אוטובוס הסעת תלמידים מתהפך ויש המון הרוגים.
עיירה שלמה מבכה את מות בניה.
הסיפור הזה מסופר מפי ארבעה אנשים: הנהגת, אבא של 2 ילדים הרוגים, עו"ד חיצוני שמנסה לתבוע מישהו או משהו כי זה כל מה שהוא יודע לעשות ואחת התלמידות הניצולות שנשארה משותקת.
כל אחד מספר גם על החיים הפרטיים שלו שהיו לו לפני התאונה הנוראית ואתה רואה בעצם שאף אחד לא ליקק דבש גם קודם.
על פניו הרעיון והרקע לסיפור משך אותי.
הספר גם די קצר כך שבמחינת זמן הוא לא לוקח ממך יותר מידי והשפה קריאה אך עדיין גבוהה מספיק בשביל לא להרגיש שאתה קורא ספר ילדים.
יחד עם זאת, לדעתי, יש פה פספוס מסויים.
לדעתי היה מקום פה להשקיע בסוף הסיפור כך שאולי יהיה פה איזה משהו שיקפיץ את הספר.
אין תרומת מידע מיוחדת מכל דמות שמספרת לסיפור אחד גדול שבזכות זה נפרשת בפנינו התמונה הגדולה... -זה בהתחלה מה שחשבתי שיהיה ואולי זה היה עוזר להרים קצת יותר את הספר.
בסופו של דבר מדובר בעוד ספר "בסדר" שאפשר בהחלט לקרוא ואפשרי גם שלא כי הוא לא משאיר אחריו יותר מידי.
היה מקום בהחלט לטוויסט בעלילה או טיפה יותר מיסתורין כדי לשפר את המצב.


















