לאחרונה יש לי התקפי נוסטלגיה. אולי זה כי אחותי התחילה לקרוא את הארי פוטר ואולי כי אני עושה רה-ווצ' עם חברים על סרטי דיסני. ווינטר בלו היתה חלק ענק מהילדות שלי. הספר הרציני הראשון שקראתי, בלי ניקוד ועם עובי מכובד. זו היתה הסדרה האהובה עליי לאורך תקופה מאוד ארוכה, מאמצע או סוף כיתה א' עד סוף כיתה ב' (אז גיליתי את הארי פוטר) וקראתי את ששת הספרים הראשונים לפחות חמש פעמים, לדעתי. נצמדתי ולא הסכמתי להרפות. את השביעי קראתי רק פעם אחת כשהוא יצא ולא קניתי אותו, אבל השישה הראשונים שמורים במקום מיוחד בלב שלי, פינה חמה שמוקדשת לספרי ילדות.

ווינטר היא ילדת פיות. כמעט בכל לילה באים צרצרים לקרוא לה לעלות לארץ קסם, שנמצאת על איזשהו ענן בשמיים. כשהצרצרים באים ווינטר מתכווצת וכנפיים קטנות וסגולות בוקעות מגבה. היא עפה אל הענן של ארץ קסם, שם היא פוגשת חברים ילדי פיות אחרים, חדי קרן, פיות, עצים מדברים. יצורי קסם שונים שילדי הפיות עוזרים להם לפתור בעיות.

אני לא יודעת מה בסדרה הזאת ריתק אותי כל כך. אולי פשוט בגלל שהיא היתה הסדרה הראשונה הרצינית שקראתי. משהו מהקסם שבספר נכנס לתוכי, גרם לי לרצות עוד ועוד, שוב ושוב. את הספר הרביעי קיבלתי כמתנה מפיית השיניים, כמה אחרים קיבלתי ליום הולדת. את כל השאר ההורים כנראה קנו לי כי הם ראו את ההתלהבות ושנים אחר כך אני יכולה להגיד בלב שלם שהספרים האלה היו שווים כל שקל.

עברו כמה שנים עד שהבנתי שאשכר ארבליך בריפמן היא סופרת ישראלית, כי השמות בספר אמריקאים. אני חושבת שזו אחת מסדרות הילדים-נוער הישראליות הכי טובים שיש על המדפים. הוא מתנה מצויינת לילדים לקבלת התעודה לסיום כיתה א' או ב'. הספרים האלה שאבו אותי אל תוכם, ואני מאמינה שהם יכולים לשאוב אליהם גם אחרים. לקחת אותם אל ארץ קסם ביום, ולגרום להם לחלום על כנפיים קטנות שבוקעות להם מהגב בלילה.

שלום,
אני נונו והיום אחרוג ממנהגי, אכתוב ביקורת על ספר ילדים פשוט. כן כן, אני שדרכי תמיד מובילות אותי אל ספרי שואה, אני שמאוהבת בספרות הקלאסית. אני שכרגע קוראת את החטא ועונשו, אעשה הפסקה מכל אלה ואגיע אל האמת, אל סיפורי הילדים שגדלים עליהם, אל ה- "fairy tales". לכל אחד, לא משנה הסוג או החיבה, יש סיפור שמלווה אותו לכל חייו. אתם יודעים, כמו אלה שקראנו בכיתות הנמוכות, בבית הספר היסודי, ספרים חמודים כאלה... טוב, אז אני הייתי ילדת סדרת "ווינטר בלו".
הכל החל בכיתה ב' כאשר רק נפתחה הספריה הפיצפונת של בית הספר הקטנטן שלי, שכן עד אז לא היתה כלל ספריה. אני, והחברה היחידה שאז היתה לי הלכנו לבקר בה... לא, אני לא כותבת את זה כמו שזה קרה, יותר נכון להגיד גררתי את החברה שלי לבקר בה. הסתכלנו בכל הספרים, כל כך רציתי למצוא לי ספר טוב! היא הסתכלה על הספר הסיפור שאינו נגמר ואמרה שזה נראה לה ספר ארוך, ואני, ילדה שוויצרית, ביטלתי את דבריה בתנועת יד ואמרתי לה "לא כל כך" ובכוונה לקחתי את הספר שנראה לי הכי ארוך בספריה. מפה הכל הלך חלק יחסית, במשפט הראשון ידעתי כי אוהב את הספר הזה, על כל דמיותיו המושלמות מדי, תיאוריו היפים לאין שיעור ואולי דווקא בגללם, בגלל אותו קיטש חמוד.
לסיכום, אין לי מילים לתאר את תודתי לאשכר, האימא הספרותית שלי, ולא איכפת לי בכלל מה תאמרו אני פאקינג אוהבת את הספר הזה!
נונו

קיבלתי את ווינטר בלו במתנה יחד עם עוד ספר (ילד האריות) בחופש הגדול שאחרי כיתה ג', כשהיו דוכנים שחילקו הפתעות בקניון.
זה היה הספר הראשון שקראתי עם כמות עמודים כזאת, ואז הוא היה נראה לי פשוט מ ד ה י ם. עשיתי מנוי לספרייה כדי לבדוק אם יש שם את ספר ההמשך, ואז קראתי את כל הספרים בסדרה, וכשסיימתי התחלתי להתעניין בעוד ספרים, וככה גיליתי שאני אוהבת לקרוא. בזכות הספר הזה.
עכשיו העלילה כבר ילדותית בשבילי, אבל זה לא הופך את הסדרה הזאת לפחות טובה. הסדרה הזאת היא סדרת הילדות שלי, יש לי את הספר בבית, וקראתי אותו פעמים רבות אחרי הפעם הראשונה.

איזה כיף זה לכתוב ביקורות מרושעות. [מוהאהאהאהא!!!]
ואיזה עונג זה לקטול את הסדרה הזו.
תקציר הספר האלטרנטיבי:
היה הייתה ילדה יפה בעלת שיער בלונדיני וריחני אותו נהגה לבשם ולקלוע לצמה מדי ערב. שמה הרומנטי היה ווינטר בלו.
ווינטר הייתה נערה מאוד מנומסת, שתמיד פתרה תעלומות בעולם הפיות הקסום בחוכמה ובנימוס. מדי לילה היא באה לבקר את טוליפ בארץ קסם, כשהצרצרים הבלתי- מנומסים בעליל העירו אותה. בדרך היא עברה בענני וניל וקינמון עם נצנצים. כשליווה אותה אהובה, ילד פיות מזדמן, לביתה של טוליפ, הם התנשקו ברומנטיות קסומה ליד הנהר המנצנץ ובכו כשהיה עליהם להיפרד זה מזו למשך חמש שניות. עד שטוליפ התארגנה- פיות הבית הגישו לווינטר ממטעמי הבית המשכרים והטעימים שלהן- תותים מצופים בקצפת בניחוח עדין של מייפל ושוקולד. ווינטר רצתה לאכול יותר מתות אחד, אך זה היה לא מנומס לבקש. אחר כך היא מצאה משהו חשוד וקראה לכל חבריה שיפתרו את התעלומה שקשורה גם לבעיה שיש בכדור הארץ. ישבו וחשבו ילדי הפיות, ומצאו פיתרון מושלם בעזרת חפצי ארץ קסם המכושפים. קמילה נתנה להם אביזרי קסם נוספים ומטעמי ארץ קסם משכרים בתמורה.
ווינטר חזרה הביתה ועשתה שיעורי בית קשים מאוד ביסודיות במשך חמש שעות, ואז הלכה לישון לשתי דקות כשכנפיה המנצנצות והריחניות נבלעו בגבה היפהפה. בבוקר היא השתוקקה לספר לחברתה קית' על ארץ קסם, אך היא התאפקה וסיפרה לה שקר כלשהו ואח"כ בכתה בלילה על חוסר הנימוסיות העצמית שלה. ההורים שלה ניחמו אותה ורקדו איתה ריקודים סלוניים כדי לנחם אותה.
בקיצור, ווינטר היא נערת פיות אמיצה, יפהפה, מנומסת, ריחנית ונערצת, שפותרת כל בעיה וקורים לה פה ושם דברים מוזרים ביותר. אך היא מתמודדת איתם בנימוס, רומנטיות קיטשית וקצת דמעות מנומסות פה ושם.
------------------------------------------------------
כמו שהבנתם, אני מתה על ווינטר בלו ועל התבניתיות של 7 הספרים האלה.
מומלץ בחום לילדות קיטשיות מאוד מאוד, רומנטיות ונאיביות וכמובן- מנומסות.

טוב... הספר הוא לא יצירת אומנות, בזה חייבים להודות.
נהינתי מאוד לקרוא אותו, אבל אף פעם לא באמת הצלחתי להתחבר לדמויות כמו שצריך...
הדמויות עמוקות, אבל לא מספיק עמוקות כדי שאני אלמד להכיר אותם כמו שצריך, לצערי.
היו ספרים יותר טובים, אני לא אשקר, הסופר יכל ליותר, את זה אני גם יודעת.
אני מצטערת אבל היו לא מעט קטעים משעממים או לא מובנים בספר, לצערי, השפה היא יום-יומית כזאת, לא עמוקה ומרתקת שתרצה לקרוא את הספר שוב ושוב בגללה, האמת, שאני חושבת על זה, אין כמעט סיבות לקרוא את הספר שוב חוץ מהרעיון, העדינות שבסיפור, והפנטזיה הטובה.
טוב, לספר היו גם כמה צדדים חיוביים, הוא היה מעניין ברוב הזמן, הוא ידע להפתיע אותי כמו שצריך, הוא היה קליל, ככה שהוא לא היה כבד מידי לקריאה.
הספר לא גרם לי צמרמורות והתרגשות, אבל אהבתי אותו, והוא מומלץ לגילים הצעירים יותר.

ספר שליווה אותי בכל הילדות שלי. הספר הזה פתח לי את הדלת לעולם הפנטזיה והמדע בדיוני וגרם לי להתאהב בו בפעם הראשונה. הוא גם העלה לי את הרעיון לכתוב ספר משלי, מה שבזמנו לא חשבתי שאני יכולה לעשות. לאחר שהתבגרתי אני משאירה את הספר הזה מאחור אבל עדיין נזכרת בכל הקסם שהוא הביא לי. מומלץ לילדות שרוצות להתחיל לקרוא "ספרים של גדולים" כי זהו בדיוק הספר המושלם שיפתח את דמיונם. :)

בספר הזה ווינטר בלו נוסעת לפריז עם מגי.
היא ומגי מגלות אי בארץ קסם.
הספר הזה מלא בדימיון.
אחד מהספרים הטובים שקראתי!
מומלץ בחום!

הרעיון של עולם רגיל משולב בעולם קסום הוא נהדר. קראתי את כל הסדרה ואני חושבת שהיא נפלאה.
יו, איך פחדתי שחשבתי שקית מתה...

ווינטר בלו היא ילדה פיות בת 13 , החיה ביום חיים רגילים לגמרי ובלילה היא הופכת לפיה ועפה לה לארץ - קסם .
ארץ - קסם הוא מקום קסום ומדהים החיים בו יצורים ססגוניים ומקסימים , ביניהם גמדונים , סוסי פלא ופיות אחרות .

קראתי את הספר בגיל 9 , בעקבות המלצתה של חברה ונשביתי בקסמו מיד . ווינטר בלו וחבריה הפכו לחברי הטובים ביותר במשך חלק ניכר מילדותי . נשאבתי לתוך עולמה והוא שימש לי מפלט מהחיים בתקופות לא קלות . האווירה קסומה ומיוחדת , הדמויות נהדרות , העלילה זורמת - כל אלה הופכי לדעתע את "ווינטר בלו" לסדרת הילדים הכי טובה שיצא לי לקרוא .