ביקורת ספרותית על הנשיקה מאת קתרין הריסון
ספר טוב

---

מה תפקידם של הורים בתא משפחתי? מהו הורה טוב? מה מבדיל בין הורה טוב להורה לא מתפקד או בעל תפקיד לקוי? מי קובע מהי משפחה מאושרת או מתפקדת כשורה או משפחה אידיאלית? האם יש לכך קריטריונים מסויימים או מוסכמות חברתיות? לפי מה אנו שופטים משפחה מסוימת כנהדרת תומכת מאושרת ואחרת ככושלת?
כשקראתי את הספר של קתרין הריסון "הנשיקה" לא הפסקתי לשאול עצמי את השאלות האלו ויתרה מכך ירד עליי דכדוך ועצב עמוק
למקרא סיפור חייה ילדותה ונעוריה של הסופרת.
בגילוי לב מדהים ומזעזע קתרין אינה מסתירה מאיתנו את הדמויות הקרובות ביותר בעולמה ובליבה: משפחתה הגרעינית הקרובה. אם צעירה מדי אגואיסטית וקרה כלפי בתה.
אב נעדר עד שמלאו לקתרין 20 אביבים.
סבא וסבתא קשוחה ונירוטית שגידלו וחינכו אותה להתנכר לאביה.
אין לי מושג איך אני אנקה הילדה היחידה המפונקת והאהובה הייתי גדלה במסגרת משפחתית קשה ומוזרה כמו של קתרין,
אין לי מושג איך היה מתעצב אופיי או מה היו ההשלכות של חינוכי בידי סבא וסבתא או אם כמו של קתרין ויותר טוב שלא נתקלתי בהם מעולם.
אבל קתרין שרדה את נוקשותם וקרירותם של משפחתה כדי להיפגש בגיל מבוגר יחסית עם אביה הביולוגי המורחק.
ואז מתפתחת מערכת יחסים סבוכה בעייתית בלשון המעטה
ביניהם. כל אחד מתרגם את אהבתו האבודה זה לזו בצורה
פרברטית לחלוטין.
האם קתרין תצא ממערכות היחסים עם בני משפחתה מחוזקת או
חולה בנפשה. לכם הקוראים נשאר לברר.
ולי נותר לומר שהספר נכתב בכנות שובת לב, אומץ גדול של אישה צעירה לספר סיפור חיים כל כך קשה ועוד בשמה האמיתי.
וכל זאת בעדינות מופלאה והתחשבות בקורא המזועזע אבל מרותק לעלילה הלא תיאמן הזאת.
אישית שמחתי שאינני קתרין ומשפחתה לא משפחתי,
שילדותי היתה כה מוגנת, אולי יותר מדי, ולפעמים מה שלא הורג אותך כנראה מחשל אותך.
אני מקוה שזה לא ספוילר. רצוי ומעניין לקריאה בימי קיץ לוהטים אלו כמו מקלחת מים קרים על הראש.

» ביקורות נוספות של אנקה
» ביקורות נוספות על הנשיקה