ביקורת ספרותית על צלה של הרוח - בית הקברות לספרים נשכחים #1 מאת קרלוס רואיס סאפון
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 באוקטובר, 2011
ע"י יוהנס1


התחלתי לקרא את הספר. הגעתי כמעט עד עמוד 100, וזהו.
לא הצלחתי להמשיך הלאה. האמת, אני מרגיש די מוזר. הספר הזה אהוב על המוני קוראים. לא ברור לי למה, עלי הוא לא.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חגית (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
מותר לך.... אני, בשונה ממך, מאוד אהבתי אותו.
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
פעמיים ניסיתי ת'ספר הזה . . . ללא הצלחה, יש בו משו כובש ועם זה מעייף. כנראה :)
נצחיה (לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אצלי היה הפוך אהבתי מאוד את ההתחלה, ואז לקראת הסוף התאכזבתי מאוד, כי כל תנופת ההתחלה התמסמסה לה.
(התוצאה, אגב, שווה. לא סיימתי את הספר)
orita (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
גם אני נתתי צ'אנס נוסף וגם אז לא אהבתי הספר הזה גרם לי להפסיק לקרוא למשך יותר משנה.
היה מונח ליד המיטה ולא הצלחחתי לעבור לספר אחר וגם לא לסיים אותו. לבסוף זנחתי. ואחרי שראיתי כל-כך הרבה ביקורות מצוינות בכל העולם ופה, החלטתי לנסות שוב.
השפה בסדר, העלילה מבטיחה... סיימתי אבל ממש בלי חשק. שמחתי שנגמר.
טופי (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
מדוע אתה מרגיש מוזר? ולמרות שברור לי לחלוטין למה אנשים אהבו את "צילה של הרוח" גם אני כמוך לא אהבתי...
ואני קראתיו עד הסוף...לא הפסדת דבר!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ