ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 בפברואר, 2012
ע"י אוהבת לקרוא
ע"י אוהבת לקרוא
אוטובוס הסעת תלמידים מתהפך ויש המון הרוגים.
עיירה שלמה מבכה את מות בניה.
הסיפור הזה מסופר מפי ארבעה אנשים: הנהגת, אבא של 2 ילדים הרוגים, עו"ד חיצוני שמנסה לתבוע מישהו או משהו כי זה כל מה שהוא יודע לעשות ואחת התלמידות הניצולות שנשארה משותקת.
כל אחד מספר גם על החיים הפרטיים שלו שהיו לו לפני התאונה הנוראית ואתה רואה בעצם שאף אחד לא ליקק דבש גם קודם.
על פניו הרעיון והרקע לסיפור משך אותי.
הספר גם די קצר כך שבמחינת זמן הוא לא לוקח ממך יותר מידי והשפה קריאה אך עדיין גבוהה מספיק בשביל לא להרגיש שאתה קורא ספר ילדים.
יחד עם זאת, לדעתי, יש פה פספוס מסויים.
לדעתי היה מקום פה להשקיע בסוף הסיפור כך שאולי יהיה פה איזה משהו שיקפיץ את הספר.
אין תרומת מידע מיוחדת מכל דמות שמספרת לסיפור אחד גדול שבזכות זה נפרשת בפנינו התמונה הגדולה... -זה בהתחלה מה שחשבתי שיהיה ואולי זה היה עוזר להרים קצת יותר את הספר.
בסופו של דבר מדובר בעוד ספר "בסדר" שאפשר בהחלט לקרוא ואפשרי גם שלא כי הוא לא משאיר אחריו יותר מידי.
היה מקום בהחלט לטוויסט בעלילה או טיפה יותר מיסתורין כדי לשפר את המצב.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
נטעלי
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
יפה, אפרתי - תודה על הפרטים. אם כי אותי לא צריך לשכנע לגבי אגויאן - אחד הבמאים האהובים עלי :)
הסרט אכן נפלא מכל בחינה, בעיני (צילום, שחקנים, פסקול, עלילה). נראה לי שבכל זאת אנסה לקרוא את הספר בהזדמנות - הסרט היה כ"כ טוב שקשה לי להאמין שמשהו מזה לא קיים גם בספר.
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
ועכשיו ציטוט מויקיפדיה למען תראו שאני צודקת...
הסרט זכה לביקורות נלהבות ממבקרי קולנוע רבים. הוא זכה לציון הנדיר 100% בביקורת הקולנוע של Rotten Tomatoes.[1]
הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה בפסטיבל קאן, שם זכה הסרט בשלושה פרסים: פרס הפדרציה הבינלאומית של מבקרי הקולנוע (FIPRESCI), הפרס הגדול של חבר השופטים, ופרס Ecumenical Jury. בנוסף היה הסרט מועמד לשני פרסי אוסקר - פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ופרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר. בטקס פרסי ג'יני, האוסקר הקנדי, זכה הסרט בשבעה פרסים, בהם פרסי הסרט, הבמאי, הצילום והשחקן (איאן הולם) הטובים ביותר |
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
הסרט של אטום אגויאן הקנדי-ארמני
הינו יצירת מופת ממש. סרט מותח ביותר למרות שגם הוא לא לגמרי מפוענח, אבל שווה צפייה. ואם הספר בינוני, חבל לקרוא אותו.
|
|
אוהבת לקרוא
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
אולי...
נכון שזה כמו החיים. לא חשבתי על זה ככה. פשוט בתור ספר זה טיפה תפל בעיני.. אולי אם היתה פה איזו כתיבה מיוחדת היא היתה מחפה על עלילה כזאת "מהחיים"
אגב העצבות היתה ברורה לי בגלל הסיפור המובן מאליו אבל לא חשתי כל כך את העצב בדמויות עצמן. רק את הייאוש... לא ראיתי את הסרט...אני אנסה לצפות פה באמת. יש מצב שהסרט יהיה יותר טוב באמת |
|
נטעלי
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
האם צפית במקרה בסרט? כי את הסרט אהבתי מאוד
ומתחשק לי לקרוא גם את הספר. אני תוהה לגבי נק' הדימיון והשוני בין השניים.
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
מבין מה שכתבת אבל
אני חושב שזה בדיוק הקטע. בסוף אין טוויסט ואין כלום מה שיש זה החיים, אין פה מסתורין אין טוויסט יש עצב גדול אין הקלות...
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת