ביקורת ספרותית על בעל ואישה מאת צרויה שלו
ספר בסדר

---

רגע לפני, שאני צוללת מעט פנימה. זהו ספרה הראשון של צרויה שלו, אשר אני קוראת (ליתר דיוק מאזינה). בחרתי בו לאוורור מהספר הקודם. הוא שונה מספרים אחרים אשר קראתי. הוא מכיל ברובו מחשבות, ומערכות יחסים בין בני זוג, בין הורים וילדים ומחשבות של המספרת (הדמות הראשית).
תקציר הספר פותח בתיאור על הגלגול של קפקא, אך אני טרם קראתי את קפקא. בעודי רושמת את הביקורת כשעתיים לאחר סיום האזנה אל הספר, נזכרת אני במשפטו הפותח של טולסטוי מאנה קרנינה : "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה."

נעמה, היא עובדת סוציאלית במוסד לנערות הרות. נשואה לאודי, אמא לנוגה בת העשר. הסיפור נפתח , בטראומה. בעלה קורא לה ובטענה כי הוא אינו יכול ללכת ואינו מרגיש את הרגליים בבוקר אחד. מכאן נעמה שוטחת בפני הקורא את סיפור אהבתם העובר את העליות והירידות בחיים. נעמה עוברת רעידת אדמה בחיי נישואיה, והיא מעבירה אותה היטב לקוראים. המתחים מורגשים היטב, הרגשתי אי נוחות בעת ההאזנה אליהם. כאילו יש לי זוג שרב בסלון בבית.
עם התפתחות העלילה, היא מגלה כי הקרקע של עבודתה אינה יציבה כפי שהיא חושבת. הסופרת משתפת את הקוראים בתהליך העובר על נעמה והתמודדותה עם המשבר בחיי הנישואין, המשפיע על עבודתה ומהמעגלים הסובבים אותה.

תחושותיי:
כמעט חצי ספר, הרגשתי כאילו אני הפסיכולוגית ואילו נעמה שוכבת על המיטה ומספרת לי את קורות חייה ויחסיה עם הסביבה. לאחר מכן, נשאבתי לתוך הסיפור. עניין אותי לאן תתקדם העלילה.

התלבטתי לגבי הציון בין שלושה כוכבים לארבעה והחלטתי לבסוף על שלושה. עם סיום הקריאה הרגשתי גם אני את רעידת האדמה , אשר עברה נעמה. אך לאחר שעתיים ההרגשה התאדתה.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על בעל ואישה