הספר חולק cכנס שיצא לי להיות בו. באותה הזדמנות גם הקרינו סרט שבוים על פי הספר.
סופר ג'יון ביילי מספר באהבה ובאהדה רבה על אשתו סופרת מפורסמת אייריס מרדוק .בסוף חייה לקתה אייריס במחלת האלצהיימר. ג'יון ביילי מספר על התמודדות שלו עם אשתו החולה ומשלב סיפורים מן העבר.
ספר זורם באיטיות שמצריכה סובלנות. יש בו הבזקי הומור בריטי המיוחד במינו. אבל הוא מרגש כשביילי מספר על איך שני אנשים שונים כל כך לומדים לחיות יחד ועדיין משאירים מספיק מרחב לבדידות הדרושה להם. ואז כשאייריס לוקה במחלה וזיכרונה נמחק הם כאילו מתמזגים להיות אחד.
ספר לא קל לקריאה, אבל אני הייתי ממליצה עליו.

















