כל פעם מחדש שאני מגלה ספר חדש ונוסף של ניקולס ספארקס, יש לי צורך מיידי לקרוא אותו, אני יודעת מראש שלא אתאכזב, שאהיה מרותקת מהדף הראשון ועד האחרון, וכך היה גם בספר הנפלא והמיוחד הזה.

הספר הזה "להתחיל מחדש" מלמד המון על החיים, לכל אדם יש תקופות בחייו, כאלה שטובות יותר וגם כאלה שפחות, גיבורת הסיפור עברה המון משברים בחייה, בעת הקריאה חשתי לא מעט פעמים בפחד ומתח מהעלול לקרות בהמשך.

בסיפור יש הכל, אהבה קסומה, במקביל אהבה אובססיבית ונוראית, התחלות חדשות, מתח, ריגוש ועוד.

אהבתי מאוד, ממליצה בחום, הנאת קריאה מובטחת.

לפעמים אני חושבת איך זה להיות כל מיני דברים. איך זה להיות האיש שעוטף את הקרמבו, למשל. האם זו עבודה כיפית ומיוחדת, או שמא זו סתם שגרה מעצבנת בשכר נמוך, ובנוסף לכל כבר אין שום חשק לאכול קרמבו אף פעם. או איך זה להיות טסטר, בוחן נהיגה. לבוא מדי בוקר לעבודה ושעה אחרי שעה לחוות נהיגה גרועה פחות או יותר ולבלום אנשים. או להיות פקיד של ההוצאה לפועל. לחזור הבית ולספר לילד מה עשית היום: "היה יופי של יום. עיקלתי חמש מכוניות, ושבע פלזמות". ממש נפלא. או להיות שוטר. אחד שאמון על שמירת החוק והסדר, אבל נדרש להתעמת כל היום עם לכלוך ורוע אנושי. בכלל, כל תפקיד שכרוך בעבודה מול אנשים אבל בלי אינטראקציה חיובית או מהותית איתם מעורר את הסקרנות שלי. שירות לקוחות בחברה סלולרית, פקיד קבלת קהל במשרד הפנים, דברים כאלה.

לפעמים אני חושבת איך זה להיות כל מיני דברים. למשל: איך זה להיות סופר, גבר, של ספרים רומנטיים. ספרים מהסוג שקהל היעד שלהם הוא בעיקר נשים. האם הוא אוהב את מה שהוא עושה? האם הוא נהנה ממפגשי החתמה בחנויות ספרים, ומעשרות הנשים שבאות לבקש חתימה? האם החברים שלו צוחקים ממנו, או שהוא בכלל שומר את זה בסוד, ומפרסם בשם בדוי? האם יש לו בכלל חברים, או שכל החוג החברתי שלו מלא "ידידות" ו"מעריצות"? האם הוא מכוון בכל פעם לכתוב ספר מהסוג הזה, או שההצלחה מהספר הראשון שכנעה אותו לבנות נוסחה ולהיצמד אליה?

כך או כך, ניקולס ספארקס הוא כותב סיטונאי של רומנים רומנטיים. יש "הוא", יש "היא", שניהם עברו דברים בחיים, שניהם התמודדו עם קשיים, אבל חוץ מזה שניהם טובים מאוד. למעשה כולם טובים מאוד. חוץ מהרשעים ההכרחיים. בסופו של דבר "הוא" הטוב, ו"היא" הטובה, פוגשים זה את זה, מתמודדים בנחמדות עם כל מה שהחיים מזמנים להם, נוסעים יחד אל השקיעה, וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

וכך גם בספר הזה. קייטי בורחת מאלימות בבית, פוגשת חברה מתוקה, וגם אלמן מתוק, עם שני ילדים מתוקים, והספר מנחה אותם להתחיל מחדש. יופי? אז זהו, שלא. הייתי פוטרת את הספר כעוד ספר מתוק ולא מזיק, לחובבי הז'אנר, או כהגדרת יעל "בועת סבון בשמש " צבעונית ומהנה, ולא מותירה דבר אחריה. אבל אני לא יכולה לעשות את זה במקרה של הספר הזה. כי כאן המתיקות גוררת התחמקות מהתמודדות אמיתית עם קשיים אמיתיים, בסיטואציה שכיחה למדי. וההתחמקות הזאת יוצרת פערי אמינות בלתי סבירים בעלילה.

==== אזהרת ספוילרים מכאן ואילך ====
קייטי, או אירן בשמה המקורי, נמלטת מבעל קנאי ומכה. היא לא הצליחה להתלונן נגדו במשטרה, כי הוא עצמו שוטר, והחברים שלו שמרו עליו בסולידריות רבה. עד כאן הגיוני למדי. למרבה השמחה אלכס, אותו היא פוגשת בעיירה הקטנטונת אליה היא נמלטת, הוא שוטר לשעבר. כך הוא מזהה את היותה אישה מוכה. אלא שכל ציפייה שהשוטר הטוב ינצח את השוטר הרע, נבדית במהלך הסיפור. זה לא מה שקורה. הפתרון בסוף הוא הפתרון הקל ביותר: הבה נגרום לו להפליל את עצמו ולהשניא את עצמו מקצועית, ואז נדרדר אותו לשתייה מוגזמת, כך שכשהוא יבוא לנקום באשתו, הוא יהרוג את עצמו, ויחסוך צער רב מכל הנוגעים בדבר. וגם יאפשר לקייטי לחזור אל שמה האמיתי, ולהתחתן עם אלכס כדת וכדין. נכון שהמציאות אינה רומן רומנטי, אבל גם רומן רומנטי אינו פנטזיה גמורה, וצריך להיות אמין.

זה בלי להזכיר את החיכוכים הקטנים בחיים שחסרים בספר הזה. אין לקייטי בעיות בעבודה, או עם בעל הבית שלה, ואין לאלכס שום בעיות מול רכלני העיירה הקטנה, או אפילו התנגדות וקושי מצד ילדיו הצעירים והיתומים. אל מול הדמויות הפלקטיות והשטוחות והטובות, דווקא דמות המנוול נבנית בצורה מורכבת, ולכן הוא היה היחיד שגרם לי להזדהות, וגם לתת לספר את הכוכב השלישי שלו.

אוי איזה ספר יפה,אין עליו לניקולס ספארקס,רק הוא יודע
לכתוב כאלה ספרים,עם עלילה מצויינת.
אירין בורחת מבעלה,בעל אלים היא הייתה אישה מוכה.
מחליטה להתחיל את חייה מחדש,ואז מתפתחת עלילה וסיפור אהבה סוחף.
ספר מקסים היה ממש ממש כיף לקרוא אותו.
אהבתי ממליצה.

זאת פעם ראשונה שיוצא לי לקרוא ספר של ניקולס ספארקס. לא יודעת למה, קיבלתי את הרושם שמדובר ברומן רומנטי חביב, שכן התקציר בכריכה האחורית כמעט ולא מנדב מידע על עלילת הסיפור. וכך, בידיעה שמחכה לי רומן רומנטי עם לבבות ופרפרים התחלתי לקרוא את הספר....

בפרקים הראשונים אנו מכירים את קייטי פלדמן, שמגיעה לסאותפורט (צפון קרוליינה), לאחר שהיא בורחת ממישהו, ולא מאוד קשה לנחש שמדובר בבעל מכה. היא מגיעה לסאותפורט מפוחדת, ומכירה שני אנשים: ג'ו, שתהיה חברתה ואשת סודה, ואלכס, אלמן עם שני ילדים, שגורם לה להאמין שוב באהבה, ומתחילה להתפתח בינהם מערכת יחסים רומנטית. נראה כי קייטי הגיעה ל-SAFE HAVEN שלה (שם הספר המקורי).
אבל אז- אחרי הפרקים הראשונים, הספר מקבל תפנית והופך כמעט לספר מתח. תחילה אנו מתוודעים לסיפורה הכואב של קייטי, ולאחר מכן מגלים מה בינתיים קורה עם קווין (הבעל המכה) בבית ממנו ברחה קייטי בדורצ'סטר (מאסצ'וסטס). בהתחלה המעבר בסיפור בין שתי הדמויות הוא איטי, ורוב הפרקים מתרכזים בקייטי (ובסיפור האהבה שלה עם אלכס), אך לאט לאט, חילופי הפרקים הופכים קרובים יותר ויותר, ממש כשם שקווין מתקרב אל קייטי. לא יכולתי להפסיק לקרוא !


מילה לסיום: אני חושבת שהספר הזה עוסק בנושא חשוב וחבל שהוא לא קיבל יותר הכרה, אפילו על גבי הכריכה האחורית שלו. למרות שמדובר ברומן עם "הפי אנד" והחיים לפעמים קצת שונים מזה, לספרים יש כוח לשנות, ולו את גורלה של אישה אחת, וחבל שהספר הזה לא קיבל יותר תהודה. אבל, אולי אני סתם נאיבית...

הספר מתאר את חייה של קייטי אישה מוכה שברחה מבעלה ואת הקשיים וההתמודדויות שלה עד שהיא מצליחה בסוף לצאת מהמשבר ולהקים את חייה מחדש. קייטי היא אשה שהצליחה במאמץ גדול ובהרבה אומץ לצאת מהמעגל האומלל שהייתה שרויה בו ועל אף הקשיים, האיומים, האלימות ומעל הכל אזלת היד של הרשויות היא מצליחה לעשות את מה שלמרבה הצער מליוני נשים מוכות בעולם לא מצליחות לעשות. הסיפור כתוב בחלקו הגדול במבט מתוך עיניה של קייטי בצורה שגורמת לך להזדהות מאד עם הדמות.
אבל המיוחד בספר איננו קייטי אלא דמותו של קווין וראיית העולם מתוך מוחו המעוות של קווין הבעל האלים. הסופר הצליח לתאר בצורה אמינה מה מתרחש במוחו הקודח של אדם אלים ואיך הוא מפרש את ההתרחשויות ואת רגשותיהם של האחרים.
גם דמותם של אלכס וילדיו מוסיפים מאוד לסיפור ולמרות שאנו לא קוראים על עולמם ממבט עינם הצליח הסופר לתת לכל אחד מהם אופי ודמות ברורים.
אך בספר יש עוד דמות שתופסת מקום די מרכזי, ג'ו. ולדעתי זה פוגע בסיפור ובתחושת האמינות וההיתכנות שלו והופך אותו מסיפור מקסים של התמודדות עם משברים לסיפור דמיוני עד הזוי ואף מטורף. וחבל.

הספר להתחיל מחדש משקף בעייה אוניברסאלית של נשים בעיקר שעוברות חוויות מטלטלות במשפחה הגרעינית שמאלצות אותן להתנתק מהמשפחה ומהסביבה,
כדי להגן על עצמן ולהתחיל מחדש בסביבה תומכת ומבינה יותר, וזה מסעה של גיבורת הספר, שמוצאת את העוז להתחיל מחדש בזכות עצמה וכישוריה, אחרי שהיא מבינה כי בחירתה הראשונה היתה מוטעית ומסכנת, וגם מוצאת את הכוח והתושייה להתמודד כאשר העבר שלה הופך למציאות מפחידה.
ספר שהמון נשים יכולות להזדהות עם בעיותיה של הגיבורה שמנסה ליצור לעצמה איכות חיים בריאה ומכבדת למרות כל הקשיים.
רומן מעניין,קולח, ואפילו מותח בחלקו, משולב בחלקו בסיטואציה בדיונית, בסגנון אמריקאי משהו, עם סיום פחות או יותר מצופה.

יצא לראות כמה "חבילות" מתפרקות ותמיד הטענה הייתה ברוה המקרים שזה היה לא צפוי הכל התחיל מאושר ופתאוםםם......
ולא הבנתי איך בן אדם יציב ומערכת יחסים יציבה יכלה להתהפך על פיה ככה.
הספר הזה הוא פשוט דוגמא מצוינת לתשובה שלי , הבנתי (בצורה לא מתיימרת) שכשעוברים ביחד מן תהליך ריגשי לדו' בספר (ספוילר) אלכס עזר בצורה בוגרת לבטוח באנשים להתגבר על הטראומה ולא לחלק את כל העולם ל"מזיק" ו"לא מזיק" , הוא לימד אותה להוריד הגנה והחזיר לה חיות . אחרי שבני זוג עוברים דברים כאלה ביחד אני לא חושבת שהם מסוגלים להתפרק , הם בנויים אחד מהשני לכל אחד יש חלק משמעותי בהתפתחות של השני .
הספר הזה היה פשוט מרגש ומדהים ולימד אותי הרבה על הביקורת שלי , על המהירות שבה אני שופטת, והכי אהבתי שהוא היה כלכך מקורקע!! היא מצאה אלמן ואב לשניים עם שיער אפור וחנות קטנה, שזה מאד מציאותי בשונה מספרים אחרים שהבחורה בדרך כלל מתאהבת בבחור שהוא כמובן חתיך רווק והכל פשוט מנצנץ וגרנדיוזי. פה הכל כלכך פשוט פשוט וחמים לא היה "בערות דרמות וזיקוקים"
היה רומנטיקה מציאותית וכלכך יפה על כמה כוח יש בבן זוג לרפא את השני, וזה יותר ממגע פיזי , זה מן קשר עמוק שאתה חווה חוויות מסוימות עם מישהו, כשתדבר עם מישהו אחר אתה מרגיש כאילו הוא כלכך רחוק ממך אתה צריך להסביר הכל לא כמו האדם שעבר איתי הכל אתם הופכים להיות אחד.
ממש הצחיק אותי שהסופר גבר, איך הוא יכל להתחבר לאשה? אבל הוא עשה עבודה מצוינת! בספר מבינים שכל אחד אוהב וכשהוא אוהב הוא מוציא מה שיש בפנים ואוהב בדרכו שלו. מי שאלים הוא אוהב באמת ומוציא את הרוע שבפנים ומי שטוב כשהוא אוהב כל הטוב לב נשפך החוצה. להגיד שאני אוהב מישהו זה לא מספיק ,אהבה היא חסרת משמעות עם הדרך שבה מקיימים אותה שגויה.
אני ממש הרגשתי אובדן בסוף על קארלי אשתו, היא הייתה אשיות אמיתית , חזקה ועוצמתית, היא הבה את היקרים שלה כלכך שהיא ירדה לדאוג להם ולעשות להם כמה סידורים מלמטה, כמעט בכיתי מרוב שהתרגשתי מכמה שאמא זה דבר כלכך חזק ואדיר.
אני יכלה להמשיך עד מחר אבל אני פשוט יגמור אותכם...אז אני רק רוצה להמליץ לכולם, הספר הזה הוא חובה בכל בית! לא משנה מאיזה כיוון ונקודת מבט תסתכלו עליו הוא פשוט יפיפייה כמו תמונה שמביעה המון. אי אפשר להתעייף ממנו .

קראתי בנשימה אחת. תיאור עובדתי מדוייק, משכנע, סוחף. התפתחות יפה של קשר, ובמקביל של מתח מול הבעל האלים. ממליץ מאוד והולך לחפש ספרים אחרים שלו.

ספר מעולה, בין הטובים של ניקולס ספארקס מהרגע שהתחלתי ללקרוא לא הצלחתי להניח אותו מהיד. מתח, דרמה, סיפור אהבה. ספר קולח ליום שבת. ממליצה!!!