ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 בנובמבר, 2011
ע"י
ע"י
נתן יונתן שאל - "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא"
ואני שואלת - איפה ישנה עוד אהבה כזו, כמו של אנה ופין, שהיא ברה, שהיא תמה ונקיה.
שהיא התענינות באדם באשר הוא, בבריאה ובנפלאותיה.
אהבה שיש בה קשב חף מכל אינטרס, סבלנות מנצחת וחיבה עמוקה.
כשפין פוגש בשיטוטי הלילה את אנה "היא נראתה כבת פראים קטנה, מרוחה כולה בצבעי צבעים, על פנים וזרועות, צואר ורגלים; חזית שמלתה מהומת צבעים מוחלטת" (עמ' 14) כך הוא אוספה אל ביתו, אל ליבו הענק המאפשר לה מרחב לשאול את כל השאלות בעולם, לערוך את כל הנסויים שעולים בדעתה, ואפילו לתת תשובות לפני ששואלים ת'שאלה :)
האור והמבט האופטימי של אנה על כל דבר, פשוט כובש ומזכיר את "פוליאנה" שאף היא ילדה מאומצת שהביאה שמחה ואור מחייך לסובביה. (אם כי באישיותה, פוליאנה הרבה יותר צוהלת ושובבה:)
העולם על פי אנה – ילדה בת 5 שטרם נשחקו סממני התום והסקרנות בה.
מבעד לעדשת עינה, גם נושאים כבדים מקבלים מימד אפשרי להתמודדות.(חושך ואור, אמונה, חיים ומוות, אלהים,אהבה [עצמית והזולת], ומבחינתי גם מתמטיקה:)
ספר המזמין לבחון מחדש את המוכּר והידוע, אך מודחק ותקוע.
פנינה שהתכרבלתי בתוכה:
"אור היום מפתח את חושי הגוף ואילו שעות לילה מפתחות את חושי הנפש,
מרחיבות את הדמיון, מחדדות את הזיכרון ומשנות את כל משקלם של הערכים." [עמ' 167]
בתור לא אוהבת מתמטיקה לחלוטין! הספר הזה ניגן לי קצת אחרת את צליל הסְּפָרות:
"יש דברים אחדים שאני חושבת עליהם, והם נורא.. נורא."
"מוזרים?"
"ממ.."
"עד כמה מוזרים הדברים האלה?"
"כמו שתיים וחמש הם ארבע."
העולם הופיע הרוס על מרבציו. צדקתי. כן, צדקתי. ידעתי בדיוק על מה היא מדברת.
בשלוה רבה ככל שהצלחתי להפגין גיליתי לה את סודי.
"או עשר?"
משך רגע או שניים היא לא זזה. לבסוף סובבה את פניה אלי ואמרה בקול שקט עד מאוד:
"גם אתה?"
"כן." עניתי, "גם אני. איפה מצאת את שלך?"
"למטה, בתעלה, המספרים על הסירות, בתעלה. ואיפה מצאת את שלך?"
"במראה."
"בראי?" חלחלת ההפתעה שלה נמשכה שנייה אחת. "ראי זה כמו מים. כן."
יכולתי לשמוע כמעט את צלצול הכבלים הנושרים ממני.
… שנינו למדנו כי "חמש" אינה אלא "חמש" ותו לא; אבל הספרה 5 הנשקפת במים או בראי הופכת להיות 2.
עובדת השתקפות זו עשויה לברוא שיטת חשבון מוזרה ומפתיעה: זה הדבר שקסם לנו כל כך."
ולי, כל הספר קסם. כנראה בגלל *ש-
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות...
ואהבה קצרה ומלאה כזו
בין נער מגודל וילדה נטושה
*כאן, חלומות שמורים של אהוד מנור:
http://www.youtube.com/watch?v=bIGjr-Qw-P4
מרחבי אור ותכלת (לפחות כמו שאנה פיזרה:)
כּנרת~~
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
אני חושבת שזה ספר לשבָּת
תודה לכולכם. מגיע ל'אנה' שיאהבו אותה : ) * ~ * שבת נהדרת , כּנרת~~
|
|
(לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
תודה קיסרית :)
|
|
הקיסרית הילדותית
(לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת