ביקורת ספרותית על האל שהוליד תן מאת נגה מזלקיה
ספר מעולה

---

ספר טוב , מענין ומעורר מחשבה.
הספר הוא על אתיופיה הפאודלית, עם אמונותיה והתנהלותה.
הוא תיאור של מכלול הכולל קבלה של הפאודליות (בסוף יש מרד בה). האמונות שהן חלק בלתי נפרד של החיים, המנוצלות על ידי בעלי ענין, ומשתלבות יפה במרקם השלטוני. הפאודל נותן כבוד ל "איש הקדוש" גם מפני שהוא מאמין בו, והאיש הקדוש מכבד את המימסד.

הספר מתריס נגד זה, בסיפור יפה מרתק הקושר אגדות מקומיות יחד עם מנהגים.
אני ממליץ בחום לקרוא אותו כי הוא כתוב כסיפור/אגדה במינון נכון וקצר יחסית.
בשולי הקריאה חשבתי לעצמי כי כנראה אנחנו כבני אדם, בין אם אנחנו בשבט אפריקאי או בחברה מודרנית, שבויים באותו מרקם יחסים. אוליגרכיה שולטת, קלריקיות משולבת עם שילטון.
הדוגמאות רבות.הביטויים הקיצוניים: ימי הביניים ושלטון הכנסיה, וכלה בשלטון הנאצי והסיוע של הותיקן.
מאידך הנסיון למחוק את הדת יצר דת חדשה באותו מנגנון שליטה. לדוגמה הקומוניזם לצורותיו השונות.
יש לי חשש לעתים כי האוליגרכיה השלטת אינה נעלמת אלא מחליפה הופעה. הדוגמה הבולטת שוב גרמניה או יפן שבה בתי המלוכה הפכו לאוליגרכים, או רוסיה לאחר הפרסטרויקה ששוב נשלטת על ידי אותו מימסד שקדם לה.
אני נזהר לגבי האנלוגיה בארץ אבל כל אחד יכול להחליט אם הדגם הזה עובד אם לאו.

בסיכום רוצו לקרוא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על האל שהוליד תן