מעורר מחשבה ,
ותקווה שהמחבר בין עולמות הציונות הדתית והציונות החילונית יהיה אהבת המולדת והשאיפה ליצור פה חברה אכפתית ופטריוטית .
לצערי נראה שאנחנו רחוקים מזה ואולי אפילו לא בכיוון.

ספר מעולה , רק חייל שעבר כמה דברים בחייו יכול לכתוב יצירת מופת כזו .
מי ייתן ולעולם לא יחוו אנשים את החוויות שעוברות על חייל בשדה הקרב .

קראתי לראשונה את הספר בגיל 17 , בזמנו נהגתי לדלג על הקטעים "המשעממים" וקראתי רק את קטעי "האקשן" , עדיין, שנים חיפשתי את הספר בזכות הרושם העצום שהוא השאיר עליי.(לראשונה קראתי אותו מספריית בית הספר)לא זכרתי בדיוק את שם הספר ובטוח לא את שם הסופר , בזכות אתר סימניה , מצאתי את הספר ,רכשתי אותו וסוף סוף מצאתי זמן לקרוא אותו , בתור אדם יותר בוגר שעבר כמה חוויות בחיים שלו , הספר מרתק , הדילמות של הדמויות בספר והמצבים בהם הם מוצאים את עצמם כמעט חופפים לחוויות ודילמות של לוחם ישראלי בלבנון (בזמן שהייתנו ברצועת הבטחון)סבך הג'ונגל אמנם שונה מסבך הצימחיה בלבנון , אבל גם כול כך דומה ופעילות השטח של שבועיים רצופים עם אספקה מחדש בעזרת מסוקים לא הייתה אבל מארבים בשטח של 48 , 72 , ולפעמים גם של 96 שעות היו גם היו, המשקלים שסחבנו השימוש בארטלריה ובמסוקי תקיפה הנחת המטענים מצדנו והזהירות מהמטענים שהניחו לנו , התנועה המבצעית השקטה , כול כך הרבה דברים חופפים .
בקיצור ספר מרתק ומומלץ .

מטלטל!!
לצערי מצד אחד מצאתי את עצמי מזדהה עם חלק מחוויות החייל- בעורף לא מבינים , המציאות בחזית לא ניתנת לתאור לאנשים שלא חוו את החזית , הגעגועים לנורמליות . לשמחתי מצד שני לשמחתי לא חוויתי את חווית המלחמה כפי שהיתה במלחמת העולם הראשונה או השניה , מלחמה טוטאלית ארוכה ומייאשת ,
מלחמתינו הן מלחמות אין ברירה (לפחות כך אני משכנע את עצמי ) והן קצרות יחסית (סה"כ לא הייתי במלחמה "אמיתית"
הקלומטראז' שלי הוא לבנון רצועת הבטחון, עזה , שטחים, חומת מגן , מלחמת לבנון השניה , והחיים "הרגילים" במדינה כמו שלנו)
ספר מומלץ וחשוב ולזכור שקודם כל אנחנו בני אדם .

מעולה ,
מציג את שורש הסכסוך דרך עובדות היסטוריות ,
כלום לא השתנה ,
הפלשתינים מאז ומתמיד התמידו לקחת החלטות רעות או לא לקחת החלטות בכלל ,מתמידים ב"אכלו לי שתו לי"
הישראלים מקדמים את עצמם וכביכול זה בא על חשבון הפלשתינים ,
ספר מאיר עיניים ומומלץ מאוד ,לא חשוב מאיזה צד של הקשת הפוליטית הקורא רואה את עצמו .

אכתוב פה הערות שכתבתי בעט על כריכת הספר:
ספר טוב, יש לשים לב להטיה השמולאנית של המחבר, שנוטה "להבין " יתר על המידה את המניעים של הטרור ומזדהה בצורה "רומנטית" עם הטרוריסטים .
כמו כן יש לי חילוקי דעות עם הניתוח שלו שרובה הM-16נכשל או נחות מהקלאצ'ניקוב , אני מזהה דווקא משיכה לרובה הM-16 בקרב גורמים טרוריסטים פלשתינאים (או לא טרוריסטים) ,לדעתי בעקבות העליונות הברורה של צה"ל וחיליו ,הם מנסים לחכות את ההצלחה ומנסים לשים יד על רובי M-16 , הקלאצ' נתפס כמיושן .
כמובן שזו דעתי ולא ערכתי שום מחקר בנושא.

קראתי את הספר לבני בן השנתיים+ , ומצאתי את עצמי לומד מהספר כללים לחיים ,
אלו כללים שרובנו מכירים אבל לא תמיד מיישמים ,
כשאתה נפגש בהם בספר ילדים , מקבלים איזה ניעור ,
אפשר אפילו לקחת ציטוטים מהספר לברכות לפניי ארועים בחיים ,גם של ילדינו וגם של אנשים מבוגרים יותר ,
כניסה לבית הספר לתיכון לצבא וכו ..
לדעתי שמקריאים את הספר לילד המשקל הסגולי שלו עוד עולה.
מומלץ

ספר חובה לכול יהודי ,
מוכיח בצורה מחקרית שלפרנואיד שבנו לפעמים יש סיבה להיות בפרנויה ,
לא צריך להיכנס לבהלה , אבל צריך להבין באיזה עולם אנו חיים ומי רואה בנו אויבים.
מי השכנים שלנו ואיזה דמונים אנו בעיניו ,
לא כול הצרות והעוולות בעולם הם באשמתינו.
הכותב פתח את עיניו בעקבות המחקר מי ייתן ויפתחו עיני כולנו .

ספר חשוב ,
לעיקרון " דע את האוייב "
נותן את נקודת המבט ממקור ראשון של הצד הסורי וראייתו את "מבצע שלום הגליל " פותח זווית נוספת של מה חושב האוייב הסורי על מדינת ישראל בכלל ועל צה"ל בפרט .
לדעתי ספר חובה לכול מפקד ואפילו כול חייל בצ"הל ,