ביקורת ספרותית על לחלום באנגלית - ספר המשך "רעלה של ורדים" מאת לורה פיצג'רלד
ספר טוב

---

בעמוד הראשון של הספר הסופרת מצטטת מכתב מקוראת שאמרה של"רעלה של ורדים" חייב להיות ספר המשך, ובקשה ממנה להזדרז כי היא בת 86...
אני אישית מסכימה איתה. באמת צריך המשך לרעלה של ורדים.

מצד שני, הבעיה הנפוצה בספרי המשך היא שהסופר מתחיל להמציא בעיות מתחת לאדמה כדי להמשיך את העלילה שנסגרה באופן כל כך סופי בספר הראשון, ואז מתקבל סיפור מייגע ומיותר לגמרי.
למי שמתחיל את רעלה של ורדים יש חשש לא קטן שזה בדיוק מה שהולך לקרות.

רק בהמשך מבינים כמה הספר הזה הכרחי, ושבעצם הוא (כמעט ו)לא מייצר בעיות חדשות.
להפך, הבעיות שצצות "פתאום" הן בעיות שסביר ואפילו קרוב לוודאי שטאמילה היתה נפגשת בהם במהלך נישואיה, במיוחד לאור העובדה שהיא ואייק התחתנו בכזו הפתעה ואחרי היכרות כל כך קצרה.
לא לכתוב על הבעיות האלה ספר המשך זה כאילו להתעלם מהם, לא להתמודד איתם ולהשאיר את טאמילה, יחד עם כל הקוראים, לחיות ב"ללה-לנד" מספרי אגדות. (לא שהיא יצאה משם לגמרי... אבל נגיע לזה בהמשך).

אז זה היה טוב להעלות את כל הבעיות האלה, רק שאיכשהוא יצאתי בתחושה שהסופרת לא באמת התמודדה איתן. טאמי אולי השתנתה קצת, אבל עדין - הכל בחיים שלה כל כך קלישאתי ופשוט. חלק מהבעיות נפתרות בקלות מידי, כמעט נעלמות מעצמם (אני לא רוצה להתחיל לפרט יותר מידי, אבל במילה אחת: עיין ערך ג'נה...).
הסופרת מנסה להעביר מסר שלא הכל פשוט בחיים (ושצריך להלחם על החלומות שלך), ובכל זאת עושה הכל כדי ל"הפי אנד" פשוט וורוד.
וכמו שאמרתי, טאמי עדין חיה בסרט. היא לא מפסיקה לחפור על כמה אמריקה נהדרת וחופשית לעומת אירן הכובלת והנוראית. כאילו, נראלי הבנתי את הנקודה הזו כבר בספר הקודם, אפשר להמשיך הלאה...?

בנוסף, היו שינויים בדמויות שפשוט לא קניתי אותם.
(***ספויילר****, סוג של...)
הנקמנות האובססיבית של הרון, זה שטאמי פתאום משנה את דעתה ורוצה לגור עם אייק, ובעצם הבקשה שלה לגור לבד זה יותר רצון שתהיה לה אפשרות בחירה... לכי תעבדי על מישהו אחר.

אבל, למרות כל הפגמים אני עדין שמחה שהסופרת החליטה לכתוב את הספר הזה. תמיד מסקרן אותי "מה קרה אחר כך", אז נחמד לדעת לשם שינוי...
מומלץ.

» ביקורות נוספות של אני =]
» ביקורות נוספות על לחלום באנגלית - ספר המשך "רעלה של ורדים"