הביקורת נכתבה ביום שלישי, 27 בדצמבר, 2011
ע"י קוראת
ע"י קוראת
קראתי את הספר הזה לפני 35 שנה אחרי שהמורה לפיזיקה, לבנטל, טרח לעצור את השעור, כדי לבקש מאתנו לקרוא את הספר. לא נראה לי שמישהו אחר שעה לדבריו מלבדי, אבל אני כן השגתי, וקראתי, והזדעזעתי. זה היה הראשון בשורה של ספרי שואה שקראתי במשך השנים, כולם פשוט לא יאומנו, ספרים המעוררים יראת כבוד כלפי אותם שורדים שעברו שבעת מדורי גיהנום ולמרות זאת הצליחו איכשהו להמשיך לחיות ולשמור על צלם אנוש ולשקם את חייהם. 35 שנים אחרי המלצתו של המורה לפיזיקה, חובה להמשיך לשמר את הזכרון על ידי קריאת העדות המרתקת הזאת ועדויות נוספות.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
