ביקורת ספרותית על לנצח - בני האלמוות #1 מאת אליסון נואל
הביקורת נכתבה ביום שני, 10 באוקטובר, 2011
ע"י קימוש


לא סיימתי עדיין את הספר, אבל נשארו לי עוד 50 עמודים לסוף.
הספר התחיל בצורה יפה ומעניינת שחשבתי שאוהב, ספר קליל וחמוד על אהבה משולבת בעל טבעי.
לאט לאט עם כל דף ודף הספר נהיה יותר ויותר כבד וילדותי.
הדמות הראשית שדווקא נקראת ' מוזרה' ועברה תאונה ציפיתי ממנה לעומק נפשי עמוק שהקוראים יתחברו אליו, אבל הדבר היחיד שקיבלתי זה ילדה טיפשה ומפגרת שכל הזמן עושה פרצופים ומתרגזת - דמות שיטחית שממנה התאכזבתי לחלוטין.
הדמות השנייה הראשית דיימן מתגלה כסמרטוט שנותן לה לדרוך עליו ללא סוף והוא מקבל זאת, התאכזבתי גם ממנו וגם מההתנהגות האנושית מדי שלו.
מאוכזבת מהעלילה שיכלה דווקא להצליח הרבה יותר מאשר הנוכחית.
גם לא מבינה למה 320 עמודים, הסופרת מרחה את כל העלילה והסיפור במקום לקצר בלפחות 100 עמודים שלא הוסיפו לעלילה כלום.
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ