אני לא בטוח איך לבקר את הספר הזה. זה ספר שני של פאמוק שאני מנסה לקרוא - את הראשון לא הצלחתי לסיים ועם זה נאבקתי.
הספר קריא וכתוב בשפה קלה. העלילה היא פרשית רצח במאה ה16 באיסטנבול ומבחינתי זו נקודת פתיחה מצויינת- גם פרק הפתיחה מאוד מבטיח אבל משהו בצורה שהסופר בחר לספר את הסיפור מעיק. זה לא ריבוי נקודות המבט אלא יותר חוסר האופי של כל הדמויות שנראה שלכולם יש אותו קול חמדני ואינטרסנטי ללא עומק אמיתי.
הסיבה השניה שקשה להתחבר לספר היא שרובו נוגע בעקרון האיור שהיה נהוג באותם שנים ובין אם יש רובד עמוק יותר לנושא ובין אם לאו - לא הצלחתי להתחבר אליו ואז נוצר חור שחור גדול ומשעמם בספר

















