ביקורת ספרותית על ברחתי מאושוויץ מאת רודולף ורבה
ספר מעולה

---

נתקלתי בספר זה במקרה לגמרי לפני כחמש-עשרה שנה, ואם הייתי צריך להמליץ על ספר אחד ויחיד לא רק על נושא השואה אלא על גבורה אנושית - הייתי ממליץ על ספר זה.

פרופסור ורבה, שהלך לעולמו בשנת 2006 אחרי קריירה מפוארת כמדען בחקר הסרטן בקנדה וגם כצייד נאצים, היה יהודי מסלובקיה. בשל יהדותו, הוא סולק בגיל 15 מבית הספר, נאלץ לענוד תלאי צהוב ונשלח לאושוויץ, שם שהה במשך שנתיים לפני שהוא הצליח לברוח (יחד עם אסיר יהודי אחר בשם אלפרד וצלר)- ועימו דו"ח מפורט על הרצח התעשייתי הממוכן שהתרחש שם.

ורבה ווצלר עשו את דרכם ברגל מאושוויץ לסלובקיה והביאו את הדו"ח שלהם למנהיגי יהדות סלובקיה וגם לנציגי האפיפיור שם - במטרה להזהיר את העולם על מה שקורה באושוויץ, ובמיוחד להתריע בפני מנהיגי יהדות הונגריה (הקהילה היחידה שעוד שרדה בשנת 1944) על מה שמצפה להם.

ורבה קיווה להזהיר את מנהיגי יהדות הונגריה שמשלוחי היהודים אינם מיועדים, כפי ששיקרו הנאצים, למחנה "התיישבות מחדש" אלא לתאי הגאזים.

בניגוד לספרים רבים אחרים על השואה, ורבה אינו מתמקד בתיאורים גראפיים של הזוועות אלא יותר בנסיון לתת לקורא להבין איך מערך הונאה מתוכחם איפשר את רצח ההמונים. בכך יוצא ורבה נגד ההנחה שהיהודים "הלכו כצאן לטבח".

הקורא ישאל את עצמו, מדוע איש אמיץ ומרשים זה, שתרם לכך שעולם גילה מה באמת קורה באושוויץ, לא זכה להכרה בישראל. ספרו פורסם בשנת 1961, ותורגם לעשרות שפות, אך לעברית הוא תורגם רק בשנת 1998. הספר מציג שאלות נוקבות וקשות מאד על ייחס ה"יישוב" והממסד הציוני לשואה, ועל הפרשה הכאובה הידועה בשם "פרשת קסטנר".

» ביקורות נוספות של יואב
» ביקורות נוספות על ברחתי מאושוויץ