ביקורת ספרותית על התהום (מהדורת 2011) - מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי? מאת אלי אבידר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 באוגוסט, 2011
ע"י עופר


כיצדנפערה תהום של אי הבנה כה גדולה בין העולם הערבי לישראל?
בספרו המצויין של אלי אבידר איש משרד החוץ והבטחון לשעבר וקצין מודיעין בשירותו הצבאי נעשה נסיון לעמת את הקורא עם המציאות כפי שהיא מצטיירת מהעולם הערבי.
האם אנו נוהגים ביהירות כלפי שכינינו הערבים ? האמנם אנו וילה בתוך הגונגל הערבי מסביבנו? (התבטאות שכיחה של פולטיקאי)האם בכל אנו מבינים את המנטליות הערבית ,השפה והתרבות.
כיצד נתפסים מונחי הפרגון, השבטיות ,הסכמים חתומים ונורמליזציה בעינ העולם הערבי ומדוע שמעון פרס הוא סדין אדום.
עוד בספר על הטעויות שבהדברות עם העולם השיעי (שהצמיח את חזבאללה)וכן על חשיבות הדיאלוג הבין דתי.

ספר מעולה!!!!!!!!!!!
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סופי (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
מה זאת אומרת ירדן פודל? ירדן הנה ממלכה קטנה היודעת שמבין כל המדינות המקיפות אותנו היא הראשונה להיכבש, במידה וישראל תראה צורך בכך.
והסכם השלום עם מצרים תמיד נמצא על בלימה, אני מבטיחה לך כי אם חס וחלילה נקלע למצב כי סוריה , לבנון, יחליטו לתקוף , לא מן ההכרח כי מצרים תשב בצד, אלא תראה זאת כהזדמנות להשיב את כבודה האבוד.
את כתבת ומה בדבר הסכם השלום עם מצרים (הלוואי ויחזיק .אמן!
מדבריך שלך אני מבינה כי את לא ממש בטוחה לגבי הסכם שלום זה, וכמוך רבים אחרים, מדוע אין הישראלים מבקרים שם? כי לא מרגישים מספיק בטוחים לטייל במדינה עוינת/אויבת.
זה לא מספיק לחתום על מסמך המקנה שקט מלחמתי, אלא שלום אמור להקנות לי בטחון,והוא לא קיים.
"והגישור וצמצום הפער" הותנה בהחזר שטח מדינה שהנו חשוב ביותר בעת מלחמה, ולא מתוך הסכמה והדברות משותפת.שלא לדבר כי הסכם זה עלה בחיי אנואר סדאת כי חשב אחרת.
לחשוב כי הפער בין מדינת ישראל לפלשתינאים הנו הפער היחידי, זה כמו להסתכל המשקפת ולאמר פה הנקודה הבעייתית.
והאיראניים? פה כבר צחקתי.
את מבינה, הסיכון מירדן ירד, עלה הסיכון מאירן, אנו מוקפים בעוינות,שנובעת מתהום עמוקה מדי לאורך זמן רב מדי .
שין שין (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
מה זאת אומרת "ירדן" היא הפודל של העולם הערבי? ומה בדבר הסכם השלום עם מצרים? (הלואי ויחזיק, אמן!) הסכמי השלום עם מדינות אלו מוכיחים שיש בהחלט סיכוי להידברות וגישור על הפערים. למעשה כרגע התהום המרכזית היא בינינו לבין הפלשתינאים וחבל. (אם לא נתייחס כרגע לאיום האיראני)
yaelhar (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
נו, תימצתת ב 20 שורות את מה שמלמדים אותנו בבית הספר. ואם זה כל כך פשוט למה זה כל כך מסובך? (ואגב גם לפי התורה שלנו, אברהם שלח את הגר עם בנה למות במדבר...)
סופי (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
התהום- מה באמת מפריד ? התהום ביננו לבין הערבים נפערה הרבה יותר קודם, אם נקרא על תרבותם ניתן להבין שהם נוטרים ונוקמים , וזה מתחיל מלימודי הקוראן הקדוש להם שבתוכנו מסופר על כי אברהם שלח את הגר למות במדבר עם ילד קטן.
ואם נתקדם על שכלת הזמן , ארץ ישראל הייתה מדינת מעבר בלבד בין סוריה לירדן למצריים, ללא אוכלוסייה רבה היושבת קבע, וללא שלטון מדינה אחראית עדיין.ונגיע לסוף המאה ה- 19 נראה כי עליית היהודים מאירופה עקב פוגרומים קשים ,טיפין טיפין לא הייתה לרוחם, והם עשו הכל בכדי לסקל עליית יהודים לארץ, עם האימפריה האות מנית העלילו עלילות כי אנו מתמרדים נגד האימפריה ומתחמשים ורוכשים אדמות , התגובה - עצירת אישורי עלייה חופשית, ומכירת אדמה ליהודים, ואין לעשות כל עסקים עם יהודים.
עם שלטון הבריטים - הערבים תמכו בהם ונלחמו לצידם בגדודים העבריים . ובישובים העבריים של היהודים לא הפסיקו לעשות פשיטות לילה וחורבן.
הערבים לא קיבלו את חזרתנו לארץ ישראל ונסו בכל כוחם למנוע זאת , אך למזלנו ללא הצלחה.
המעניין זה , רצונם לגירוש היהודים מארץ ישראל לא נבע מ"אנחנו כאן לפניכם , האדמה היא שלנו"
מאחר והערבים לא היו בעלי האדמות , אלא עבדו כחקלאיים ל"אפנדים" טורקיים שחיו בארצם, הערבים חששו מנוכחות היהודית שמע תיגזל עבודתם וכן פרנסתם.
האיבה איפה התפתחה מהיחס המחפיר שקיבלו הערבים , הערבי הנו אדם השומר מאוד על כבודו, והיהודים בזו להם, התיחחסו אליהם כאל פראיים, אחד העם בביקורו בארץ ישראל נחרד מהיחס המבזה לערבים וטען כי הם עוד ינקמו על כך, ואכן כך היה.
הרצל חשב כי הערבים דווקא ישמחו על נוכחות היהודים אשר יתרמו לקדמה בארץ ישראל, ותרומה זו אף תקרין על הערבים ותחלץ אותם מפאודליות. הרי ארץ ישראל הנה שלוחה אירופית למזרח תיכון מפגר לזמנו.
ואז הגיע החלטת הבריטים שיש לחלק את המדינה , אך לכך הערבים לא הסכימו הכל "שלנו".
והם התארגנו ונלחמו בנו, וזוהי בעצם האינטיפדה הראשונה.
החלטת האום על הקמת מדינת ישראל, מתפרשת בעיני הערבים כמתנת ניחומים עקב השואה, והשואה כמובן עלילה יהודית זדונית שאין לקבלה מאחר והיא מזוהה עם העם היהודי, שהניבה וגרמה לאסון שהנו הקמת מדינת ישראל.
קצת קשה לנהל משא ומתן עם עמים שכח אמונתם המוחלטת נובע מדברי המואזין אשר נהם הבוקר במסגד התפילה.
המואזין בעצם מספר על גבורות אבותם, מעודד בתת מודע ללחמה שהיא אפשרית, וגם ננצח.
דבריו נרשמים, וכך נבנית לה היסטוריה כתובה של דיברי גבורה מנופחת מכל פרופורציה הבל ושקר גם יחד , הכל על פי דרכו ואמונתו של יחיד , ההופך לדעת כלל.
העמים הערבים ניזונים מדברי המואזין, מכורח האמונה, הדת והלאומיות, שהם תרכיז דליק ביותר לכל עם, גם אם נהור הוא ככל שיהיה, וההיסטוריה מדברת בעד עצמה.
אני חושבת שכל עוד השינוי לעצם קיומנו כאן לא יגיע מצד ההנהגה הערבית,שתטיף לחינוך לשלום ולא למלחמה, לא יתכנו יחסי שלום, ולא נזכיר את ירדן שהנה הפודל של העולם הערבי.
כל עוד השנאה לעם הציוני קיימת, וכל עוד אינם מקבלים את נוכחותנו כאן בארץ ישראל כמדינת ישראל, לא יכולים להתקיים דיוני שלום כי התהום עמוקה מדי ולאורך זמן ארוך מדי.



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ