריאת הספר.
העלילה דינמית קצבית ומעניינת.
שווה קריאה.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
מפקד השדה הגדול מכולם

מפקד השדה הגדול מכולם

אלישיב שמשי

נכנסתי לספר זה מכמה טעמים.
א. דמותו של יגאל אלון בהיסטוריה של הקמת מדינת ישראל, היא מוחמצת. זאת לדעת חוקרים רבים. פשוט הוא נפל ברשתו של בן גוריון, ולא קיבל את המגיע לו כשהדמות המקבילה היא משה דיין.
ב. אלון זכה לביוגרפיה מפוארת , כתובה על ידי אניטה שפירא שכל מה שאני יכול לעשות זה לגרוע מעוצמתה.
כשקראתי את הביוגרפיה שכתבה שפירא, הרחתי את הטבונים בכפר תבור כיגאל גדל שם עד למעבר ללימודים בבית הספר כדורי.ואילך.

מאידך, אלישיב שמשי הוא היסטוריון צבאי, אמיתי ( לא כמו כמה פיברוקים מפוארים על מלחמת השחרור). וככזה, הוא מרים עיניו אל המכלול. לדוגמה ספרו "היכן אני נמצא לעאזאזל" , על טעויות ניווט בקרב ומשמעותן.
הוא אינו מחליק בעיות מחד, ואין הוא כותב להביא לגיליוטינה את מושא הדיון שכשל או ההיפך.
אלישיב סיים את הצבא כאוגדונר, ואני סיימתי שירות מילואים עם אותו צוות,בתפקיד נהג טנק עם אותו צוות אורגני,( צוות בריבי), בכל המלחמות. ואני עוקב אחר ספריו.
בספר זה משתדל אלישיב להציג את יגאל אלון מההיבט הצבאי , הטקטי והאיסטרטגי. כיצד התפתחה אצלו הדמות של המפקד שלוקח אחריות לטעויותיו ולאלו של פיקודיו. כיצד הוא הבין נכוחה את הביטוי "בתחבולות תעשה לך מלחמה", וזאת באמת, במקרים רבים, במצב של "מעטים מול רבים".
אלישיב מצליח להביא את הקרבות ומורכבותן הן מנושאים איך להפיק יותר מהכוחות העומדים לרשותו, טקטיקות, הגישה העקיפה ועוד ועוד.
שלא כמו בספריו האחרים, חסרות כאן תמונות, ובעיקר מפות או תצ"א. השימוש בשמות הישובים הערביים המקוריים, צפוף מדי והקשה על הקריאה הרציפה.
מצד שני ניתן לראות צבא צעיר, ללא משמעת. לא אחת , מג"ד מחליט לסגת, מבלי לדווח על כך למעלה, כי ירו עליו מספר כדורים, החליט כי האוייב חזק יותר וכהנה וכהנה.
אותם מגדי"ם, ואחרים לא הבינו כי הכוחות האחרים תלויים בהם.
ובתוך כל הקרבות היו נצחונות, לעתים עם הרבה מזל.
בתוך הסיפור עולה הפוליטיקה.
יגאל אלון מתבקש לאייש תפקידים ברמות שונות. והנה הפלא ופלה, נבחרו רק אנ"ש, אנשי פלמח, קיבוצניקים. לא נבחר איש ( למעט מיקי סטון), לתפקידים אלו .
איך אומר אהרון ברק " חיפשתי , אבל לא מצאתי."
איך אומר אחי שהיה בצוות של התותחים שהבעירו את שדות החיטה ליד הדגניות ועצרו את הסורים במלחמת השחרור: עצרנו אותם יחד , הקידום היה לפי הקיבוץ.
גם כשצריך לספר לבן גוריון על הכשלונות בלטרון, נשלח בסוף רבין לבשר לו.
( למה זה מזכיר לי משהו באוקטובר?)
יצאתי בהרגשה כי בנושאים אלו ( מינויים, ודיווח לדרג בכיר), עדיין אנחנו מכים על אותו סדן, אולי עם פלפון ולא בג'יפ מקרטע.
ולבסוף כותרת הספר:
מספרים על נח( מהתיבה), כי היה צדיק תמים לדורותיו. והשאלה אם זה לדורו , או היה גדול מכל הצדיקים.
כותרת הספר בומבסטית. :... "הגדול מכולם?"
אני מזכיר למחבר הספר, אלישיב שמשי כי גם הוא מכיר אוגדנר שריון בשם מוסה פלד, שהציל את רמת הגולן, וזאת בפיקוד שקט ומבין.
האחרון זכה להיות מונצח על הקיר בווסט פוינט בארה"ב, כ.. אחד ממפקדי השריון הגדולים בהיסטוריה. ואל יהיה זה נקל בעיניכם.
נ.ב
שירתי ביום כיפור תחת פיקודו, אמנם כחפ"ש- עגלון של טנק.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה

ביקורות נוספות על "סערת המלחמה"

סערת המלחמה

סערת המלחמה

אנדרו רוברטס

היסטוריה עובדתית ויבשה לכאורה שכתובה בסגנון קולח, שפה עשירה ובהירה ואנקדוטות קטנות שמאירות אותה מכיוונים לא צפויים. קריאה מרתקת.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•נפתול
סערת המלחמה

סערת המלחמה

אנדרו רוברטס

ספר מעולה!
ספר שבליתי אתו מספר סופי-שבוע עם אטלס היסטורי לידו, ונהניתי מכל רגע.
הנושא נורא! מלחמה. אבל הוא מלמד כל כך הרבה על מה שהיה, מה שיכול היה להיות ואפילו לדעתי על מה שיהיה :(.

לא אחזור על מה שנכתב בביקורות האחרות אלא אציין שני דברים שהופכים לדעתי את הספר למצוין.
האחד זאת הכתיבה - אנדרו עשה משהו מדהים, ביכולתו לספר סיפור בצורה כל כך סוחפת, שנדירה בספרי-היסטוריה.
עם כל עושר הפרטים, השמות המספרים והתאריכים, אנדרו מצליח לספר סיפור שקושר את הכל ליריעה שלמה ומרתקת.

השני זה דווקא (וכאן חלק מחובבי ההיסטוריה בטח יחלקו עלי) היכולת שלו לגרום לי לחשוב. אנדרו לא מפחד לשאול למה? ומה אם? ואפילו לפעמים עונה על השאלות הללו, ולמרות שלפעמים חשבתי אחרת או שהיו יכולות להיות עשרות תשובות אחרות (לפעמים זה כמו אפקט פרפר...שהתשובה ל-"מה אם?" היא כל כך בלתי צפויה) - עדיין עצם העלאת השאלה והתהייה, גורמת לעצור ולחשוב, ולא רק לספוג ידע וסיפור.

אז אם היסטוריה מודרנית מעניינת אתכם, אל תוותרו על קריאת סערת המלחמה - ההיסטוריה אולי לא חדשה (כמו שכותרת המשנה מציינת) אבל נקודת ההסתכלות בהחלט כן.

איזה כיף שלאחרונה יש שפע כזה של ספרים מצוינים כאלה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ניר
סערת המלחמה

סערת המלחמה

אנדרו רוברטס

מי שחובב היסטוריה צבאית וכבר קרא ספרים אחרים על מלחמת העולם השנייה ישאל את עצמו אם כדאי לקרוא גם את הספר הזה. התשובה שלי היא: בהחלט. אנדרו רוברטס אינו רק היסטוריון אלא גם מספר מצויין, מה שהופך את הספר שלו לחוויית קריאה. יש משהו ייחודי בגובה ה״טיסה״ שלו מעל לאירועים: לא נמוך מידי (ואז אנו הולכים לאיבוד בפרטים) ולא גבוה מידי (יש קשר עם אירועים גם ברמות הנמוכות של הפיקוד הצבאי. התוצאה היא כתיבה רהוטה, מרתקת, עם הרבה יציאות אסוציאטיביות במהלך הסיפור שהופכות אותו ליותר קל לעיכול. ספר מומלץ

לפני 6 שנים•
★★★★★
•דורון נחמני
סערת המלחמה

סערת המלחמה

אנדרו רוברטס

לא פשוט לכתוב ביקורת על ספר אדיר כזה. ללא כל ספק נעשתה כאן עבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שהספר מצליח להביא רק חלק קטן ממנה. ועם זאת - אני מעז לכתוב את התרשמותי האישית.
לטעמי השיא נמצא בפרק האחרון של הספר, בו שואל המחבר את השאלה הפשוטה - "מה היה קורה אם"? מפה אפשר להתחיל לקרוא את הספר אחורה. לפי גישתו של רוברטס גרמניה הייתה צריכה לנצח במלחמה ולא הייתה רחוקה מכך. היה לה אפילו מנהיג טוב. הבעיה הייתה שהמנהיג הזה היה נאצי והאידיאולוגיה שלו גברה על הכל, עד שהביאה אותו לשגות פעם אחר פעם בצורה הרסנית. זו גישה מענינת, שכן היא לא מציגה את היטלר כמטורף וחדל אישים שהשכלתו בסיסית והבנתו לקויה (כפי שטען כל הזמן צ'רצ'יל). זו גישה שמראה גם שעד מבצע ברברוסה הייתה הלחימה הגרמנית סיפור הצלחה מתמשך. ורק צירוף של דבקות באידיאולוגיה יחד עם איחור בזמנים יצר את התבוסה שהחלה כחצי שנה לאחר היציאה למבצע. רוברטס טוען טענה מענינת נוספת והיא שהמדענים שפיתחו את הנשק שהכריע את המלחמה - הפצצה האטומית - היו למעשה יהודים גרמנים או כאלו שברחו מהשלטון הנאצי. כך "ירה לעצמו ברגל" היטלר כשסיפק לאויביו את הטובים במדעניו. הוא מוסיף ומדגיש את תרומתם הגדולה של הלוחמים היהודים לצבא הקיסרי הגרמני במלחמת העולם הראשונה...
שווה לקרוא את הספר רק בגלל הגישות המענינות הללו ואחרות מסוגן.
בקיצור - לא "עוד ספר" על מלחמת העולם השנייה" אלא "ספר חשוב על מלחמת העולם השניה". מומלץ

לפני 11 שנים•
★★★★★
•עומר ציוני
סערת המלחמה

סערת המלחמה

אנדרו רוברטס

סערת המלחמה הוא אחד הספרים על מלחמת העולם הכתובים
בצורההיותר טובה מהספרים האחרים בנושא זה. הוא מתאר את
מהלך המלחמה האפיזודות הבאות זו אחר זו או לפעמים במקביל.
הגדולה של ספר זה , שהוא קריא ומובן , ובניגוד לספרים אחרים
הוא איננו מפציץ את הקורא בנתונים מספריים , אשר גורמים לו
להתנתק מהעלילה השותפת.
המחבר מתיחס לכל אפיזודה במלחמה בכל פרק כך שניתן לעשות אתנחתא
בקריאה בסיומו של כל פרק ולא לאבד את חוט העלילה, אלא להמשיך בפרק
הבא בסיפורו של נושא אחר.
אהבתי את הדרך שהוא טיפל בקרב על בריטניה, בשואה, במלחמה בצפון אפריקה
בהתקפת הפתע על פרל הרבור ו על מסע הנצחונות היפני באזור הפסיפיק עד
הניצחון האמריקני הראשון בקרב מידווי.
אהבתי את דרך הכתיבה הלא מתלהמת, את אופן תיאור הגיבורים הראשיים
את תיאורם של מלחמות הגנראלים בצד של בעלות הברית ובצד הגרמני
במיוחד התלהבתי מהפרק על המלחמה באטלנטיק, ואת תפקיד האניגמה
ומלחמת המוחות בין המודיעין הצבאי הגרמני למודיעין הצבאי הבריטי.
ספר נהדר , מומלץ בחום לכל ההיסטוריונים שבניכם , ולכל אוהבי ההיסטוריה
בכללותם.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•tuvia
סערת המלחמה

סערת המלחמה

אנדרו רוברטס

מצאתי את הספר מרתק ומלא בפרטים כמו שאני אוהב...
תקופת מלחמת העולם השנייה היא אחת הקשות שידעה האנושות - התפתחות הטכנולוגיה (ובעיקר יכולת התיעוד בתמונות ובסרטים) והקרבה היחסית שלנו מבחינת הזמנים אליה היא זו שלדעתי מעוררת עניין ורצון להתמצא במאורעות של אותם שנים.
הספר מכיל את כל אותם הפרטים, הדמויות, הפגישות החשובות והמאורעות העיקריים למן תחילת המלחמה ועד סופה ומעניק לקורא ראייה רחבה על התקופה והלך הרוח בה בכלל ועל המלחמה בפרט.
ספר מומלץ לאנשים שרוצים לדעת את האמת על המלחמה, השואה וההשפעה של שניהם גם בימינו

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Durden
סערת המלחמה

סערת המלחמה

אנדרו רוברטס

הספר "סערת המלחמה" מאת אנדרו רוברטס (הוצאת דביר, 2011) מביא תיאור שלם, אם כי בעיקר ממעוף הציפור, של מלחמת העולם השנייה. המלחמה נמשכה 2,174 יום, עלתה 1.5 טריליוני דולרים וגבתה את חייהם של מעל 50 מיליון בני אדם. ספרו של רוברטס מלא הערות שוליים וסיפורים צדדיים מרתקים על אישים המרכזיים בשני המחנות, השופכות אור חדש על אופיים ועל הדרכים שבהן קיבלו את החלטותיהם. רוברטס הוא עמית החברה המלכותית לספרות והחברה המלכותית לאמנות. הוא גם נבחר כעמית במכון הנפוליאוני וכחבר לשם כבוד של אגודת צ'רצ'יל הבינלאומית בבריטניה. ספרו הקודם היה "אדונים ומצביאים: הגאונים הצבאיים שהוליכו את המערב לניצחון במלחמת העולם השנייה".

כתיבתו של רוברטס מרתקת והוא מצליח לתאר, גם בפסקאות קצרות תיאור ממצה ושלם של קרבות ומערכות. כך למשל כשאר הוא מתאר את הלחימה בזירת האוקיאנוס השקט בין הצבא הקיסרי היפני לדיוויזיית הראשונה של חיל הנחתים האמריקני. היפנים תקפו את "שדה הנדרסון לשיעורין. הנחתים הצליחו להדוף אותן בלחימה נואשת, ומפעם לפעם אף יצאו להתקפות-נגד. בקרב על הנהר טנרו (שנערך למעשה על הנהר אילו) שהסתיים ב-18 באוגוסט איבד אל"מ קיונו איצ'יקי כמעט את כל 917 האנשים שעמם יצא להתקפה. איצ'יקי עצמו שרף את דגל החטיבה וביצע הארה-קירי. ב-12 וב-13 בספטמבר, בקרב "בלאדי רידג'" המר, פחות משני קילומטרים מדרום-מערב לשדה, הגיעו היפנים למרחק של פחות מאלף מטרים מהמסלול. בצריחות "בנזאי!" (עשרת אלפים) ו"נחת, אתה הולך למות!" הגיחו 2,000 יפנים מתוך הג'ונגל והסתערו על אגפו הימני של "הכוח המאולתר", שני גדודים בפיקודו של סא"ל מריט א' "מייק האדום" אדסון. שלושה יפנים הצליחו אפילו להיכנס לבונקר של ונדרגריפט, שם חיסלו אותם פקידיו. אדסון זכה בעיטור הכבוד של הקונגרס על התגוננות הגבורה שלו, שבה נהרגו 143 אמריקאים ונפצעו 117, לעומת 600 הרוגים ו-500 פצועים יפנים" (עמוד 255).

מומלץ!!!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•פרל
סערת המלחמה

סערת המלחמה

אנדרו רוברטס

בתור מי שקרא כמה וכמה ספרים על מלחמת העולם השנייה, הקריאה בספר הזה היה מצד אחד מהירה- הוא אכן כותב היטב, אך מצד שני- נטולת הפתעות או חידושים.

לא מצאתי בספר הזה שום תובנות מיוחדות, והוא לא השאיר רושם רב. לעומת ספרים משובחים כמו "מדוע ניצחו בעלות הברית" או "ארמגדון" של הייסטינגס או "1943-הניצחון שלא היה". זה פשוט ספר כרונולוגי של אירועי המלחמה (גם אם כתוב היטב).

לפני 12 שנים•
★★★★★
•eyalg1972
סערת המלחמה

סערת המלחמה

אנדרו רוברטס

ספר מצוין כתבה מעולה פרשנות נהדרת ממליץ בחום

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מיכאל
דירוג
5.0
לפני 7 חודשים

“היסטוריה עובדתית ויבשה לכאורה שכתובה בסגנון קולח, שפה עשירה ובהירה ואנקדוטות קטנות שמאירות אותה מכיו”