ביקורת ספרותית על הביקור מאת הילה בלום
ספר מעולה

---

אני מעלה שוב את הביקורת שכתבתי. מאיזו סיבה ותקלה במערכת זה לא שייך אותה לכרטיס שלי... באמת שלא תכננתי לקרוא ספר. להפך, תכננתי להמשיך לכתוב את הספר שלי ולא להתנתק מהכתיבה אף לא לשניה,אך ברגע שהחזקתי את הספר ביד היו לי תחושות טובות לגביו. איך אפשר שלא להסתקרן ? המחברת היא הילה בלום, העורכת של מיטב הסופרים – אשכול נבו, אתגר קרת ואמיר גוטפרוינד, העורך הוא יגאל שוורץ המצוין. היה לי ברור שאני מחזיקה ביד אוצר.
סיפור המסגרת הוא פשוט,כשנילי ונתי רק הכירו הם נסעו לחופשה בפריז, שם קרה מקרה מצער.תשע שנים לאחר מכן הם מקבלים שיחת טלפון ממיליונר צרפתי שפגשו באותה חופשה.הצרפתי מגיע לביקור בארץ ומסיבה לא ברורה רוצה לפגוש אותם שוב. שיחת הטלפון תתקבל בעמוד 16 והפגישה תתקיים בעמוד 384, אך השיחה עצמה פחות חשובה, כמו כן גם המפגש, מה שחשוב באמת זאת הדרך. לאט לאט מקבל הקורא הסברים מה קרה באותו ערב במסעדה היוקרתית בפריז ויסתקרן בדיוק כמו נילי ונתי לגבי מטרת הפגישה שאותה יזם המליונר הצרפתי, אך בשלב מסוים הוא יגלה שלא זה מה שמושך אותו לקרוא את הספר, אלא משהו אחר.
נילי ונתי גרים בדירת גג בירושלים, מגדלים יחד את ביתם המשותפת אסיה ואת ביתו מנישואיו הראשונים של נתי, דידה. בכישרון כתיבה יוצא דופן, בהומור עדין ,ברגישות ובתשומת לב נדירה לפרטים הקטנים שבחיים, פורשת בפנינו בלום, כפסיפס מרהיב את חיי המשפחה ומרכיבה עבורנו הקוראים את כל חלקי הפאזל לכדי שלמות.
האם באמת ראתה דידה את אביה חובק אישה אחרת במעיל לבן באזור תל אביב למרות שהוא אמור להיות בצפון במילואים ? מדוע נילי מתעקשת לפנות לאמא שלה אך ורק בשמה הפרטי חנה ? מדוע החליפו ההורים של נילי כל כך הרבה פעמים מקום מגורים ? האם נילי יכולה באמת לשמש כאמא לכל דבר עבור דידה ? איך מגיעים למצב בו ילדה קטנה נופלת מהקומה השנייה של בניין ? לאן נעלם הילד דניס בוקינוב , שתמונתו מופצת בכל העיתונים. ושוב מעל לכל מנקרת ללא הרף השאלה – מה לעזאזל רוצה הצרפתי מהחיים שלהם לאחר כל כך הרבה שנים. כל כך הרבה שאלות והתשובות צצות לאט לאט ומעט בכל פעם.בלום קובעת את הקצב והקצב הוא איטי.היא תחליט מתי לחשוף מה ואיך.
הכתיבה נעה באלגנטיות בין משפטים מורכבים כמו "יש דברים שיכולים לקרות רק בסדקים צרים של הזנחה,של אי השגחה, בתוך מהומה של אינרציה ואור..." לבין שיחות משעשעות בין אם לביתה -
"לא חלמתי כלום" אסיה אומרת. "אמא לא הזכירה לי". נילי מסובבת לאחור חצי פנים. "אני לא הזכרתי לך ?" הילדה תוחבת את פניה בין המושבים הקדמיים: "אתמול אמרת לי לילה טוב וחלומות פז ??" "מה"
"אמרת לי רק לילה טוב, נכון ?"
"אז?"
"אז זהו" הילדה נשענת חזרה. "אז זהו" נתי מסכים.

אז זהו, גם אני אומרת, אם חשקה נפשכם בספר איכותי שלא תרצו להניח מהיד – מצאתם!

יגאל שוורץ כתב בגב הספר "הביקור רומן מבריק, קל תנועה וחד כתער". משפט שמסכם היטב המלצה זו.

הערה אחרונה - תתארו לעצמכם שויתרתי על המון שעות שינה על מנת לסיים את הספר. חוץ מלאבישי (התינוק), אני לא מרשה לאיש לפגום לי בשעות השינה המעטות שעומדות לרשותי...

» ביקורות נוספות של ונטו
» ביקורות נוספות על הביקור