ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 באפריל, 2011
ע"י מיס מאניפני
ע"י מיס מאניפני
אני מאד אוהבת לקרוא ספרי מתח ובכלל תעלומות כאלה ואחרות בין אם בטמבלויזיה או בקולנוע. מה שאהוב עליי בז'אנר זה לנסות לפצח לבד מי הוא "האיש הרע" ואת מהלך העלילה לפי הרמזים השזורים בעלילה. כשהמחבר/ תסריטאי ממש טוב הטוויסטים בעלילה אינם צפויים מראש והקורא/ צופה נשארים בפה פעור- "מה??!! לא ראיתי את זה קורה..." דוגמאות בודדות לסופרים טובים בסגנון הזה הם כמובן המלכה הבלתי מעורערת- אגתה כריסטי, גם לארתור קונן דויל היו הברקות, קובן ב1-2 מספריו (לא סדרת מיירון בוליטר) אורי אדלמן ב"משוואה עם נעלם", יש עוד המון ואני לא אלאה. הסיבה שבגללה לא אהבתי את "הדחליל" היא שמגלים לנו הכל, אבל הכל (!) תוך כדי הסיפור וזה מחמיץ את מטרת הספר- היינו להיות ספר מותח, מסעיר הגורם להפתעה ופעירת פה. איך אני יכולה להיות מופתעת כשמהפרק השני בערך אמרתם לי מי הרוצח, למה/ איך הוא עושה זאת ועם מי... מה הטעם???
בביקורת מאחור כתוב- "נפלא.. היכונו לכסיסת ציפורניים..." אז זהו, שממש לא!
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
קורנליוס
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
סיימתי אתמול לקרוא את הספר
אני לא חלילה דוחה את הביקורת שלך - זוהי הרי הבעת דעתך. אבל אני רק רוצה להגיד שלדעתי, היופי שבספר הזה היה ש*על אף* שלכאורה ידוע לך הכל - את עדיין נשארת במתח. ומדוע ? כי לי לא היה ברור בכלל איך הרשע(ים) יתפס(ו).
הצורה שבה הספר נגמר (ה"התרה" האחרונה) גרמה לי ממש להתלהב מהסיפור. אבל שוב... כל אחד והסגנון שהוא אוהב :) |
|
|
נוריקוסאן
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
הספר דווקא מצא חן בעיני
אבל הביקורת יפה. הזדהיתי עם מה שכתבת על קובן והסדרה על בוליטר.
|
|
|
שוקולדה
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
תודה על האזהרה!
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
