איך צומח מנהיג דגול? מסתבר שלפעמים הוא יכול לצמוח מאחד הילדים הכי פחדנים בכיתה.
ילד צנום, בעלי אוזני פרפר, לא מושך את העין. נחבא אל הכלים.
כזה היה מוהנדס גנדי.

גנדי, בן לדת ההינדית. משויך לקסטת הסוחרים ( אחת הקסטות הגבוהות יותר בשיטת הקסטות ההינדיות )
חיי חיי נוחות , נשלח בגיל צעיר ללימודי עריכת דין בלונדון.
בלונדון הוא מרגיש נטע זר. בהתחלה מנסה להשתלב בסגנון החיים הבריטי . להתאים את עצמו בלבוש ובגינונים
במהרה הוא לומד לקח חשוב דווקא מקבצן לונדוני שמייעץ לו לשמור על זהותו.
גנדי מגבש אט אט את זהותו כהודי גאה.
לאחר לימודיו הוא יוצא להתמחות בעריכת דין דווקא בדרום אפריקה.
שם הוא מגלה מסכת של אפליות ואי צדק כלפי ההודים הרבים החיים שם מצד הבריטים.
שם מתחילה מלחמתו למען הצדק. והמוטו שיחרות על דגלו כל חייו.
להתנגד תמיד לחוקים בלתי צודקים גם במחיר של ישיבה בכלא או מוות.
גנדי נלחם בדרכים מקוריות ולא אלימות. הוא מגבש סביבו קהל אוהדים ומאמינים.
הוא מאמין בדרך הסאטיאגרהא.

סאטיאגרהא (בסנסקריט: सत्याग्रह, תרגום: "כוח האמת" או "לדבוק באמת") הוא עיקרון פילוסופי ופרקטיקה של התנגדות לא אלימה, שפותחה על ידי גנדי בהשפעת כתביו של לב טולסטוי ובבסיסה התנגדות לרוע ולדיכוי על ידי התנגדות בלתי אלימה המבוססת על האהימסה.

מסכת חייו כוללת מאבקים, צומות, מסעות רגליים ברחבי הודו ומפגשים עם פשוטי העם.
חיי התנזרות וסגפנות. הוא הצליח לאחד בין הינדים למוסלמים .

הספר מצייר את גנדי כדמות שיש לחקות, ללמוד ממנה ומדרכה ולשאוף למנהיגים כמותו בדורנו.

בקריאה נוספת שלא בספר על גנדי עלו גם אלמנטים פחות חיובים לגביו.
יש טענות שאינני יודעת אם הם מוכחות שהוא היה שוכב בלילות עם נערות צעירות במטרה לאתגר את יצרו.
רוב חייו התנגד לציונות ושלל את הקמת מדינת ישראל. ( חלק מכך נבע מרצונו למנוע עימותים עם המוסלמים בהודו )
נוסף על כך גנדי היה תמים וניסה לשלוח מכתב להיטלר ולהניא אותו ממלחמה . במכתבו הוא פונה אליו היטלר ידידי.
כל כך האמין בטוב שבאדם ובכוח המילים לשנות.
אם כך כנראה שגנדי לא היה מושלם אך עדיין יש דברים חיובים רבים ללמוד מחייו ומדרכו.

הספר מעניין וכתוב בשפה בהירה. מתאים לבני נוער מגיל 11 ומעלה. ( למרות שאני קראתי אותו לשני בניי בני ה8 וה9 והם הביעו עניין. פשוט יש בספר כמה עניינים שיותר קשה להסביר לילדים בגיל כזה)

לקריאה מעמיקה ונוספת למי שמתעניין בגנדי - "ניסויי עם האמת". הספר, בתרגומו הבהיר והקולח של ינץ לוי עם אחרית דבר מאת ד"ר יוחנן גרינשפון מהאוניברסיטה העברית.

כמו כן ניתן לקרוא את המאמר המרתק : https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/ART/958/046.html

ספר מדהים! מסופר בוא על מנהיג מיוחד ויוצא דופן, שימתח על מוות כל אחד מכם!
מומלץ לגילאי 11+ בגלל שרמת הכתיבה קצת קשה לצעירים יותר וסוף הספר יכול להיות קשה בשביל ילדים שרק התחילו לקרוא ספרים.
סיפור מספר על חייו של גנדי, שהוביל מיליוני הודים מסכנים שלא ידעו מה לעשות ואיך להילחם בבריטים.
אז איך באמת אפשר, ובלי אלימות, לנצח?
בספר תגלו.
כי גנדי עשה את זה, ברגלים יחפות.
ספר מרגש, חובה קריאה.
אם שמעתם על מנהיג זה וגם אם לא, אתם לא תצטערו קראתם אותו... אפשר להגיד שהסוף עצוב, אך זה סיפור אמיתי ואי אפשר להתעלם מהמציאות...

למטהמה (מוהנדס) גנדי הייתה דרך מיוחדת,

הוא המציא תורה שלמה.

הסטיאגרהא.

כוח האמת.

מה שמיוחד בגנדי זוהי הצניעות שלו, הוא עשה את כל הבגדים, הנעלים, האוכל והחפצים שהיו לו בעצמו.

הוא חשב שכולנו שווים.

מה שלא נכון.

יש שווים יותר ויש שווים פחות. לדוגמא, גלעד שליט, כמה אסירים אנחנו משחררים תמורתו??

המון!!

האם זה הוגן?- לא!!

גנדי חשב שכולנו אחים, כולנו בנים של אלוהים.

גנדי שכנע אנשים להגיד 'לא' לאי הצדק.

היום קראתי את הספר:

גנדי סיפור חייו של מטהמה (מוהנדס) גנדי מאת: תמר ורטה זהבי

דרך הספר הזה, הכרתי דרך חדשה, תורה חדשה, דבר שלא הכרתי, אך תמיד נראה לי נכון,

מצאתי תשובה לשאלה שכל הזמן שאלתי.

גנדי הצליח לשנות את הודו, להפוך אותה למדינה עצמאית, הוא ניצח בלי אלימות.

הוא לא סבל אלימות, האמת? גם אני. אלימות מעוררת בי חלחלה, זעם ענק כלפי המשתמשים והמעודדים אותה.

בספר יש גם פרטים על החיים של גנדי שהרבה אנשים בכלל לא ידעו.

למשל הוא היה הילד הכי פחדן בהודו!

ובנוסף גנדי היה צמחוני, מדת ההינודו.

אני חושבת שהוא גאון, התורה שהוא המציא מדהימה, והרבה אנשים צריכים ללכת בדרכה.

ואולי, אולי גם אנחנו נצליח לחיות על פי הדרך הזו.

בלי אלימות, שלום.

הרי כולנו אחים, כולנו בניו של אלוהים,

הלא כן?

הסיפור מספר על חיו גנדי.
תמר ורטה-זהבי מצליחה להביא לנו את הסיפור בדרך מיוחדת.
הספר מעניין וכתוב בצורה קלה להבנה.
אני רוצה לקרוא את הספר שוב!

ספר מקסים מתאר באופן מרתק את סיפור חייו של מהטמה (נפש גדולה) גנדי.
בספר מתואר בצורה סוחפת דרכו האנטי אלימה להלחם בלבנים שהשתלטו על ההודים והחזרת הודו לארץ חופשית,
בעלת דתות מעורבות ושונות ובני אדם מכל העמים.
גנדי, ילד קטן ופחדן,
משקר לאימו באחד הבקרים כשהיא מחפשת את ציפור המזל שלה,
(הקוקייה) בלעדיה היא תצום.
גנדי הקטן יוצא החוצה בדברים אלה " אמא אני יוצא לחפש את ציפור המזל שלך"
" צא חמוד צא" עונה לו אימו בלי קול,
גנדי יוצא החוצה ומתחבא מאחורי שיח אחרי כמה רגעים הוא משמיעה קולות של קוקייה וחוזר הביתה ואומר "אמא שמעתי את הקוקייה את יכולה לאכול"-
אמו מתחילה לבכות... "מה עשיתי" היא אומרת "שנולד לי ילד שקרן" גנדי הקטן רץ לחדרו ובוכה לתוך הכרית שעה ארוכה,
אמו שבינתיים נרגעה מגיעה לחדר ויושבת לידו על המיטה " אמא האם תסלחי לי?" שואל גנדי הקטן ובליבו חושב:'לעולם יותר לר אשקר לאמא, לא אצער אותה.

בפעם אחרת הוא שומע את אמו כועסת על המשרתת שהיא מקסטת הטמאים (בהודו היו אז קסטות,(לא כאלה של אוכל)כלומר יש כמה דרגות : קסטת הטמאים, קסטת העובדים וכו'...)
משפחתו של גנדי היו מהקסטה של העליונים.
"מי הרשע שחילק אותנו לקסטות?" שאל גנדי הצעיר ובלבו חשב: 'כשאהיה גדול אלחם בהם, רשעים שכמותם'
"הרי כולנו הודים!" " אני לא יודעת ..." עונה לו אימו...
ספר מקסים וגיליתי רק חלק פיצי ממנו
ממש ממש ממש ממש ממש מומלץ (((((((((((((((((((((((((((((::::