זהו סיפור שמתרחש בסוף שבוע אחד. מה שהיה מתוכנן להיות סופ"ש שיתמקד בענייני נדל"ן הפך עד מהרה להיות עמוס וגדוש באירועים.
אלכס ורות הם זוג גימלאים ניו יורקים בשלהי שנות השבעים שלהם. אלכס הוא צייר, ורות היתה שנים רבות מורה לספרות. לזוג אין ילדים, אבל יש להם את דורותי- כלבת תחש בת שתים עשרה שהיא להם כמו ילדה.

בסוף השבוע הקרוב יקיימו רות ואלכס בית פתוח, ובאותו היום תגיע מתווכת הנדל"ן עם קונים פוטנציאליים, שכן הדירה השוכנת בקומה החמישית הינה נטולת מעלית, ובני הזוג ההולכים ומזדקנים, כולל דורותי הכלבה, שגם לה כבר קשה לטפס- מתחילים להבין כי לא ירחק היום ולא יוכלו יותר לטפס מעלה.

אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. כשדורותי קורסת ובני הזוג צריכים להבהיל אותה במהירות אל בית החולים הוטרינרי, מתברר שהמשימה אינה פשוטה כל כך מפני שיש חשש למחבל המסתובב חופשי ברחבי העיר, וזאת לאחר שנטש מיכלית מלאה בדלק בכניסה לעיר. אין מוניות, והעיר פקוקה. המתח הכללי השורה על כל העיר נמהל במתח האישי הקשור לבריאותה של דורותי האהובה, וזאת בנוסף למתח הקשור למכירת הבית.

הסיפור המתרחש בניו יורק יכול להתרחש בכל מקום, ונוגע בנושאים שכל אחד, בכל נקודה על הגלובוס יזדהה איתם. טרור, בועת הנדל"ן ההולכת ומאמירה,זוגיות וזקנה.

ספר שמחמם את הלב, אלכס רות ודורותי נכנסים בקלות ללב הקורא וקשה שלא להתאהב בהם. אבל מה שממש אהבתי היו אלו הפרקים שכביכול הובאו בלשונה של דורותי. זה מקסים, זה פשוט מקסים, והספר הזה הוא חוויה, ולמי שאוהב כלבים- חגיגה.

אני נוהגת לבעוט באנשים שאומרים על ספרים מתוחכמים ש"העלילה היא לא מה שחשוב". בדרך כלל זה נאמר על ספרים מחוסרי עלילה, ולי לא ברור איך אפשר. שהרי מה יש עוד, חוץ מהעלילה? אווירה? רקע? תיאורים? איפיוני דמויות? כל אלה הם הקישוטים. העיקר הוא העלילה, והיא זו שמניעה את האווירה, את איפיוני הדמויות ואת המסר הכללי.

ובכן, זה לא שאין בספר הזה עלילה, אלא שהיא קטנה. אין שום דרך להתרשם אחרת, זה אפילו מופיע בשם הספר. לא תמצאו כאן מהפכות עולמיות, התבגרות מרגשת, בעיות משפחתיות נוקבות תהומות רגש. מי שמחפש את אלה ראוי שיחפש לו ספר אחר. כאן יש את אלכס ורות כהן, שני ניו-יורקרים מזדקנים, שמבינים שכבר אין מנוס ממכירת ביתם המצוי בקומה חמישית בבניין נטול-מעלית. לכן הם מציעים אותו למכירה, ומתחילים בחיפושים אחרי דירה דומה, בגודל דומה, ובמקום נגיש יותר. לאלכס יש בעיות שמיעה, רות מאז ומתמיד נזקקת למשקפי ראייה עבים, ולשניהם בעיות נוספות שהגיל מביא איתו. אין להם ילדים, אבל יש להם את דורותי, כלבת תחש המקשישה גם היא. וכך במקביל לניסיונות למכור את הבית הם מגלים בעיה בריאותית אקוטית אצל דורותי ומאשפזים אותה בבית חולים וטרינרי. במקביל העיר שלהם נכנסת לכאוס בחסות אירוע טרור, אבל אירוע הטרור נכנס לעלילה אך ורק בדרך שבה הוא משפיע על חיים קטנים של אנשים קטנים - כמה קשה להגיע לבית החולים, האם יבואו קונים פוטנציאלים לבית, האם לא כדאי בכלל לעבור לפלורידה.

זה ספר קטן. מאוד. כתוב במינוריות, לא קוראים בו הרבה דברים, הור מתנהל באיטיות. אבל דווקא בגלל זה הוא מרגש ונעים לקריאה.

זהו ספר קטן וטוב. ספר על כלבת תחש קטנה שרגליה האחוריות שותקו, ספר על בעליה הקשישים של הכלבה שמתמודדים עם בעיות שמיעה וראיה ומנסים לעזור לכלבה שלהם, ספר על מטורף אחד שהופך מכלית דלק במנהרה בעיר ולוקח בני ארובה, והייתי לי התחושה שהספר הוא גם קצת עלי. כי בעבר היה לי תחש קטן שרגליו אחוריות שותקו ובעתיד אני צפויה להיות זקנה עם בעיות ראיה ושמיעה ואיך אתמודד עם משימות יומיום שכרגע נראות פשוטות רק אלוהים יודע.
ממליצה על הספר בחום.

ספר מצוין! אנושי מאד, מצליח לתאר בעדינות את מערכות היחסים של זוג אנשים מזדקנים שבחרו לא להביא ילדים לעולם ושלהם אל כלבתם, מסתכל בצורה מעט מחויכת על הדרך שבה כולנו תופסים את העולם, כל אחד מאיתנו דרך הפריזמה האישית שלו... מומלץ בחום

קראתי שני פרקים ועזבתי אותו ליומיים כי הצער והזיכרון היו מדכאים מדי. המשכתי לקרוא היום ומצב הרוח השתפר.
סיפורם של זוג מבוגר בניו יורק וכלבת התחש שלהם. קשיי הזיקנה משולבים באהבה גדולה לחיית המחמד.
ספר ציני-ביקורתי וגם עצוב.