החיים על פי לובקה סקירה והמלצה מאת דוריאן גריי

לובקה היא אלמנה, לא מבוגרת במיוחד, שחיה בצניעות ובפשטות בכפר הקטן גורני שבבולגריה. למרות שחוותה שכול אובדן, היא שומרת על אופטימיות ושמחת חיים. לובקה איבדה בני משפחה אהובים, שנפטרו ממחלות שניתן לרפא בקלות באנטיביוטיקה, אך לרוע המזל טיפול רפואי מודרני לא היה נגיש בכפר הקטן והנידח.

מקור הנחמה העיקרי של לובקה הוא השירה והמוזיקה. היא הסולנית והמנהיגה של חבורת הזמר המקומית, ''הסבתות מגורני'' שמבצעת שירי עם בולגריים מסורתיים. ההרכב זכה להצלחה מקומית, ואף הקליט אלבום ששבה את ליבם של חובבי מוזיקת נשמה אתנית באמריקה .

באזז וקסלר היא רווקה לונדונית, אשת קריירה שלא זכתה עדיין לחוות אהבה. היא יחצ''נית של חברת תקליטים גדולה, ובגילה ה''מופלג'', 42, הפחד הגדול ביותר שלה הוא להזדקן ולהפוך ל''לא רלוונטית''. באזז מוכנה לצום ימים שלמים, להוציא הון על טיפולי יופי, ולעשות כל מה שנדרש כדי להשאר רזה ולשמור על מראה צעיר.

כאשר חברת התקליטים מטילה על באזז את המשימה להתלוות ל''סבתות מגורני'' לסיבוב הופעות בארה''ב ובאירופה, היא לא מתלהבת כלל מהרעיון. המפגש הראשון בין באזז ללובקה ולהקתה קריר ולא ידידותי. לובקה השמחה בחלקה אוהבת את עצמה בדיוק כמו שהיא, כולל קילוגרמים מיותרים, שיניים חסרות ושאר ''פגמים אסתטיים '' שצורמים מאוד לעיני באזז , המטופלת ומנותחת למשעי.

אבל מהר מאוד ההומור, האופטימיות והחמימות של לובקה כובשים את ליבה הקפוץ של באזז. לאורך המסע המשותף לובקה וחברותיה מגלות את אמריקה, פשוטו כמשמעו. ובאזז מגלה בעזרתן שאין גיל בו מאוחר מדי ללמוד לאהוב את עצמך. ולהיות מאושרת.

ספר ''פיל גוד'' במלוא מובן המילה. מומלץ בחום.

אנשי הלילה / סקירה והמלצה מאת דוריאן גריי.

בין בוב ונדיה אין הרבה מן המשותף. חמלה ואהבה לבעלי חיים, והבדידות שמלווה אותם רוב חייהם, הן נקודות הדמיון היחידות ביניהם.

בוב, ברמן גדל גוף ושתקן, עובד בלילות, מתבודד בימים, ומשתדל לחיות בשקט מבלי למשוך אל עצמו תשומת לב. בזכות מימדיו הגדולים וחזותו הקשוחה רוב הזמן איש לא מציק לו.

נדיה נמלטה בעור שיניה מקשר זוגי עם גבר פסיכופת, שההתעללות שלו דחפה אותה לנסות לשים קץ לחייה. היא יצאה מהזוגיות האלימה מצולקת פיזית ונפשית, וללא יכולת לבטוח בבני אדם בכלל ובגברים בפרט.

בלילה הגורלי בו הם נפגשים, כשבוב חוזר מעבודתו הוא שומע, מתוך פח אשפה, יללה של גור כלבים פצוע וחסר ישע. כשבוב מחלץ אותו מהפח הוא מגלה שהגור האומלל הוכה כמעט עד מוות. נדיה , שנקלעה למקום, מסייעת לבוב לחבוש את פצעיו של הכלבלב. הם מעניקים לו את השם רוקו, ומחליטים שאם ישרוד את הפציעה- בוב יאמץ אותו.

לבוב מעולם לא היתה חיית מחמד, ואין לו מושג איך מגדלים כלב. לכן נדיה מתנדבת להדריך אותו כיצד לטפל ברוקו. ככל שהשניים מבלים יותר זמן עם הכלבלב, וזה בחברת זו, האמון ההדדי ביניהם מתפתח לידידות. מתוך הידידות צומחת לאיטה אהבה מהוססת בין שני אנשים בודדים, שלשניהם אין דעה חיובית במיוחד על המין האנושי.

אך כוחות הרוע השונים שסביבם ממשיכים לאיים עליהם. האקס של נדיה, בעליו לשעבר של רוקו, ה''שותפים העסקיים'' העבריינים של הבוס של בוב - האם כל אלה יניחו לשניים לחיות את חייהם בשלווה ולממש את אהבתם?

סטאר איילנד/ קארל היאסן
סקירה וביקורת מאת דוריאן גריי

לאמא, (וגם המנהלת המקצועית) של שריל, או בשם הבמה שלה '' צ'רי פאי'' יש בעיה.
הבת שלה, כוכבנית פרועה ולא מוכשרת במיוחד, אוהבת לחגוג בשתייה כבדה, סמים קשים וסקס מזדמן. הרגליה הנלוזים מקשים מאוד על ג'נט, האם, לשלוט בה או לצפות את התנהגותה. ג'נט רודפת הבצע מתוסכלת קשות במקרים הרבים בהם צ'רי מבריזה מהתחייבות מקצועית, או נכשלת בה בצורה מביכה במיוחד, כי היתה שיכורה ומסוממת מכדי לעמוד במשימה.
כשעיניה של ג'נט צדות את אן דה-לוסיה, צעירה הדומה לצ'רי דמיון שלא יאמן, היא בטוחה שעלתה על הפתרון המושלם. בתשלום צנוע היא תשכור את אן להחליף את צ'רי, ולהופיע במקומה בזמן ''נבצרות''. אין ממש צורך שהכפילה תדע לשיר, עליה רק להזיז את השפתיים בתזמון המתאים.

הכל טוב ויפה, אך מה קורה כשהגולם קם על יוצרו?
הכפילה המועילה מגלה די מהר שהרבה יותר כיף להיות צ'רי ההוללת מלהיות סתם אן המשעממת והרגילה. והיא מסרבת לפנות את הבמה...

מכיוון שכך, ג'נט, שאינה סובלת משום עכבות או מעצורים מוסריים, מחליטה שאן חייבת להעלם, ולתמיד.
בצר לה היא פונה לעזרת רוצח שכיר מקצועי, שתמורת תשלום מכובד מראש, ניאות להיפטר עבורה מן המטרד.

האם יצליחו שני הנבלים להוציא לפועל את מזימתם?
כיצד הם יתמודדו עם ה''גיבור'' החדש בסביבה, בלתי צפוי אך קטלני, שקם לעצור בעדם?
ומה יקרה כשצ'רי, ברגע נדיר של פיכחות, תגלה את האמת על ה''גיבוי'' שאימה היקרה ארגנה לה מאחורי גבה?

מגניב, לא שיגרתי, מותח לפרקים וקורע מצחוק, כיאה לרומן פרי מוחו המאוד- יצירתי ומעט מטורף של קארל היאסן.

הספר הצנום הזה שבר את ליבי, אבל בקטע טוב .
סיפור שהוא תמצית כאב מזוקק ומזכך.
הוא פעל עלי חזק ומהר, באפקט של בעיטה לקישקעס ואגרוף למפתח הלב.
מדכא להחריד, בקטע הכי טוב שאפשר.

כמה מדכא- ככה מעולה.

נהניתי, התרגשתי, ולמדתי שיעור מעניין בהיסטוריה ''על הדרך''.

אנדריי קורקוב בן ה64 הוא ממשיך-דרך ראוי לענקי הרוח של הספרות הרוסית במאות הקודמות. קורקוב שאב , בסבירות גבוהה, השראה לרוב ממיכאיל בולגקוב, ומצטיין כמוהו בהומור מרושע ושנון. כיאה לסופר העומד על כתפי ענקים, אנדריי קורקוב הוציא מתחת ידיו ועטו יצירה משובחת, שלא מביישת את קודמיו, וכתובה בשפה רזה, קריאה וקולחת שלא תרתיע את קוראי המאה ה21.

במילה אחת- נפלא.

ובהרחבה-
נפלא, נפלא, נפלא. לא פחות מנפלא.

מדכא במיוחד, אך מעניין מספיק כדי לא להיות מעיק.