ביקורת ספרותית על את כל הדברים מאת יצהר ורדי
ספר מעולה

---

זהירות ,סיפור קשה לעיכול, תובעני ומאשים מחד וקל לקריאה מאידך.
הספר מדבר על מערכת יחסים רעועה והרוסה בתא משפחתי, המובילה לבסוף לגילוי עריות בין אח ואחות בקיבוץ.
הארוע הוא מקרה פיסי אחד ויחיד . אבל, מערכת יחסים תלותית כאשר רקע הקיבוץ, סביבה פתוחה, ילדים היוצרים תלות ביניהם מוביל לתוצאה קשה ולעונש נפשי קשה ואיום.
מין טרגדיה יוונית.
למרבית התמיהה , הספר אינו מעיק, אלא כתוב בפרקים קצרים שמאפשרים הכלה של הסיפור.
כמו כן נמשכתי למשחקי המלים ולכפל המשמעויות שמתחבאים בצרופי מלים. לדוגמה:
- בעמוד 8 " איך זה שגדי אחד מעז?"
- ע'12 , הסיפורים של אבא- סיפורי סבתא"
הביטויים הם מסיכה שמגלה את המאוויים או המצב. ממש כמו מקהלה יוונית במיתולוגיה.
יש כאן כל השלבים:
- הסתרה של בעיות, בעיית האב, מחלת האם נטישת האב.
- כמו באדיפוס, מודעות לבעיה ונסיונות המנעות מהתוצאה.
- לבסוף הבלתי נמנע.
- נשיאה בתוצאותיו הנפשיות.
הרקע של הקיבוץ , הלינה הנפרדת , המקלחות המשותפות הוא קטליזטור אצל פיצי הבן. אבל אין לראות בזה כי כל ילד בקיבוץ נידון לגילוי עריות, או כי גודל התופעה הוא חריג מול אוכלוסיה אחרת.
הספר ,כאמור ,כתוב טוב מאוד. הפרקים רציפים ומוסיפים עוצמה למבנה הסיפור.
אם מוסיפים לזה את היכולת המילולית ומשמעויותיה
מתקבל פסיפס חידתי.לשם כך אני ממליץ לקרוא את הספר או חלק מהפרקים בצורה חוזרת ולראות את המסתתר מאחורי המילים.
לדעתי יש לפנינו סופר מוכשר עם סגנון כתיבה מקורי .
ושוב אזהרה - נושא הסיפור.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על את כל הדברים