אם הגעת למסקנה שהחיים שלך לא גרועים אז משהו אחד טוב יצא מהספר הזה ולכן אמליץ עליו בכל הזדמנות שתהיה לי

אני חוושבת שהיא רוצה לגרום לקורא הזדהות כדי שלא נשפוט אנשים במצבה.
לא נראה לי שהיא כיוונה שנרצה להיות בדיכאון בהתנדבות.
ראיתי את הסמיילי,ובכל זאת רק רציתי לחדד את הנקודה הזאת.
(:
גם אותי היא הצליחה לרתק והיו פעמים שבאמת הזדהתי,אבל היא גרמה לי להבין שקודם כל החיים שלי לא גרועים ושאני צריכה להעריך אותם ואת כל סובביי.
אני דווקא הרגשתי שאני לא רוצה להיות חלק מהעולם שלה בגלל כל האומללות שהיא חווה.
אולי בגלל המחלה שלה(למרות שאני לא רוצה לשמש לה את זה כתירוץ)
היא לא יכולה לראות את זה,או יותר נכון להראות את הערכתה לסובביה ולראות שיש גם דברים טובים בחיים שלה כי מצאתי בספר גם דברים שאמורים להיות טובים בחייה וזה נראה שהיא פשוט בוחרת או שזה חלק מהמחלה שלה(שוב,אני לא רוצה לשמש לה את זה כתירוץ)לא לראות אותם אלא להתפלש בדברים הרעים שיש בחייה.
לכולנו יש תקופות כאלה,אבל אצלה זה נראה כאילו כל חייה היא מתפלשת בבעיותיה(כנראה שאלה סימפטומים מהמחלה שלה).
אם ניהנת(יותר נכון מצאת בו עניין,כי לא נראה לי שזה ספר כ"כ מהנה)אז אני שמחה בשבילך (:

בדיוק בגלל התחושה הזאת שהיא נתנה ברור שאף אחד לא רוצה להיות בדיכאון (לכן הסמיילי בסוף המשפט), היא פשוט מתארת את המחלה בצורה מעוררת הזדהות עד כדי כך שרוצים להיות חלק מהעולם שלה

רצית להיות בדיכאון? למה?
אני גם הזדהתי עם דברים מסויימים שהיא כתבה,אבל זה גם גרם לי לפעמים לחוש כלפייה שאט נפש מסויימת....היא פשוט נתנה תחושה שהיא לפעמים ניהנת לסבול.
אבל כנראה שזה חלק מהמחלה שלה.

addicted - תהיי אופטימית. יתכן שבעתיד תקראי ספרים שיהיו אפילו טובים יותר לטעמך...

אני כנראה צריכה לקרוא אותו שוב כי ממה שאני זוכרת היא עלתה לי על העצבים עם הניג'וס הבלתי פוסק שלה על הדכאון. מצד שני (ואם אני לא טועה, זה מה שמופיע באחרית הדבר של הספר) הניגו'ס היה בדיוק ההמחשה של המחלה ואיך מתנהגים החולים בה כך שהוא היה אפקטיבי לגמרי.
בכל אופן, אחרי קריאת הביקורת שלך, כאמור, אני כנראה צריכה לקרוא אותו שוב :)
אני זוכרת שיש בו הרבה התייחסויות למוזיקת רוק (בגלל שהיא היתה כתבת) ואני גם די בטוחה שקניתי אותו בגלל העטיפה המדהימה.