ביקורת ספרותית על הדחליל - מקאווי #2 מאת מייקל קונלי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 20 באפריל, 2011
ע"י yaelhar


סוף סוף הושב כבודם האבוד של אנשי המחשבים, הרשתות ואבטחת המידע: לא עוד החנונים המגוחכים, המוזנחים חיצונית - אלה שתמיד עוזרים לגיבור הספר בפריצה למחשבים של הרעים אבל לא זוכים בנערה. מהיום גם לאנשי ה IT והסיסטם יש רוצח המונים משלהם: מייקל קונלי דאג לזה. ואנא אל תכעסו עלי: זה כתוב בעמודים הראשונים של הספר.

ספר מתח אמריקאי כלומר: עלילה המתקדמת לפיתרון בלי הסחות דעת מיותרות, אנחנו אמנם יודעים מראש מי הטובים ומי הרעים בסיפור, אבל לא יודעים כמה גוויות ייערמו עד שהפיתרון יגיע. מסיפור העלילה עולה הערצה (מסוייגת) ל FBI ולסוכניו והוא כולל רוצח מפלצתי במיוחד - הסופר מוצא בכל פעם רוצח יותר סדיסטי, שרוצח יותר נשים, עם סיפור חיים יותר אומלל ומופרך, כמושא עלילתו. בספר יש הרבה פעילות אך לטעמי אין מתח. כי מתח יכול להיבנות רק כשאני מזדהה עם הדמויות. במקרה הזה - לא היה איכפת לי. הדמויות שטוחות ולא מעניינות אף אחד (לפחות אותי לא.)

קונלי כותב סיפורי מתח בקלות של נוסחה. הוא מזכיר פעמים רבות את סיפורו הקודם, עם אותן דמויות: איזכור כזה טוב למכירות, כי אפשר שקורא הנתקל בשם יסתקרן ויקנה גם את הספר הקודם.
התופעה של "רוצח המונים" ידועה בעיקר בארצות הברית, למרות שהיו רוצחים כאלה גם במקומות אחרים. כך או כך יש הרבה רוצחי המונים בארה"ב, וגם המון ספרים על רוצחי המונים וכמובן המון קוראים על התופעה. (ונשאלת השאלה מי הביצה ומי התרנגולת...)

הספר יעביר לכם שעה - שעתיים של תור או נסיעה. אפשר לשאול אותו בספרייה אבל לא כדאי להוציא עליו כסף...
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ