הספר קרץ לי מבין הספרים,וממבט ראשון החלטתי שאני לוקחת
לקרוא!
אין לי מושג למה אולי השם העטיפה?
וממש וממש לא איכזב,והפתיע אותי לטובה.
סוג הספרים שמהמילה הראשונה עד הסוף,אי אפשר להניח מהיד.
סידני בתו של טים נעלמת יום אחד,האבא יוצא מדעתו ולא נח אפילו לרגע אחד.
הוא מתחיל לחפש את ביתו,ועלילה רודפת את השניה,
וטים עם כל המכשולים שלו לא מרפא מלחפש את ביתו.
ספר מתח יוצא מהכלל ,ממש ממש אהבתי.מומלץ.

הוא חזר מהספריה והדיון התנהל ככה:
אני: קראנו כבר את הספר הזה.
הוא: לא קראנו אותו.
אני: בטח שכן. זה לא עם האיש החרדתי הזה, שגר באיזו עיירה קטנטונת בארצות הברית?
הוא: זה לינווד ברקלי. יש לו הרבה ספרים כאלה, עם עיירה קטנה בארצות הברית ואיש חששן ופרנואיד.
אני: נו, זה שדי מציק למשפחה שלו, והוא איזה קבלן או משהו, ונמצא בבעיות כספיות כל הזמן, מה שלא עוזר לחרדות שלו. ואז הילד שלו נעלם, והוא מסתבך עם בן הזוג הנוכחי של אשתו לשעבר, או בן הזוג לשעבר של אשתו הנוכחית, כבר לא זוכרת בדיוק. ואז הוא מגלה שזה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך, ושהוא פתח איזו תיבת פנדורה שקשורה בעסקים שהחוקיות שלהם גבולית, ולא ברור באיזה צד של הגבול הם נמצאים. ושגם הילד שלו הסתבך בזה.
הוא: הילדה.
אני: מה?
הוא: הילדה שלו. לא הילד. והוא לא קבלן, הוא סוחר מכוניות. אני אומר לך שלא קראנו. אבל את לא חייבת לקרוא אם לא בא לך.

אז קראתי. מה נראה לכם? זה לא שהיה לי משהו אחר לקרוא. כלומר היה, את החדש של חיים סבתו, אבל הוא צריך מצב רוח שונה לגמרי מזה שהיה לי. אומרים שלכל ספר יש את העיתוי המתאים לו אצל הקורא. אם הוא בא בעיתוי המתאים, הוא יהיה טוב. אם הוא נופל על יום פחות מתאים, חבל. העיתוי המתאים מבחינתי זה שבדיוק חיפשתי רכב לקניה, ולא הצלחתי להגיע לידי החלטה.

"לורנה חשבה שהם צריכים להיות צרכנים אחראים, ולכן היא היתה צריכה לבדוק כל מכונית ברמה שהם חיפשו, להשוות את הנתונים, לבחון את האחריות. וכל זה היה מצוין, עד שלב מסוים, אבל ללורנה היה עכשיו יותר מדי מידע, והיא לא ידעה מה לעשות איתו. לורנה חשבה שכל המחקר הזה יעזור להם להגיע להחלטה מושכלת, אבל במקום זה היא לא היתה מסוגלת לקבל עכשיו שום החלטה. הם היו באמצע שנות הארבעים שלהם. הוא מכר נעליים בקניון פוסט, והיא היתה מורה בכיתה ד'. זו היתה התנהגות אופיינית למורה. לחקור את הנושא, לשקול את כל החלופות, ללכת הביתה ולהכין טבלה, עם שמות המכוניות למעלה והנתונים למטה ולסמן סימונים במשבצות הקטנות."
מה אני אגיד? בדיוק אני. כולל ה"מורה בכיתה ד'". צחוקים.
כרגיל, אני מתמקדת בדברים השוליים, אבל זה מה שתפס אותי. טים בלייק הוא סוחר מכוניות. גרוש, ואב לבת שבע עשרה שיום אחד נעלמת, ובהעלמותה מתברר שגם דברים שהיו נראים ברורים מאליהם, כמו מקום העבודה שלה בקיץ, אינם כאלה. כמיטב המסורת הלינווד-ברקלית, טים נגרר לתוך שפע תעלומות, הרפתקאות, הסתבכויות עם אנשים מפוקפקים ועם החוק בו זמנית. לפי ליהוק הדמות נבחרים התיאורים, והספר אכן מלא בתיאורי מכוניות ברמות שונות של גימור, נסיעות שונות, בריחות, מרדפים. וגם הלוקיישנים בהתאם - אין כמו סוכנות הונדה לארח עימות מלא אקשן בין טים לאויביו העלומים. כל השאר הוא סיים-סיים: אנשים במעמד בינוני-נמוך שחיים מעמל כפיהם, ומגרדים את הגבולות בין החוקי לפלילי בניסיון לגרד עוד גרושים. הגיבור מקפיד להיות ישר, ובכל זאת נסחף לתוך המערבולת מלווה בדם ואש ותמרות עשן, בניסיון לעשות שיהיה רק טוב למשפחתו הגרעינית.

הסוף מתמרח לתוך מה שנראה כמו טלנובלה, ובכל זאת הספר נחמד. קל לצחוק על ספרי תבנית, אבל יש בהם יתרון גדול: אתה יודע בדיוק מה אתה קונה, בלי שום חתולים בשק, או פגושים צבועים מחדש על מנת לחפות על סימני תאונה. לחובבי לינווד ברקלי, ואלה שלא נמאס להם ממנו עדיין. בסוף ההתלבטות שלי, אגב, קניתי סקודה פאביה בצבע תכלת מטאלי. סבתא קוראת לה "שקודה" ואומרת שבפולנית פירוש המילה הוא "חבל". וגם אני מרגישה עדיין שחבל שבחרתי דווקא בזאת. אחרי הכל, מה היו חיינו ללא חרטות על דברים שנעשו?

ממש עכשיו סיימתי, איזה כייף לקרוא ספר מתח טוב, שאתה לא יודע מה יקרה? ומה יהיה סופו, עד הדף האחרון, פשוט תענוג, מומלץ בחום, תקראו ותהנו.

ומיד אחרי כתיבת ביקורת הורסת על כחול ושחור, הנה ביקורת בונה על הספר הזה. ובכן: דוז פואה! מענג, חכם, מותח, עשיר בטוויסטים, הגיבורים - אנשים כמונו וכמוכם, סתם בני אדם עם צרות רגילות, שיום אפור אחד מתרגשת על ראשם צרה אמיתית. הם קרובים אלינו כי דמותם עשירה ועגולה, ולכן אנחנו אוהבים אותם וחרדים להם, אפילו למעצבנים שביניהם אנחנו דואגים. אין פה דמויות קרטוניות, ולא שבלונות, יש פה בעיקר בני משפחה שיוצאים מדעתם למידע על גורלה של נערה אחת.

לא הכרתי את לינווד ברקלי, אבל עכשיו בטוח שאחפש אותו.
הספר כתוב היטב, ויש בו שנינויות לא מעטות, שגרמו לי לפרוץ בצחוק רם. בניגוד לספר שחור וכחול שבו המפקח כל הזמן מדבר בשנינויות שלא מצחיקות אף אחד, ובניגוד להרלן קובן, שהספרים שלו מתפוצצים מרוב ויצים לא טבעיים, עד שזה נעשה דוחה. במיוחד כשגיבורו מיירון בוליטר עובר כל מיני התעללויות, ועומד למות ויש לו איזו שנינות שרק מחכה להיוולד.
הספר מפתיע לכל אורכו, בלי רגע דל, ובלי להיות מעושה בגלל שפע הצרות. ויש שם צרות מכל הסוגים: סמים, מתבגרים, חיי נישואין כושלים, גירושין, פשעים קלים ובעיקר, פשעים גדולים.

שווה לקחת ביד ומיד.

הספר הזה הגיע אחרי שקראתי ספר מעולה וספר גרוע. והוא הגיע בזמן: ספר קליל, שמנקה קצת את הראש. סיימתי לקרוא אותו בשלוש שעות.
הוא מתחיל כמו המון ספרים אחרים. גבר גרוש ומופנם, שעדיין לא התגבר על הגירושין למרות שהאישה כבר בזוגיות חדשה, ובאמצע בת מתבגרת עם בעיות של מתבגרים, שקרים וקצת חוסר אמון הדדי. עד כאן אין חדש.
בהמשך העלילה מסתבכת, ומתברר שהבת שלהם מסתירה סודות גדולים בהרבה.

אז ספר קליל כבר אמרנו. הוא כן מעלה כמה שאלות: למשל, מה הופך הורים להורים, האם הזמן שעוברים ביחד, או שמספיקים גנים משותפים ולמי אכפת כמה שנות נתק. למשל, מה קורה אם את מגלה שהתגרשת מהסיבות הלא נכונות. האם את מתגרשת שוב וחוזרת אל חיבוקו החם והאוהב, או מנסה בכל זאת לתת צ'אנס לזוגיות החדשה, עם התובנות שנוספו לך.

מי שלא רוצה לחשוב על שאלות כמו אלה, לא חייב. מי שכן, יגלה שהספר פותר אותן בנפנוף קל, וכנראה ישאר עם השאלות גם אחר כך.

ספר טוב מאוד . מומלץ מאוד . כתוב מצוין , מתח טוב , עלילה טוויסטים שונים . נהנתי כ"כ עד שתוך שבת אחת סיימתי אותו . באמת ספר טוב . מראה על מסירות אהבה ללא גבולות בין אבא לבת . קצת דומה לסרט "חטופה" (למי שאהב הוא יהנה ממנו ) . מומלץ מומלץ ! תהנו :)

ספר מתח מצויין עם הרבה הפתעות.תענוג צרוף!
הסוף רק יכל למשיך אותו עוד קצת הסופר לדעתי. אבל לא גורע מהסיפור.מומלץ

ספר קליל, נחמד וזורם. לא איזו יצירת מופת (קראתי טובים יותר של לינווד ברקלי)- אבל עשה בשבילי את מה שציפיתי ממנו: העביר לי את הזמן עם כתיבה קולחת וכיפית. הוא היווה עבורי אתנחתא קלילה: מותח וללא תסבוכות מיותרות.

נחמד וחביב ונהדר להעביר איתו את הזמן.

את הספר הזה היה קשה לי להניח
הוא מתח אותי עד העמוד האחרון
בהפסקות בעבודה קראתי
ספר מותח מרגש מצמרר
מומלץ מאוד מאוד !