“מה זאת אגדה? מה המאפיינים שלה? למה אנשים נמשכים כל כך לשמוע או לקרוא סיפורי אגדה? מה יש בדמויות אגדתיות שמושכות את הדימיון שלנו? אולי זה הבלגן של הדימיון הפרוע שמאפשר ליצורים לשנות צורה ולהתגלגל בדמויות שונות. אולי זו התבניתיות שבה הרעים רעים מאוד והטובים טובים מאוד. אולי זו ההבטחה הטמונה בסיפור יפה ובדברים שמסתדרים להם טוב בצורה מסודרת, כל אחד במקום המתאים בקופסה, הרעים באים על עונשם והטובים מתחת”

“אחרי שסקרתי לא מזמן את "חנות הספרים מול האגם" שהמשיך את "חנות ספרים על גלגלים" - המקסימים בחינם והיותם חמודים ונעימים, עברתי לעוד אחד מפרי ג' קולגן. והרי הוא נסקר כאן. גם הוא כקודמיו ('קודמיו' אם כי זה השני של קולגן) כתוב בחן רב, מתובל הומור קל, מורכב מפרקים קצרים ומהירים, בשפה נינוחה. בסקירה הקודמת כתבתי שאני אוהבת ספרי ילדים טובים, וספרי נוער טובים, ושאלו ספרי מבוגרים באותו הפורמט. אלא שהפעם מעט”

“לאחר שכתבתי על שלושת הספרים הקודמים בסדרה, והנה מגיע הרביעי. לאחר שכבר כתבתי על הקודם (החוף האינסופי) שהוא אכזב אותי בכלל ולעומת שני קודמיו המקסימים בפשטות החמודה והעדינה שלהם בפרט. חשבתי לא להמשיך לאחרון, אבל, אבל, אבל - כמו, כמו.. אולי סדרת "אמילי בפריז", כמו, כמו אולי סדרת "חברים" - כאלו, המשכתי גם לבא, הרביעי והאחרון. הוא ממשיך ללוות את פלורה המקסימה ואת שאר תושבי האי-העיירה מיור, אי שם”

“אני כל כך אוהבת ספרי ילדים ישנים של פעם, טובים. אני כל כך אוהבת ספרי נוער ישנים של פעם, טובים. והספר הזה - ספר למבוגרים שקראתי בהנאה רבה - מבנה הספר מזכיר ספרי ילדים או נוער כאלה טעימים ונעימים לנשמה של פעם. הפרקים קצרים. התוכן נעים. אני אוהבת לקרוא סיפורים על חנויות ספרים קטנות, מיוחדות, מקסימות, שמנוהלות ע"י אנשים מקסימים ושאוספות סביבן את התושבים ומלוות אותם ואת שיגרתם. ואוהבת ספרים בניחו”

“מה זאת אגדה? מה המאפיינים שלה? למה אנשים נמשכים כל כך לשמוע או לקרוא סיפורי אגדה? מה יש בדמויות אגדתיות שמושכות את הדימיון שלנו? אולי זה הבלגן של הדימיון הפרוע שמאפשר ליצורים לשנות צורה ולהתגלגל בדמויות שונות. אולי זו התבניתיות שבה הרעים רעים מאוד והטובים טובים מאוד. אולי זו ההבטחה הטמונה בסיפור יפה ובדברים שמסתדרים להם טוב בצורה מסודרת, כל אחד במקום המתאים בקופסה, הרעים באים על עונשם והטובים מתחת”

“אחרי שסקרתי לא מזמן את "חנות הספרים מול האגם" שהמשיך את "חנות ספרים על גלגלים" - המקסימים בחינם והיותם חמודים ונעימים, עברתי לעוד אחד מפרי ג' קולגן. והרי הוא נסקר כאן. גם הוא כקודמיו ('קודמיו' אם כי זה השני של קולגן) כתוב בחן רב, מתובל הומור קל, מורכב מפרקים קצרים ומהירים, בשפה נינוחה. בסקירה הקודמת כתבתי שאני אוהבת ספרי ילדים טובים, וספרי נוער טובים, ושאלו ספרי מבוגרים באותו הפורמט. אלא שהפעם מעט”

“לאחר שכתבתי על שלושת הספרים הקודמים בסדרה, והנה מגיע הרביעי. לאחר שכבר כתבתי על הקודם (החוף האינסופי) שהוא אכזב אותי בכלל ולעומת שני קודמיו המקסימים בפשטות החמודה והעדינה שלהם בפרט. חשבתי לא להמשיך לאחרון, אבל, אבל, אבל - כמו, כמו.. אולי סדרת "אמילי בפריז", כמו, כמו אולי סדרת "חברים" - כאלו, המשכתי גם לבא, הרביעי והאחרון. הוא ממשיך ללוות את פלורה המקסימה ואת שאר תושבי האי-העיירה מיור, אי שם”

“אני כל כך אוהבת ספרי ילדים ישנים של פעם, טובים. אני כל כך אוהבת ספרי נוער ישנים של פעם, טובים. והספר הזה - ספר למבוגרים שקראתי בהנאה רבה - מבנה הספר מזכיר ספרי ילדים או נוער כאלה טעימים ונעימים לנשמה של פעם. הפרקים קצרים. התוכן נעים. אני אוהבת לקרוא סיפורים על חנויות ספרים קטנות, מיוחדות, מקסימות, שמנוהלות ע"י אנשים מקסימים ושאוספות סביבן את התושבים ומלוות אותם ואת שיגרתם. ואוהבת ספרים בניחו”