על תחנת משטרה מתפקדת בקושי בדרום לונדון מוטלת משימה קשה, שלא תואמת את יכולותיה המוטלות בספק: ללכוד ולעצור רוצח פסיכופת ששם לו למטרה להרוג שוטרים, והרבה מהם.

כבר מהפרק הראשון הקריאה עוררה בי תחושה חמימה וביתית, של -כל זה מוכר לי מאיפשהו... ועד מהרה הבנתי את פשרה. תיאור השוטרים ופעולותיהם יכול להתאים מאוד לתחנת משטרה ישראלית טיפוסית.

עבודת המשטרה נעשית בעצלתיים, ברשלנות, בתחמנות, תוך עיגול פינות, ואף פעם לא לפי הספר.

התחנה מאוכלסת בשוטרים גרועים ולא כשירים, שכל אחד מהם, בדרכו, דפוק עד העצם. החל מהשוטר השתיין, הגס והאלים, ששונא הכל ואת כולם, דרך השוטר הגיי, בן עשירים שמשפחתו האדוקה מנדה אותו בגלל נטייתו המינית, ועד השוטרת הצעירה המכורה לקוקאין.

לאור המצב העגום של השיטור המקומי, אין פלא שהעבריין המטורף, "הבליץ" כפי שהוא מכנה את עצמו, ממשיך להשתולל ברחובות באין מפריע, ולהפיל חיתתו על לונדון כולה.

מלבד ההגהה הגרועה בספר שזו פשלה ענקית לדעתי + התרגום הגרוע מאנגלית + האלימות המילולית של שפת הספר, גורעת מכל ההנאה שיכלה להיות לי...אבל גם העלילה לא סוחפת כפי שראויה הייתה להיות!ואם נפרק את ה-240 דפים הללו אז מה יש לנו כאן:

סופר אירי שעל פי התחזיות הוא הדבר הבא...
עלילה שמתרחשת בלונדון .
פסיכופט שכועס על המשטרה ומחליט לרצוח אותם!מכונה "בליץ".
סיפור על שוטרים שלא יקבלו את תעודת השוטרים המצטיינים של השנה
מקסימום יקבלו את תעודת השוטרים שסרחו השנה.
הספר מזכיר סידרת טלווזיה בלשית אנגלית טיפוסית שמתנהלת
באטיות רדומה.

האור היחיד שנמצא בספר הוא פתגמים של ידוענים לאורך ההסטוריה
זמרים,סופרים,משוררים,פילוסופים...הפתגמים מופיעים לאורך הספר ומצאתי שדי נחמד לקרוא אותם.

טוב אז אל תבזבזו זמן רוצו לקרוא ספר טוב באמת.

נכון, הוא לא גדול, אבל בכל זאת אם יש לכם 3 שעות ספייר, נסיעה באוטובוס, טיסה לפראג, דברים כאלה - אין כמו הספרון הזה.

יש רוצח שוטרים וגם לא שוטרים סידרתי, יש מפקד עצבני, יש שוטר טוב ושוטר רע ושוטר הומו ושוטרת שחורה, הכל לפי התקן.

מותח וכיפי בדיוק לשלוש שעות. אחר כך אפשר להשאיר אותו לנוסע הבא על המושב.

יום אחד אני קוראת איזה בלוג אליו הגעתי במקרה, של איזה עובד סוציאלי (כך הוא הציג את עצמו) ומתרשמת מטיפוס אנטי סוציאלי, אגרסיבי, מתוסבך, אלים מילולית, כלומר ההיפך הגמור ממה שאמור להיות בעצם.
ובאחת הרשומות של העו"ס הפסיכי אני מוצאת המלצה לספר "בליץ", עליו כותב שזהו ספר מופלא מלא אלימות ודם.
לאחר קריאת הספר אומר:
הספר מספר על יחידה של שוטרים בלונדון.
כולם טיפוסים מתוסבכים לגמרי. שתיינים, אלימים, סוטים,
משתמשים בסמים...(באם זה אפילו חלק מהשוטרים בלונדון,
אז אני מרחמת על התושבים).
השוטרים הללו רודפים אחר רוצח סדרתי מתוסבך ואלים גם הוא, אשר נהינה בעיקר להרוג שוטרים.
בין פרק לפרק יש איזו ציטטה מאיזה ספר אחר, או אמירה של איזה מפורסמם יותר או פחות, מתוסבך נוסף.
אז לסיכום: ספר רווי אלימות, למרות שמסווג כמותחן, לא מותח. נקרא במהירות כי שטחי ביותר.
קטע הסיום מעט מפתיע.
לא מומלץ לנוער, ובעצם לא מומלץ לאף אדם רגיל ושפוי.
מצויין אולי לאלו שרוצים להוציא איזה אגרסיות חבויות...
אולי כמו אותו העו"ס שהזכרתי קודם?

נתקלתי בספר במקרה בספריה בהוסטל בשנחאי. התחלתי לקרוא אותו אפילו שהז'אנר הוא לא מהמועדפים עלי.
תודות לפרקים הקצרצרים והסגנון המהיר, הספר די סוחף אותך.
אתה מתעצבן עליו, שונא אותו, מתעצבן מהתרגום, מתעצבן מהעלילה המופרכת - אבל עדיין. הוא די סוחף.
לא מתחרט שקראתי אותו כי בסופו של דבר מדובר בספר מתח קצבי וזורם.
אבל לא משהו שהייתי ממליץ למישהו אחר.
כנראה בשפת המקור הוא יותר טוב. אבל עדיין, סתם שטויות.

סיפור משטרה בריטי, יחידת שוטרים בבריטניה, חלקם מושחתים אחרים לא ממש מוכשרים, ובריון אחד, דג רקק שמתעצבן על המשטרה ומחליט להתחיל ברציחות של שוטרים כנקמה.
הסיפור לא ממריא ולא מדהים אבל מצד שני נקרא בקלילות ובשטף. ספר בסדר ובוודאי שלא יותר מזה.