ביקורת ספרותית על ברחתי מאושוויץ מאת רודולף ורבה
ספר מעולה

---

זו לא ביקורת, הספר הינו תעודה שאין מישהו שרשאי להמנע מלקרוא אותו. אם תעודה אמרנו הרי הוא גם ובעיקר תעודת כבוד.אולם לצערנו גם תעודת עניות. המחבר פרופסור באוניברסיטה של קולומביה הבריטית מתאר ביד אןמנתית את מה שחווה באושויץ ללא כחל וללא סרק. התיאורים חיים ומצמררים כאחד. אין עוד ספר המתאר באפן כה חי את המוות, את השיטות , את ההערמה, את הסדיסטיות של הצפע הנאצי. המחבר ראה וחווה הכל במקום ששם הפסיקו החיים, במקום שמתואר ע"י קצטניק כפלנטה אחרת. אפילו רומנטיקה אמיתית של מספר שעות חווה והעביר ביד אמן לדורות הבאים. אולם את הבלתי יאומן עשה רק הוא עם חבירו אלפרד. הם השניים ברחו מאושוויץ. זהו הבלתי יאומן ובניגוד לכל אפשרות ובניגוד לכל צפי של קלגסי הס.ס. אשר נשארו המומים עם פיות פעורים עד כאן תעודת הכבוד. לאחר כשבועיים בערך לבריחתם העבירו השניים את מה שראו וחוו באושוויץ למנהיגי היהדות בכל אתר ואתר באפן המדויק ביותר. וזאת לזכור בעת בריחתם של השניים עדיין שואת הונגריה לא התחילה, ותכניתם של השניים היתה לקרוא בקול גדול ובזעקה למען שיהדות זו לפחות תינצל, שהרי הם הם שבו מן התופת, ואין כל מקום לתקוה או לתרדמה כאשר ניצבים מול מכונת השטן הנאצית. בטוחים היו כי פירסום הדברים יעצור את הרכבות עם אלפי היהודים ההונגרים שהגיעו לשערי מות מידי יום. להדהמתם זה לא מה שקרה. הסיבות והנימוקים אף הם מופיעים בספר ואת זאת אשאיר לקורא החכם והמבין. כאמור הספר מטלטל וסוחף. אי אפשר לעזוב אותו עד למילותיו האחרונות אני אישית קראתיו פעמיים. מומלץ ביותר.

» ביקורות נוספות של ג'ורג'
» ביקורות נוספות על ברחתי מאושוויץ