ביקורת ספרותית על בריק ליין מאת מוניקה עלי
ספר טוב

---

'בריק ליין' הוא ספר שמצהיר, כמעט באופן חד-משמעי, על כך שהעיסוק המרכזי שלו הוא במהותו של הגורל ובדילמה הנצחית, המלווה אותו תמיד – לקבל אותו כפי שהוא, להכנע לו, או לקחת אותו לידיים ולעצבו בעצמנו. הספר עוסק בשאלה הזו דרך סיפורה של דמות שאולי מנציחה את הדילמה בדרך הטובה ביותר - סיפורה של עקרת בית, שהיא גם מוסלמית אדוקה, רעיה ואם, וגם מהגרת בארץ לא נודעת - דמות הנתונה במהלך רוב חייה לחסדיו הנדירים של הגורל, ובעתות הקשות – לאכזריותו, שנדמה אין איש אשר יכול לה.

נזנין, מהגרת נפאלית המתגוררת באי הבריטי, נתונה במשך רוב שנות קיומה להכרעות והחלטות לא שלה והיא מתגלגלת בדרכי החיים: עוד בשעותיה הראשונות בעולם, כאשר היתה בסכנת מוות בעת לידתה, הופקרו חייה ליד הגורל; בעלה נבחר לה ע"י אביה, ומקום מגוריה הרחוק והזר – בידי בעלה; טרגדיות שהיא נוכחת לגלות שאין לה כל דרך למנוע אותן פוקדות אותה במהלך השנים; היא לומדת שוב ושוב על בשרה מה שגילתה לה במקור אמה הסטואית - שאין דרך להאבק במה שכבר נקבע ושהכל נתון ביד הגורל ולה נותר רק לקבל; היא לומדת זאת דרך כאב ואדישות רבת שנים, דרך גזרות שנפלו עליה ממקורות עלומים והחלטות שמעולם לא ניתנה לה הזכות להכריע בהן. אך השנים שחולפות מותירות את רישומן בנזנין שבועת הצער והסבל ובנקודה מכרעת בגורל משפחתה, גורל שבעבר מאן לשמוע לבקשותיה ותחינותיה, נזנין העייפה מחליטה ללכת בדרך חדשה ובלתי ידועה לה – דרכם של אלה הקובעים את עתידם לעצמם. נקודת המפנה הזו בחייה של הדמות הראשית מביא אותנו לסוף שקט ויפה המלמד אותנו, שרק כאשר נעמוד בנחישותנו שלא ליפול שבי ולהסחף בזרמים הרעים של החיים נצליח להעריך ולאהוב באמת את מה שניתן לנו משכבר.

מוניקה עלי כתבה ספר על נושא מעניין ורגיש, ספר שמעבר לשאלותיו המרתקות על הגורל בודק גם את מעמדן של הנשים המוסלמיות בעידן המודרני של היום, נשים החותרות לשמור על אדיקותן הדתית ויחד עם זאת להשיג גם מידה מסויימת של אושר ותחושת ערך עצמי. לכאורה מדובר בנושא שכבר נידון רבות ושאינו חסר ספרים ומאמרים, אך 'בריק ליין' הוא בהחלט מיוחד במינו ומכיל זווית ראיה חדשה ומרתקת. במבטו הבוחן הוא אינו מפספס כמעט דבר משום בחינה – לא מזו הבוחנת את התהפוכות הפוליטיות שהתרחשו בעשור האחרון, לא מזו המתארת את המנטליות המוסלמית הגולה המורכבת, ולא מזו אשר רואה לתוך נפשו של אדם דרך המחוות, המבטים והתנועות הקטנות שאנו עושים מבלי משים מדי יום ביומו. לעתים הכתיבה היתה קצת מייגעת, ויכול להיות שהיה ניתן לקצר משמעותית את הספר בלי לאבד מערכו (ואולי אפילו להוסיף לו). לפעמים הוא משתרך בעצלתיים ומייאש במידה מסויימת, אבל בגדול מדובר בספר שטוב וחשוב לקרוא, ספר שקט ועצוב שמתואר מנקודת מבטה של דמות שקטה ועצובה, המבקשת לפלס לעצמה דרך חדשה בעולם מבלי לאבד את הדרכים הישנות.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על בריק ליין