מאוד אהבתי את הספר: את הרעיון, את הדמויות, את הבדיחות, את המחשבות...
הספר לא רק מדבר על מלחמת הלבנון, הוא מדבר על 4 ילדים שמעולם לא היה ביניהם קשר שפתאום נעשים חברים והקשר שלהם כל כך חזק שהם לא מסכימים להיפרד.
ולחשוב שהספר התחיל בכך שעומר מספר כמה מוזרים נתנאל, עינת וקטיה.
החבורה עוברת הרבה: אהבות, ריבים, קנאות, עצב ועוד הרבה ובכל זאת נשארים ביחד ועוזרים אחד לשני.
אני מאוד ממליצה על הספר.
