פרסי ג'קסון וגנב הברקריק ריירדן2ספר טוב ללא ספק. בהתחלה, כפי שאני מכירה התחלות, הייתה משעממת. אבל אח"כ? ממש ממש מותח,מסקרןומעניין. מיסתורי כזה (: בקיצור, מומלץ.
ירושלים במצורגלילה רון-פדר-עמית0מצטערת שאני הולכת בשביל אחר משל כל הקוראים פה שחוו דעה, אבל אני לא אהבתי. ספר משעמם ואפילו קצת לא מובן.
תנו לגדול בשקטליאת רוטנר2שוב. העלילה מעניינת, אבל הספר עצמו לא מעניין. רוב הספר מוקדש לנושא אחד. ולמה? לזה שתומר התאהב בענבל והוא לא מבין. פה השתעממתי, אבל לא עוזבים ספר בעמצע. אחרי זה היה צפוי. הוא יהיה חבר של ענבל ושוב אלינור לא תצליח. איזה מתח.
קיץ אחד ביחדליאת רוטנר3טוב, העלילה משלבת נערים מרקעים שונים. הספר קצת לא מציאותי, הרי כל דבר בא להם דיי בקלות. ההתחלה לפי דעתי נתקעת יותר מדי על אותו יום, והסוף מהיר מדיי. בסך הכל באמת נהנתי לקרוא אותו, גם בהתחלה, כשחשבתי שעברו כמה ימים והסתבר לי בסוף שזה אותו יום, וגם בסוף, שהזמן טס. אני לא יודעת אם להמליץ או לא, אז אני אשאיר את ההחלטה הזאת לאחרים.
נעלי בלטנואל סטריטפילד4באמת לא התפליאתי אחרי שסייימתי את הספר למה הוא קלסיקה. ^^ אני מאוד ממליצה. __ ממליצה בחום אפילו.
המכוערים של דניאלעפרה גלברט-אבני1כדאי לגוון, אני אכתוב כאן ספר מעולה מאוד. ספר על ילד שכשהיה קטן אביו נטש אותו ופתאום הוא רוצה לחדש עם דניאל את הקשר. מאוד אהבתי.
העציץ הריקדמי1אולי הספר קצר נורא, אך הוא ספר עם מוסר השכל על אמינות ויושר. אני שמעתי את הספר מלפני יותר משנתיים ואני זוכרת את העלילה! ממש ספר מקסים.
לנצח בגדולליאת רוטנר23יש ימים ריקים כאלה, שהבדידות כופה את עצמה עלי. כשהחברים שלי לא כאן, או שהם כאן ואי אפשר באמת לדבר איתם, כי הם לא באמת יבינו, והחברה הכי טובה נסעה לטיול בחו"ל. והחופש שמונח על הכתפיים שלי גדול מידי, והבגרות הלא באמת בוגרת הזאת מעיקה, הבית מתחיל להרגיש כמו כלא אבל אין באמת סיבה טובה לצאת, ויש עצבות כזאת, לא כמו עצב תהומי אלא סתם עצב כזה בלי סיבה. בימים כאלה אני מוצאת את עצמי חוזרת אל הסידרה הזאת. זה ממכר, מטהר באיזושהי צורה, כמעט כמו לגן את הליווי הפשוט כל כך של dust in the wind או איזה יצירה קלאסית אחת שאף אחד חוץ ממני לא יכיר. בשעות הקטנות של הלילה. כמעט כמו לכתוב ולהלחין שיר חדש או לדבר עם החברה הכי טובה שלי חמש שעות רצוף או סתם לשבת עם חברים בים בערב, לחגוג למישהו יומולדת ולשתות בירה ולשכוח קצת מהצרות הקטנות והפשוטות והיומיומיות האלה. זה מטופש כי מה כבר יש כאן, סיפור על מתבגרים שהוא קצת טיפשי ובאיזשהו מקום קצת סטיראוטיפי, עם עלילה שהיא לא הכי מתוחכמת ורומנטית ודרמטית מידי. ואת יודעת שאת כבר עוד מעט בת 18, ושאת צריכה כבר לקרוא ספרי מבוגרים, ובאמת כבר קראת כאלה, עם תובנות נורא עמוקות שגרמו לך לחשוב אחר כך על החיים,ועל המשמעות שלנו, ועל הכל. ולסיפור הזה אין מסקנות עמוקות בכלל, והכתיבה מפוזרת ואפשר לבקר עוד ועוד. אבל מה זה משנה אם לכמה שעות טובות אני יכולה להתמסר אליו, כי תראו לי עוד ספר שהוא לא ספר מתח שאשאר בשבילו ערה גם בשעות האלו, ועוד אחרי שמשנה לשנה אני קוראת פחות ופחות. שישכיח ממני את ההרגשה הזאת של הימים הריקים, שאוכל באמת לשקוע בו כאילו אני שוב ילדה בת 12 שקוראת את הספר בפעם הראשונה למעלה במיטת קומותיים מתחת למנורה שהדלקתי בשקט שאמא לא תראה ושאני לא אעיר את אחותי הקטנה, וגם אם יש פה ושם שגיאת כתיב או דקדוק, למי זה בעצם אכפת.
לנצח בגדולליאת רוטנר6קצת מוזר לי שיש לי ספר לבני נוער במדף שלי, הוא הגיע אלי במסגרת ניקיונות הפסח, אין לי מושג איך אפשר לזרוק ספר, כל ספר. בקיצור אימצתי אותו ואפילו קראתי אותו. הספר הזה עשה לי רק טוב, הוא החדיר בי תחושה שהכל בסוף יסתדר, גם אם עכשיו הכל נראה גרוע, יהיה בסדר. מה כבר יכול להיות, ספר לנוער, חייב להיות טוב, לא? רוטנר כותבת על נושאים שחשוב שיכתבו, כמו לדוגמא יחסי חברות בן דתי לחילוניה, הטרדה מינית, כשלון או הצלחה של בן הזוג והתמודדות עם זה. שמעתי פעם מסופר ילדים מאוד נערץ שיש כמה סוגים של סיפורי ילדים (הכלל תקף גם לגבי ספרים למבוגרים, אך הוא ציין זאת על ספרי ילדים) סוג מסויים אחד שהוא ציין בא לידי ביטוי בספר הזה, זהו סיפור שמעורר לתגובה. קחו לדוגמא ילדה שעברה מקרה דומה למה שנועה עברה בסיפור, והיא לא יודעת מה לעשות עם עצמה, בא הסיפור הזה ואומר לה: את בסדר גמור, מבינים אותך, מוכנים לשמוע אותך, אפשר לפתור את הבעיה, את לא צריכה להפגע יותר. ככה יש סיכוי שהיא תספר את המקרה ולא תשמור אותו בבטן כמו שאולי היא חשבה לעשות מתחילה. הסיפור עורר אותה לתגובה. ספר טוב מאוד. תהנו, ולא לשמור בבטן.
לנצח בגדולליאת רוטנר3אהבתי מאוד את הספר!!הכתיבה של רוטנר סוחפת ומהנה כמו תמיד למרות שהיו כמה דברים שלא אהבתי אותם(אין ספק שזה הספר הכי פחות טוב בסדרה)למשל:ענבל כמעט איבדה את הייחודיות שלה כטום בוי,ההטרדה המינית שנועה חוותה ועוד.. נהניתי מאוד מהספר אבל הוא גם די אכזב אותי,וחבל שנשארו כל כך הרבה קווצות לא סגורים
לנצח בגדולליאת רוטנר3לא אהבתי, קצת אכזב אותי אחרי שני הספרים המעולים "תנו לגדול בשקט" ו"קיץ אחד ביחד" שהיו פשוט מושלמים, הסוף עוד יותר מאכזב כי פתחו הרבה שאלות ולא פתרו את כולם: מה יקרה עם שירן וצחי?
לנצח בגדולליאת רוטנר2טוב זה הספר האחרון בסידרה, והוא הכי פחות מצא חן בעיני. את שני הספרים שקדמו לו אהבתי מאוד, במיוחד את "תנו לגדול בשקט", שאותו אני פשוט מוכנה לקרוא שוב ושוב. הספר "לנצח בגדול" הוא ספר טוב בהחלט, היו בו דווקא קטעים שאהבתי, כמו זה שענבל מצאה חן בעיני אדם, דבר שעורר את קנאתו של תומר, ואהבתי את ההתפיסויות שלהם. אולם היו גם קטעים שלא אהבתי, לא נהנתי לקרוא על נועה, לא אהבתי את זה שהיא הוטרדה מינית על ידי מורה, ולא הבנתי בכלל למה ליאת רוטנר הכניסה את הקטע הזה לספר. נועה עברה חוויה מאוד לא נעימה, והכי נורא זה שלא היה איש לידה שלו היא יכלה לספר מה היא מרגישה. אפילו לקובי היא לא סיפרה, מפני שקובי מאוד התרשם מהמורה הזה ולא היה מבין אותה. גם לא אהבתי את זה שאיתי כל הזמן נדנד לענבל שהיא יכלה לבחור בו ולא בתומר, ועורר את קנאתה וכעסה של בר שהאשימה את ענבל בכל. בקיצור הספר הזה הוא טוב, אבל לא מה שחשבתי שהוא יהיה. לדעתי הספר הזה הוא לא הסוף הכי מתאים לסידרה הזאת. אבל כדי לסיים את הסידרה עליכם לקרוא אותו.
לנצח בגדולליאת רוטנר2אני חושבת שליאת רוטנר שמה יותר מדי קטעים עם נועה, וגם הפילה עלייה סיטואציה גדולה מדיי למידותיה, הקטעים עם נועה לא היו נעימים במיוחד לקריאה, אבל אני חושבת שיש משהו בזה, להראות לבנות איך נועה התנהגה, כשזה היה כל-כך לא נכון בעיניינו, אולי ימנע מבנות בעתיד להתנהג כמוה.
לנצח בגדולליאת רוטנר2בספר הזה הרמה עולה, אם כי נוצר איזהו רושם שליאת רוטנר הייתה צריכה לדחוס הכל בכרך אחד (את "קיץ אחד ביחד", "תנו לגדול בשקט" ו"לנצח בגדול") ואז זה אולי עוד היה מרתק. האמת, קראתי מזמן אז אולי הביקורת שלי דהוייה, אבל שוב אין כאן ממה להתפעל. מומלץ בכל זאת למי שאוהב סגנון שכזה, ולמי-שכמוני-פשוט חייב לדעת מה קורה בסוף הסדרה. גם בספר הזה נידונים נושאים קשים מאוד, וזה נראה ומרגיש איכשהו לא במקום בתוך ספר ישראלי מקורי ועכשווי, ובמיוחד לא בסגנון הכתיבה של ליאת רוטנר. בקיצור, מומלץ למי שחייב לדעת מה קורה בסוף, מסוגל לדלג כמה עמודים בספר, מסוגל לקרוא על דברים קשים ולמי שבכל זאת רוצה ספרות נוער ישראלית באיזושהי רמה.
לנצח בגדולליאת רוטנר2אהבתי את שלושת הספרים... אני ממש רוצה שהיא תוציא ספר המשך ... אני ילדה ששונאת לקרוא והספרים של ליאת הם הספרים היחידים שאהבתי... לאורך שלושת הספרים ( אני מקווה שיצא 4) לקרוא על עינבל ותומר היה הכי כיף!!
לנצח בגדולליאת רוטנר2הכתיבה של ליאת רוטנר היא באמת משהו מיוחד והספר הזה בהחלט שווה קריאה, אבל לדעתי היא כבר לא היתה צריכה לכתוב אותו. זה ספר שנישא בעיקר על הצלחת שני הספרים הקודמים לו (שהיו בהחלט מעולים), ומבחינת העלילה - הוא מיותר לגמרי. לא אהבתי את השינויים שעברו על הדמויות בספר הזה (נועה שנהיתה מסוגרת ואח"כ התבגרה קצת, ענבל שכמעט הפסיקה להיות טום בוי, קובי שמשתנה לחלוטין, ויש עוד הרבה דוגמאות...), ובכלל כל מה שקרה שם היה די מאולץ, כי רוב המעגלים נסגרו בספר הקודם. לפעמים החכמה היא לדעת מתי להפסיק, גם אם עד עכשיו הצלחנו. סדרת קיץ אחד ביחד היתה טובה יותר בלי הספר הזה.