גם לאנשים מאוד מוכשרים יש צדדים שהם פחות מוכשרים בהם.
בדרך כלל הם ינסו לעבוד בדבר בו הם מוכשרים .אבל לפעמים אפשר לקבל הצצה גם לצד הפחות מוכשר שלהם.למשל,מייקל ג'ורדן שחקן כדורסל טוב,יש הטוענים הטוב בהיסטוריה של המשחק,שהחליט אחרי 3 אליפויות לפרוש ולשחק בייסבול.בבייסבול הוא לא היה מוכשר במיוחד,בלשון המעטה,ואכן לאחר זמן הוא הבין לבד את הבעיה וחזר למשהו עושה הכי טוב - כדורסל.
כל ההקדמה הארוכה הזאת היתה בגלל "הצוואה" .גרישם סופר טוב ,אפילו מצוין כאשר הוא כותב על בתי משפט עורכי דין ,בקיצור עולם של חוקים.כתיבה על נושאים אחרים היא לא הצד החזק שלו (בית צבוע...).בצוואה אנו מקבלים סיפור שמצד אחד יש בו היבטים משפטיים וצידו האחר לא קשור כלל למשפט.והפלא ופלא ,החלק המשפטי מעולה ואילו החלק השני איום ונורא.

הספר נפתח במיליארדר שמחליט לנשל את יורשיו מצוואתו ולהוריש את הכל למסיונרית שלא ידוע איפה היא גרה.
מכאן ואילך חלק מהספר עוסק בעורכי דין של היורשים והערעור על הצוואה,והחלק השני (הגרוע) מתחקה אחרי המאמצים למצוא את היורשת המסתורית.

ספר מעולה ! קטלגתי אותי בין הספרי חובה. הנושא ,אומנם ,נוגע במערכת המשפט בארה"ב, אבל לא מכביד על העלילה . הסיפור עם אור בקצה המנהר , גורם לקורא להרהר על משמעות החיים , כח הכסף והכשל שבו. סיפור מרתק בהחלט, מסוג הספרים שקשה לתת כבוד לסימניה ולמקם אותה בין העמודים - קשה להניח אותו הצידה. תהנו !

דיני ירושה היה קורס מרתק ובמיוחד בגלל המרצה, עו"ד יוסי מנדלסון, איש רב קסם, ידען, ומנוסה בתחום משפחה. פסקי הדין של הקורס, תיארו קשת של רגשות שליוו אנשים שכתבו צוואות ועניין צוואתם הגיע לדיון משפטי. סיפורים קורעי לב, חורכי נשמה, כשמצד אחד עמדו אנשים שהדירו מצוואתם את קרוביהם מדרגת קרבה ראשונה ומצד שני, אם לשני בנים, שהתייסרה מכך שנאלצה להכריז על בן אחד "בן ממשיך" וביקשה להוריש לבנה השני את הבית בו התגוררה במושב ועוד כיוצא באלה מקרים. הסיפור הרי לא היה קשה אם לא היה מלווה בהתדיינות משפטית בו תיאר בית המשפט את ההליכים שבני המשפחה ניהלו האחד נגד השני. כשקוראים פרטים כאלה כשאתה מבוגר, ישר המחשבות נודדות על הילדים שלך, בקיצור מסחטה רגשית, במיוחד כשיודעים שאלו סיפורים אמיתיים מהחיים.

עברו כמה שנים טובות, כנראה גם גס ליבי, כי התרגלתי לזוועות שאנשים מסוגלים לעשות האחד לשני, וקראתי את "שדרת השקמים" הספר האחרון של ג'ון גרישם שמתאר אדם שהדיר את ילדיו מצוואתו, סיפור (דמיוני כנראה) מעניין, שגם היה כתוב טוב (כתבתי על כך ביקורת).
בידיעה שצוואות הן כר עסיסי דיו כדי לספר סיפורים טובים, הגעתי לספר "הצוואה", שגם הוא עוסק, חח כמה קל, ..., בהדרת ילדים מצוואה. מיליארדר זקן, חולה ונרגן, מכנס את בני משפחתו כדי לקרוא להם את צוואתו. שלושה פסיכיאטרים מאשרים כי הוא צלול ושפוי לחלוטין. ואז הוא מנחית עליהם מכה, ומבצע תרגיל שמתחיל מסע סביב קיום הצוואה.

הגעתי עד עמוד 245, חצי ספר, כאשר יש בו שני סיפורים מובחנים, האחד דן בהיבטים ואירועים משפטיים שמתנהלים בעקבות ההדרה, סטראוטיפי כמו מדורי המשפט בעיתוני נשים של פעם, ואילו החלק השני מתאר מרדף טרחני, איום, בג'ונגלים של דרום אמריקה. תיאור משעמם, ארוך מעצבן, במהלך קריאתו דימיתי את ג'ון גרישם יושב עם השלט ביד מול "נשיונל ג'יאוגרפיק" ודולה מהמסך פרטים לספר המשעמם שלו.

אורך הרוח שלי בא אל קיצו. העפתי את הספר לכל הרוחות וישר למדף המאכזבים.
ותרו עליו.

הספר בתכלס מצוין!! אני מאד אוהבת את הסגנון כתיבה של הסופר (וכן אני יודעת שבשלב מסוים ימאס לי כי הבסיס שלו של הספרים זה אותו דבר משפטים ועורכי דינים וכו') אבל כן, הוא יודע לכתוב למרות שאת סוף הספר לא אהבתי תקראו ותבינו לבד!!!

ספר מתח , הרעיון היה מאוד יפה.
רואים באמת איך ילדים מתנהגים למרות הכסף וכו'
ואיך אנשים מתנהגים כאשר הנושא העומד הוא כסף, כמה דברים שלא אמורים היו להעשות נעשים אך ורק בגלל הכסף.
הספר מראה איך הילדים מתנהגים להוריהם למרות שנותנים להם מעבר.

ספר הרפתקאות סוחף ומרתק.
ממש חוויתי עם גיבור הספר את ההרפתקאות שיצא אליהם ואף דימיינתי במוחי את המקומות המדוברים בספר, רק לפי תיאוריו של גרישם הגדול.

ספר מומלץ בחום, אני כבר קראתי אותו אין ספור פעמים ובכל פעם נהנתי מחדש...

מתחיל ממש טוב ומסקרן , על המיליארדר, הדינמיקה בינו לבניו ואיך מתגלגלת הצוואה לצורתה הסופית

ומשם .. זה נהיה פשוט משעמם

קראתי מזמן , נהניתי מרוב הספר אך עד היום זכורה לי אכזבה מהסוף, משהו לא ברור בעלילה , טוב אינני זוכרת מה זה היה בדיוק , זה הטעם שנשאר לי מהספר, לכן גם לא המשכתי לקרוא מספריו של גרישם שלא תבא לי עוד פואנטה כזו.

ספר טוב אשמח לדעת אם מישהו מעוניין למכור עותק במצב טוב
תודה