הספר היה חמוד. הסירחון העלילתי הורגש כ"משהו לא בסדר" או "משהו לא מתחבר" כבר מההתחלה. הדמויות כתובות טוב. הסוף היה כמעט צפוי מדי. לא מגלה.

לפעמים שבעים ושתיים שעות יכולות לשנות הכל.
דייויד בֶּק, רופא אידיאליסט מניו יורק מאמין שלכל אחד מגיע יחס וטיפול, גם לעניים שאינם יכולים להרשות לעצמם ביטוח איכותי או בת 14 שהרתה לנער בגילה והשניים שלא מזמן היו תינוקות מאמינים בתמימותם ביכולתם לגדל אחד. בק (בפי מקורביו) הוא דמות מוערכת בקהילה המקומית הוותיקה ובעלת האמצעים.
שמונה שנים קודם התאכזר אליו הגורל לאחר שרעייתו שאהב יותר מכל מצאה את מותה כששניהם הותקפו באלימות. הוא עצמו שרד בקושי והכאב לא מרפה.
ועכשיו המייל המוזר שקיבל מכה בו בעוצמה.
הנושא:
א.פ+ד.ב /////////////////////
הוא יודע היטב את המשמעות. גם מי ששלח יודע. פחדן אנונימי? בדיחה אכזרית? או משהו אחר לגמרי?
ואחריו יגיעו עוד.
ותוך שבעים ושניים שעות השגרה הקבועה שלו מופרת לגמרי. בק מוצא את עצמו במירוץ מטורף על חייו. נמלט על נפשו בחלק עלוב של ניו יורק כשבעקבותיו מי שיש להם מה להפסיד וגורמי אכיפת החוק. הוא תוקף שוטר, נחבל ועובר ייסורי תופת מקוריאני אלים בעל אצבעות היכולות לרטש איברים. מוצא את עצמו במכונית עם שני סוחרי סמים שחורים העוזרים לו, אחד מהם אביו של ילד קטן שהציל. לטירוף אליו נקלע נשאבים גם קים והויט- הוריה המבוגרים של רעייתו המנוחה, אחותו לינדה וזוגתה שוֹנָה כמו גם נוכל עלוב חסר עקרונות ועורכת דין קשוחה, חריפה שאין לה אלוהים ואיומים של נציגי החוק לא עובדים עליה.
העבר חוזר לרדוף אותו. תיבת פנדורה נפתחת וסודות שהיו קבורים מגיחים. דבר אינו כפי שנראה. כספת מסתורית, שם בדוי בעל משמעות ושאלות ללא מענה.
בק מעלה שאלות מוסריות ואתיות מעולם הרפואה.
הרלן קובן חיבר מותחן מפתיע, מסחרר ועתיר תפניות.

הספר הכיייי טוב של הרלן קובן ווהאווווו מומלץ מומלץֶמומלץ

איזה ספר ביגללו לא ישנתי בלילה הייתי חייבת לסיים את הספר,הייתי במתח עצום מה יהיה?, בערך בחמש בבוקר, היגעתי ממש לארבעת הדפים האחרונים שלו ורק ביגלל שהעייפות הכריעה אותי עזבתי את הספר, וממש עכשיו סיימתי ובשניי מילים אהבתי מאוד, וידוי קטן הספר הזה ישב אצלי בסיפריה יותר משנה, ולא הייה לי ממש רצון לקרוא אותו, אבל לאחר שלפני פחות מחודש קראתי את הספר הנעלמים של קובן, שגם הוא טוב, החלטתי שאני חייבת לקרוא גם את הספר השני שיש לי של קובן, ואני חייבת לציין שהספר הזה הרבה יותר טוב מהנעלמים, איזה כתיבה מיוחדת יש לקובן הוא מוליך אותך בדרך אחת ואז באמצע יש מהפך ואז שכבר חשבת שאתה מתחיל להבין, אז שוב הוא מוליך אותך לדרך אחרת ממש כמו רכבת הרים, הספר מתחיל בסיפור אהבה מושלם של הזוג בק, אליזבת ודיוויד בק מכירים אפשר להגיד כול החיים הם מאז הוא מתמיד ביחד, סיפור אהבה מקסים שאין לו גבולות, מומלץ מומלץ מומלץ!!! חויית קריאה מקסימה, תקראו ותהנו.

הרלן קובן הוא סופר די טוב, אנחנו חייבים להודות. ואמריקה היא די מוזרה, זה גם ווידוי שחייב להיעשות. כי אם חצי מהדברים שקובן כותב נכונים, אני הייתי יכולה לנסוע לשם, לרצוח מישהו ולחזור. הי, עם כל הבלגן שם, מי היה שם לב? זהו אנשים. אתם חופשיים. שם אין בעיה ללכת לאגם ולהתחיל לרצוח אנשים שאתה לא אוהב את המראה שלהם. או סתם אנשים מיותרים. יש יותר מידי אנשים בעולם, פחות אחד יותר נחמד, לא חושבים?:)
הנוסחה של קובן לרב מכר נוסף כבר ידועה. קחו דמות רגילה לגמרי, בדרך כלל ממין זכר. היא תמימה, עם ידיים נקיות, ובעיקר בעיקר טובת לב. היא שונאת קלישאות אבל תשתמש בהם כל הזמן. תוסיפו רצח נורא מהעבר הרחוק של מישהו שקרוב לדמות, במקרה הזה, אשתו. הזמן עבר והרוצח הופלל כבר מזמן אבל הגיבור עוד לא מצליח להתגבר על המוות הנורא שלה. כן, עברו שמונה שנים, אבל היא היתה חשובה מידי. ואז, בום! סוד נורא מהעבר מתגלה, ונראה שכל מה שחשבנו על הרצח שלה לא נכון. הגיבור שלנו כמובן אלא מה יוצא מיד לחקירה מתמשכת כדי לגלות מה קרה לעלמה במצוקה שלו שכמובן איכשהו חזרה לחיים. למענה הוא מסכים לכלך את ידיו, לתקוף, לאיים, ואפילו, לא תאמינו, להרוג. אולי הגיבור שלנו לא כל כך תמים כמו שחשבנו בהתחלה? זה לא משנה, בשביל מי שאוהבים אפשר לעשות הכל, לא? הגיבור שלנו מצליח להסתבך עם האנשים הרעים מה שכולל מפגשים רצופים במרדפים ובאקשן, ובסופו של דבר מצליח לגלות הכל אודות הרצח הנורא ולהציל את אהובתו מהבלתי אפשרי. אנחנו לקראת הסוף. בום. נקודת מפנה חדה. בום, אנחנו בעמוד האחרון ויש עוד אחת. הגיבור שלנו הוא באמת לא כל כך תמים כמו שחשבנו בהתחלה. אבל זה לא משנה, הוא הצליח במשימה והוא האיש הטוב. הורדת מסף. כפיים. שנו קצת את סיפור הרקע, קחו את אותה הדמות- שנו לה את השם והסיפור, את הדמות שעליה להציל, השתמשו באותם טריקים ל"הפתעה" שצריכה להגיע, והנה לכם כבר שמונה ספרים רבי מכר של קובן.
וכן, הסיפורים שלו כוללים תרחיש די נחמד. הרי מי מאיתנו לא היה שמח לקצת אקשן? המציאות יכולה להיות הרבה פעמים מאוד חד גונית ומשעממת. למה לא להוסיף איזה סוד וכמה רוצחים? זה יכול להיות נחמד. הרי בסוף הטובים ינצחו, לא ככה?
אז כן, קובן הוא סופר טוב. הוא בהחלט יודע לכתוב ולרתק את קוראיו. למרות שהכל מוחלט מידי אצלו וה"טובים" ישארו לעולם "הטובים" והרעים לעולם יהיו רעים, הדמויות שלו אמנם לא עמוקות במיוחד ודי זהות אחת לשניה, ולמרות שיש לו הרבה מאוד חסרונות, אנחנו עדיין נקרא, כי זה מתח, ולעזאזל, זה באמת יכול למתוח אותך אם אתה נערה בת 15 שקוראת במיטה בלילה באמצע החופש הגדול. אבל מה לעשות? לספרות משוכפלת יש את החסרונות שלה, וכשאני אקרא את הספר הראשון של קובן אני אולי אופתע, אבל בספר הבערך חמישי שלו שאני קוראת אני כבר מצליחה לזהות את אותם "גמיקים" זולים שנועדו כביכול להפתיע אותי, את אותה נוסחה שנכתבת מחדש כל פעם בקפידה, והמתח מתרופף וכמעט נעלם. אבל אני ממשיכה לקרוא, קצת לנקות את הראש בספרות יותר קלילה. בכל זאת הסיפורים כבר מתחילים לשעמם אותי.
בקיצור, זה יכול להיות נחמד אם עדיין לא קראתם אותו, אבל חבל סתם לבזבז את הזמן אם אתם הספקתם כבר להכיר את הנוסחה. תייעלו את הזמן שלך לדברים אחרים. או לספרים אחרים. לא ככה?:)

יצירת מופת מרשימה של סיפרות המתח!
סיפור מהודק מותח ומאוד מרגש, דמויות אמינות, אין שום פרט או מילה מיותרת!
אהבתי מאוד מאוד!
מומלץ!

כשקראתי את הספר הזה בזמנו, הבנתי דבר אחד ממנו וזה שספרים של הרלן קובן לא קוראים ברצף!.. יש דמויות בספרים שלו שחוזרות לביקור אורח בספריו האחרים גם כאן זכור לי שהיה כזה דבר.. סה"כ ספר מצויין, שוב ממליצה לא לקרוא אותו ברצף עם ספרים אחרים שלו. עוד משהו שאהבתי בספר הזה זו ההקדשה האישית והנוגעת שהרלן כתב שם (כבר לא זוכרת למי).
מכל הספרים שלו שידוע לי רק לספר הזה יצא סרט, אז כנראה שיש בו משהו.

כמעט את כול ספריו של קובן קראתי, כולל ספרו האחרון. אבל "אל תגלה" הוא לדעתי המוצלח, המעניין והמרשים ביותר. קראתי אותו בנשימה אחת. הספר רווי מתח רב, מסתורין והפתעות רבות. רואים שהושקע הרבה מאוד זמן, מחשבה ומחקר כדי להגיע ליצירת מופת. מעט מאוד מצליחים להפתיע אותי הן בספרים והן בסרטים והנה הצליח הרלן קובן ואפילו יותר מפעם אחת וזה אומר הרבה. הספר משלב הרבה מאוד תחומים שבסופו של דבר כולם מתחברים לכולם.
ספר סוחף, מרגש, דרמטי, קולח וזורם כמו שרק קובן יכול לכתוב.
אליזבת ודייוויד בק הם זוג עוד מהילדות הרחוקה.הם הכירו בגיל שבע והתאהבו מיד. הנשיקה הראשונה שלהם הייתה מגיל שתיים-עשרה, באגם שרמיין ששייך לאבא של דייוויד, על עץ שהם קראו לו "העץ שלהם". על העץ הם ציירו עוד בגיל שתיים-עשרה לב ומתחתו חרטו קו. לאט עם השנים, העניין הפך למסורת וכל שנה, ביום ההוא ובדיוק באותה דקה מאז הנשיקה הראשונה הם ישבו ליד העץ שלהם, התנשקו וחרטו עוד קו. כאשר עוברות שלוש-עשרה שנה ואליזבת ודייוויד כבר נשואים, בני עשרים וחמש, הם נוסעים כהרגלם ליום השנה. מהרגע שבו הם חורטים את קו השלוש-עשרה על העץ, סיפורם נקטע בטרגדיה נוראה. אליזבת נרצחת באכזריות ודייוויד מותקף ואיכשהו, עם כוחותיו האחרונים מצליח לזחול עד לטלפון הציבורי ומזעיק אמבולנס.
כאשר עוברות שמונה שנים מהמקרה הנורא, דייוויד מקבל מייל מוזר עם עשרים ואחת קווים, כאילו שבמשך שמונה השנים האלה אליזבת הייתה חיה ועולמו שוב חרב עליו. במייל המוזר מצוין קישור "זמן נשיקות", משהו סודי שרק דייוויד ואליזבת יודעים מהו. דייוויד מתחיל לחקור לעומק ומגלה דברים חדשים שאפילו לא העלה על דעתו לפני שמונה שנים בין לבין הוא מצליח להסתבך עם המשטרה, לגרום מרדף אחריו בכל ניו ג'רזי, להופיע בטלוויזיה כחשוד חמוש ומסוכן, להגיע לפגישה בעקבות עוד מייל בפארק וושינגטון סקוויר, לסבך את חבריו הקרובים וגם להציל אותם והכי חשוב - לגלות את האמת הרחוקה מלאת הפיתולים, ויותר מכל - את האמת על עצמו.
ספר עם הרבה קטעי אקשן מרטיטים עצבים ומהפנטים. מומלץ - ואף יותר מזה.

הספר הראשון של קובן שאני קורא.

כתוב בהמון הומור ושנינות. קראתי את הספר במתח במספר ימים בודדים.

אם היה אפשרי, הייתי מדרג אותו 4.5