ביקורת ספרותית על לימפופו מאת קורני צ'וקובסקי
ספר מעולה

---

כשבאתי לדרג את הקלאסיקה הזו הסתבר לי להפתעתי שאף אחד לא דירג את הספר לפני.
הרפתקאתו המחורזת של הדוקטור אוי-זה-מר שלאחר שקיבל טלגרם מתַן על אופנים בזו הלשון :" חיש מהר הגיע-נא,
את הקטנים הושיעה-נא" חש לעזרת מר היפופוטם, תוך שהוא משנן את שם המרחבים בם שוכן לו ההיפופו: לימפופו, לימפופו, לימפופו.
על אף העובדה שהסיפור יועד לאנשים קטנים הוא כתוב בשפת מופת "אז מופיע מִיָּם לויתן:
'שב עלי וכליך טען!
אנׂכי כספינת הקיטור
לאשר תְּצַוֵני אחתור!'"
"ובדרכים חזיז ורעם,
פילים רוקעים בהׁלם-פעם,
ומערְבַּיִם ועד שחר
הקרנפים עונים בנַחַר,
וזועמים"'מוזר מוזר!
מה זה קרה לאויזמר?!'"
גם כשניקוד המילה אינו שיגרתי
"ויפול לרגלי אויזמר הכְּלַבְלֵב:
'תרנגולת נקרה בי, אני מתעלף!'" השינוי מוסיף נופך שובב, אך כלל לא מרגיש מאולץ.
הסיפור הזה הוא פשוט מגדן של מילים.

* רק שני דברים הפריעו לי בספר- האחד שכשאלתרמן כתב שפן צייר שמעון צבר ארנב, והשני הוא הרמז להתנהגות הלא הולמת של הפילפילים והפילפילונת שמעיהם חמרמרו (ואני לא צריכה להזכיר כאן איך בדיוק מקבלים חמרמורת....)

» ביקורות נוספות של יפעת
» ביקורות נוספות על לימפופו