זהו סיפור שמתרחש בסוף שבוע אחד. מה שהיה מתוכנן להיות סופ"ש שיתמקד בענייני נדל"ן הפך עד מהרה להיות עמוס וגדוש באירועים.
אלכס ורות הם זוג גימלאים ניו יורקים בשלהי שנות השבעים שלהם. אלכס הוא צייר, ורות היתה שנים רבות מורה לספרות. לזוג אין ילדים, אבל יש להם את דורותי- כלבת תחש בת שתים עשרה שהיא להם כמו ילדה.

בסוף השבוע הקרוב יקיימו רות ואלכס בית פתוח, ובאותו היום תגיע מתווכת הנדל"ן עם קונים פוטנצי

אני נוהגת לבעוט באנשים שאומרים על ספרים מתוחכמים ש"העלילה היא לא מה שחשוב". בדרך כלל זה נאמר על ספרים מחוסרי עלילה, ולי לא ברור איך אפשר. שהרי מה יש עוד, חוץ מהעלילה? אווירה? רקע? תיאורים? איפיוני דמויות? כל אלה הם הקישוטים. העיקר הוא העלילה, והיא זו שמניעה את האווירה, את איפיוני הדמויות ואת המסר הכללי.

ובכן, זה לא שאין בספר הזה עלילה, אלא שהיא קטנה. אין שום דרך להתרשם אחרת, זה אפילו מופיע בשם

זהו ספר קטן וטוב. ספר על כלבת תחש קטנה שרגליה האחוריות שותקו, ספר על בעליה הקשישים של הכלבה שמתמודדים עם בעיות שמיעה וראיה ומנסים לעזור לכלבה שלהם, ספר על מטורף אחד שהופך מכלית דלק במנהרה בעיר ולוקח בני ארובה, והייתי לי התחושה שהספר הוא גם קצת עלי. כי בעבר היה לי תחש קטן שרגליו אחוריות שותקו ובעתיד אני צפויה להיות זקנה עם בעיות ראיה ושמיעה ואיך אתמודד עם משימות יומיום שכרגע נראות פשוטות רק אלוהים

ספר יפה מאוד,אך לפי דעתי הביקורות מהללות אותו יותר מדיי.

או שאו לא באמת כזה מדהים,או שאני פספסתי משהו.

ספר קצר וקליל המתאים לאיזה יום גשם חורפי,עוגיות,תה ושמיכת פוך.