התהום- מה באמת מפריד ?
התהום ביננו לבין הערבים נפערה הרבה יותר קודם, אם נקרא על תרבותם ניתן להבין שהם נוטרים ונוקמים , וזה מתחיל מלימודי הקוראן הקדוש להם שבתוכנו מסופר על כי אברהם שלח את הגר למות במדבר עם ילד קטן.
ואם נתקדם על שכלת הזמן , ארץ ישראל הייתה מדינת מעבר בלבד בין סוריה לירדן למצריים, ללא אוכלוסייה רבה היושבת קבע, וללא שלטון מדינה אחראית עדיין.ונגיע לסוף המאה ה- 19 נראה כי עליית היהודים מאירופה עקב פוגרומים קשים ,טיפין טיפין לא הייתה לרוחם, והם עשו הכל בכדי לסקל עליית יהודים לארץ, עם האימפריה האות מנית העלילו עלילות כי אנו מתמרדים נגד האימפריה ומתחמשים ורוכשים אדמות , התגובה - עצירת אישורי עלייה חופשית, ומכירת אדמה ליהודים, ואין לעשות כל עסקים עם יהודים.
עם שלטון הבריטים - הערבים תמכו בהם ונלחמו לצידם בגדודים העבריים . ובישובים העבריים של היהודים לא הפסיקו לעשות פשיטות לילה וחורבן.
הערבים לא קיבלו את חזרתנו לארץ ישראל ונסו בכל כוחם למנוע זאת , אך למזלנו ללא הצלחה.
המעניין זה , רצונם לגירוש היהודים מארץ ישראל לא נבע מ"אנחנו כאן לפניכם , האדמה היא שלנו"
מאחר והערבים לא היו בעלי האדמות , אלא עבדו כחקלאיים ל"אפנדים" טורקיים שחיו בארצם, הערבים חששו מנוכחות היהודית שמע תיגזל עבודתם וכן פרנסתם.
האיבה איפה התפתחה מהיחס המחפיר שקיבלו הערבים , הערבי הנו אדם השומר מאוד על כבודו, והיהודים בזו להם, התיחחסו אליהם כאל פראיים, אחד העם בביקורו בארץ ישראל נחרד מהיחס המבזה לערבים וטען כי הם עוד ינקמו על כך, ואכן כך היה.
הרצל חשב כי הערבים דווקא ישמחו על נוכחות היהודים אשר יתרמו לקדמה בארץ ישראל, ותרומה זו אף תקרין על הערבים ותחלץ אותם מפאודליות. הרי ארץ ישראל הנה שלוחה אירופית למזרח תיכון מפגר לזמנו.
ואז הגיע החלטת הבריטים שיש לחלק את המדינה , אך לכך הערבים לא הסכימו הכל "שלנו".
והם התארגנו ונלחמו בנו, וזוהי בעצם האינטיפדה הראשונה.
החלטת האום על הקמת מדינת ישראל, מתפרשת בעיני הערבים כמתנת ניחומים עקב השואה, והשואה כמובן עלילה יהודית זדונית שאין לקבלה מאחר והיא מזוהה עם העם היהודי, שהניבה וגרמה לאסון שהנו הקמת מדינת ישראל.
קצת קשה לנהל משא ומתן עם עמים שכח אמונתם המוחלטת נובע מדברי המואזין אשר נהם הבוקר במסגד התפילה.
המואזין בעצם מספר על גבורות אבותם, מעודד בתת מודע ללחמה שהיא אפשרית, וגם ננצח.
דבריו נרשמים, וכך נבנית לה היסטוריה כתובה של דיברי גבורה מנופחת מכל פרופורציה הבל ושקר גם יחד , הכל על פי דרכו ואמונתו של יחיד , ההופך לדעת כלל.
העמים הערבים ניזונים מדברי המואזין, מכורח האמונה, הדת והלאומיות, שהם תרכיז דליק ביותר לכל עם, גם אם נהור הוא ככל שיהיה, וההיסטוריה מדברת בעד עצמה.
אני חושבת שכל עוד השינוי לעצם קיומנו כאן לא יגיע מצד ההנהגה הערבית,שתטיף לחינוך לשלום ולא למלחמה, לא יתכנו יחסי שלום, ולא נזכיר את ירדן שהנה הפודל של העולם הערבי.
כל עוד השנאה לעם הציוני קיימת, וכל עוד אינם מקבלים את נוכחותנו כאן בארץ ישראל כמדינת ישראל, לא יכולים להתקיים דיוני שלום כי התהום עמוקה מדי ולאורך זמן ארוך מדי.