ביקורת ספרותית על בעל ואישה מאת צרויה שלו
ספר טוב

---

ספר טוב. מהנה ומרתק ברמת הסיפור והקריאה הראשונית אך גם מותיר תחושה שיש מקום לקריאה שניה והתעמקות ברבדים השונים שבהם דן הספר. מאד דרמטי ועם זאת אמין מאד, בפרט משום זווית הראיה הכך כך אנושית של הגיבורה הראשית שדרכה מסופר הסיפור. נעמה היא דמות מקסימה, אנושית, המאופיינת בקוצר הראות וההפכפכות של כל אחד שמסובך ברגשותיו ומתקשה לראות את הדברים ממרחק. נטיתה להזדהות יתר גורמת לה לשנות נקודות מבט באופן שמצד אחד מחליש אותה, ומצד שני מעשיר ומרחיב את הוויתה. יש בכך גם חולשה אך גם אומץ רב, ובעיקר הרבה רגש. אולי אהבתי זאת כי זה מזכיר לי את עצמי. הספר דן לא רק בנושא הזוגיות, כי אם גם בקשר בין הורים לילדיהם, ובכלל בקונפליקט שבין נאמנות האדם לעצמו לבין נאמנותו לזולתו. הוא פורט בצורה מעמיקה את המורכבות שיש ביחסי אנוש, ואת האופן שבו אנו משתמשים בזולתנו גם כדי להתפתח וגם כדי להדוף התמודדות ושינויים. יש בו בדיוק את מה שאני אוהבת בספרות טובה - הוא אינו דיון פילוסופי רהוט בשאלות אלה, אלא תמונה מדויקת ומורכבת של המציאות על כל סתירותייה, אלף פנייה ואפשרויותיה. הספר כתוב בכשרון רב ושופע בדימויים ותיאורים מדהימים שמתחברים לתוכן הרגשי בצורה אורגנית. כשאמא של נעמה מודיעה לה על פרידתה מהאב היא בוצעת אבטיח לשניים. החיים מדומים למגדל קוביות שבונה פעוט כשהקוביה האחרונה ממוטטת את המגדל. אלה רק שתי דוגמאות מתוך שפע עצום. בסיום הקריאה התחשק לי מיד לקרוא ספר נוסף של הסופרת.

» ביקורות נוספות של שועלה
» ביקורות נוספות על בעל ואישה